והדרת פני זקן
"כחברה יהודית מוסרית איננו יכולים לעמוד מנגד כאשר הזקנים שבתוכנו מנוצלים ומוטעים באופן מחפיר". סגנית השר אורית נוקד מקדמת תיקון לחוק הגנת הצרכן הקשיש ברוח הרמב"ם
נדבך מרכזי במסורת היהודית הינו מעמדו של הזקן בחברה, וחשיבותו הרבה של הדיבר "כבד את אביך ואת אימך" .
המסורת מלמדת אותנו כי עתידנו טמון לא רק בצעירים - אלא גם בכבוד אותו רוכש הדור הצעיר כלפי מי שיצר את עברו - "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב). הקשישים, אלו שכבר עברו דרך ארוכה, נושאים עימם מסר מיוחד של המשכיות ומסורת, הם יצרו את ההווה שלנו, ואפשרו את עתידנו. חכמינו הדגישו כי המילה "זקן" אינה מבטאת רק את הגיל, אלא גם את החכמה והנסיון בחיים – "אין זקן אלא זה שקנה חכמה" (קידושין לב ע"ב). כיבוד הזקנים אינו רק לטובתם, הוא בראש ובראשונה אינטרס משותף של כולנו, על מנת להקים חברה ראויה השואפת למזג מסורת וקדמה. משום כך, כחברה יהודית מוסרית איננו יכולים לעמוד מנגד כאשר הזקנים שבתוכנו מנוצלים ומוטעים באופן מחפיר.
בהיותי יו"ר השדולה למען הגמלאים התחוור לי, כי פעמים רבות תלותם של זקנים בשירותי הרפואה משמשת כלי לניצול אוכלוסיה זו. התפילה "אַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ" (מתוך תפילת הסליחות) אקטואלית כיום במדינת ישראל לא פחות מבעבר. ספקי השירותים הרפואיים מנצלים את תלותם של הקשישים בהם, וכובלים אותם בחוזים ארוכי טווח בתנאים בלתי סבירים.
במקרים אחרים מפעילים על החולים המבוגרים לחץ שיווקי אגרסיבי, הכולל הטעיות ומניפולציות, המנצל את מצוקתם בשעתם הקשה, וגורם להם להתחייב לעסקאות שהם אינם מבינים באופן מלא את השלכותיהן. זעקת התורה: "...לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט, יד) מכוונת בדיוק למציאות זו. חכמי ישראל הבהירו שזעקה זו כוללת הנחיה מוסרית ברורה שלא לנצל את "עיוורונו" של הזולת ואת חוסר היכולת שלו להישמר מתקלות: "מהו לפני עור? לפני סומא בדבר (במקרה שלנו הצרכן). היה נוטל ממך עצה - אל תתן לו עצה שאינה הוגנת לו" (תורת כוהנים, שם).
כסגנית שר התמ"ת אני מקדמת את התיקון לחוק הגנת הצרכן (עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה), התשס"ט-2009. הצעת חוק דומה אך מצומצמת יותר הוגשה בעבר ביוזמתו של חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה, ומאז אנו מקדמים את הנושא יחד תוך שיתוף פעולה מלא.
הצעת החוק קובעת כללים שנועדו למנוע מספקי שירותי רפואה להחתים חולים וקשישים על עסקאות בתנאים בלתי סבירים בגלל מצוקה או חוסר הבנה. לא עוד חוזים עמוסים ב"אותיות קטנות" המשמעותיות יותר מה"אותיות הגדולות", אשר רק עורך דין מומחה מסוגל להבינם. על פי הצעת החוק יידרש הספק למסור "טופס גילוי" שבו יפורטו בקצרה ובבהירות התנאים המהותיים של העסקה. בנוסף, עסקה תקבל תוקף בחתימה בכתב בלבד. בנקודה זו מאמצת הצעת החוק את גישת המשפט העברי הדורש בהירות בתנאי העסקה, וכן ביצוע מעשה מובהק כתנאי למתן תוקף מחייב לעסקה. (רמב"ם הלכות מכירה פרק א', הלכה א').
הצעת החוק אף מונעת מצבים אבסורדיים בהם נדרש החולה להמשיך לשלם עבור השירות שרכש גם לאחר מותו. מעתה, עם פטירת חולה כל עסקה עבור שירותים רפואיים שעליה חתם תבוטל לאלתר. כמו כן, קובעת הצעת החוק כי בכל מקרה פרק הזמן לו יהיה כבול הצרכן לא יעלה על שנה אחת.
חובתנו המוסרית היא לכבד את הדור שיצר את ההווה שלנו ונטע בנו את הכוחות והכלים לטפח את ילדינו, תוך שמתקיימת בנו נבואת זכריה המתארת את חזרתנו לארץ: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים. וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח, ד-ה).
"צהר לחקיקה" הוא פרויקט משותף של ynet ועמותת רבני צהר.
לפנייה לכתב/ת 
