שתף קטע נבחר
 

עובד, אתה יכול לתבוע זכויותיך - אבל בזמן

המעביד אינו מקיים את החוזה? מלין שכר? לא מפריש פיצויים על כל הסכום? זו בעיה אם אינך רוצה להסתבך בתביעה עם מקום העבודה. אבל דע זאת, אם תמתין אז העבירה תתיישן ולא תהיה זכאי להחזר או פיצוי. כל עבירה וזמן התפוגה שלה

יוסי הועסק על ידי חברת שמירה כמאבטח במוסד ציבורי, בשלושת השנים הראשונות לעבודתו לא שולם לו שכר בהתאם להיקף משרתו ומשכורתו הייתה נמוכה משמעותית מהמשכורת אשר הגיעה לו על פי חוזה העבודה. כשפנה יוסי למנהל שלו בבקשה לטיפול בבעיה, הבטיח המנהל שהסכומים ישולמו בעתיד בכפוף לבדיקה מקיפה של החברה.

 

 

יוסי המתין בסבלנות ומדי פעם פנה שוב למנהלו שסיפר לו שהנושא בבדיקה. לאחר כמעט שנתיים של בקשות החברה איבדה מכרז חשוב ועובדים רבים פוטרו. מחשש לפיטוריו החליט יוסי שלא לעורר מהומה בקשר לסכומים שהובטחו לו ולדרוש אותם כאשר יסיים את עבודתו וימצא עבודה חדשה.

 

לאחר שלוש שנות עבודה נוספות פוטר יוסי מעבודתו. לאחר שעבד 8 שנים בסך הכל, פיצויי הפיטורין שולמו כחוק, אולם אותו השכר החסר משנות עבודתו הראשונות לא שולם. יוסי החליט לתבוע ופנה לקבלת ייעוץ בנושא התביעה. לאחר בחינה מדוקדקת של תלושי השכר של יוסי ניכר שאכן הגיע לו סכום שנאמד בעשרות אלפי שקלים בגין שכר שלא שולם. עם זאת, לצערנו נאלצנו לבשר ליוסי כי ניתן יהיה לתבוע רק חלק מהסכום שהגיע לו, משום שעברו למעלה משבע שנים מהמועד בו חלק מהשכר היה צריך להיות משולם,לכן תביעתו בגין אותו חלק התיישנה.

 

יפה שעה אחת קודם

עובדים רבים אשר זכויותיהם נשללו, לא ממהרים לתבוע את המעסיק על כך והם מתחבטים בשאלה האם בכלל כדאי להם לתבוע. לעיתים התחבטות זו נובעת מאי נעימות על רקע המשך עבודתם אצל המעביד, חשש מפיטורים מהליך ממושך ויקר אשר אולי לא יישא בסופו פרי.

 

חשוב שקיימת התיישנות על זכויות עובדים שלא שולמו. בדומה לתאריך תפוגה, לאחר מועד מסוים לא ניתן כבר לתבוע את הזכות. לכל תביעה לפיצוי כספי ישנו פרק זמן בו מתרחשת התיישנות. חוק ההתיישנות קובע כי פרק הזמן המרבי להגשת תביעה לפיצוי הוא שבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה. בדיני העבודה, לא תמיד ההתיישנות היא פרק הזמן ה"רגיל" לתביעה כספית, כלומר שבע שנים ולכן הביטוי "יפה שעה אחת קודם" רלוונטי מאוד כאשר מעוניינים לתבוע זכויות עובדים.

 

התיישנות שכר העבודה:  לא קיימות הגבלות מיוחדות על התיישנות תביעה לשכר עבודה ולכן עובד שלא שולם לו שכרו יוכל לתבוע אותו עד שבע שנים מהמועד בו היה צריך להיות משולם. עם זאת, פיצויי בגין הלנת שכר תקופת ההתיישנות קצרה בהרבה ולרוב היא הסיבה שלא מומלץ להמתין בתביעה לתשלום שכר עבודה.

 

התיישנות תשלום פדיון ימי חופשה: הזכות לפדיון ימי חופשה פגה לפני תום 7 שנים, כבחוק ההתיישנות. חוק החופשה השנתית קובע כי תקופת ההתיישנות לתביעה בגין פדיון ימי חופשה הינה עד שלוש שנים מיום הפסקת העבודה. לאחר פרק זמן זה, עילת התביעה תתיישן.

 

עוד על פי חוק החופשה השנתית, ימי חופשה אינם ניתנים לצבירה, אלא בהסכמת המעביד. כמו כן יש לנצל לפחות שבעה ימי חופשה בשנה ואת היתרה ניתן לצרף לחופשה בשתי שנות העבודה הבאות. בהתאם לפסיקה, אם צבר העובד ימי חופשה וחדל לעבוד במקום עבודתו לפני שהספיק לנצל אותם, הוא יהיה זכאי לקבל פדיון של ימי החופשה שצבר בשלוש השנים האחרונות להעסקתו בתוספת הסכום היחסי אשר צבר בשנה השוטפת.

 

דוגמה: אם עבדת שלוש שנים וארבעה חודשים וצברת שלושה ימי חופשה כל שנה, עם סיום יחסי עובד מעביד תוכל לקבל את החופשה הצבורה, בשלושת השנים האחרונות בהן צברת חופשה, כלומר 9 ימי חופשה, בתוספת פדיון חלקו היחסי של ימי החופשה עבור השנה הרביעית לעבודתו בה עבד שלושה חודשים בלבד (יום נוסף).

 

התיישנות פיצויי פיטורין

פיצויי פיטורין, דינם כשכר עבודה וההתיישנות בעבור זכות זו נקבעה גם כן לשבע שנים, כלומר לאחר שבע שנים תתיישן עילת התביעה. את פיצויי הפיטורין יש לשלם מיד עם סיום יחסי עובד מעביד, אלא אם קיים הסכם קיבוצי הקובע אחרת. איחור בתשלום פיצויי הפיטורין של למעלה מחמישה עשר יום ייחשב הלנה. איחור של מעל לשלושים יום יישא בהצמדה וריבית ובתוספת של 20% על כל חודש איחור נוסף.

 

התיישנות הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורין: חוק הגנת השכר קובע כי מועד תשלום שכר העבודה הוא סוף החודש. עם זאת, רק אם לא שולם השכר עד ליום התשיעי שלאחר המועד הקובע לתשלום, ייחשב השכר כמולן ומזכה בפיצוי.  להבדיל משכר העבודה, תביעה בגין הלנת שכר תתיישן תוך שנה מיום היווצרות העילה, כלומר מהיום התשיעי שלאחר מועד התשלום הקובע, באם לא שולם השכר, או תוך שישים יום מתשלום שכר העבודה שהולן.

 

מה הכוונה? אם השכר כלל לא שולם, ניתן לתבוע פיצוי בגין הלנה תוך שנה מהיום בו היה צריך להיות משולם; אולם אם הוא שולם באיחור, פרק הזמן שניתן לתבוע הלנה מתקצר ל-60 יום מהרגע ששולם. בית הדין לעבודה רשאי אף להאריך תקופה זו לתקופה של 90  יום.

 

ומה אם זו עבירה חוזרת?

על אף האמור, קיים בחוק הגנת השכר סייג, לפיו אם הולן שכרו החודשי של עובד שלוש פעמים בפרק זמן של שנה, הוא יכול להגיש תביעה בתוך פרק זמן של שלוש שנים במקום שנה. סייג זה נועד למנוע הלנה סדרתית של שכר עבודה ופיצויים. גם אם התקיימו שלושה מקרי הלנה בפרק זמן של שנה, אם השכר שולם לבסוף, משך הזמן בו ניתן להגיש תביעה מתקצר לשנה.

  

על אף האמור לעיל, בית הדין יכול לחייב מעביד בפיצויי הלנה מוגדלים או מופחתים ואף לבטלם כליל . לדוגמה, אם פוטר אדם עקב עבירת משמעת חמורה או מעשה פלילי שבגללם מעבידו רשאי לשלול פיצויי פיטורין ומכך נובעת מחלוקת באשר לתשלום הפיצויים - גם אם יקבע בית הדין כי המעשה אינו מצדיק שלילת פיצויי פיטורין, סביר כי לא יפסוק פיצויי הלנה בגין העיכוב בתשלום.

 

התיישנות דמי הבראה

בתום שנתו הראשונה של עובד במשכורת חודשית במשרה מלאה, יקבל העובד חמישה ימי הבראה ומספרם יעלה בהדרגה עם הוותק. ההסכם הקיבוצי קובע כי עובדים אשר לא קיבלו את דמי ההבראה להם היו זכאים בתקופת העסקתם, זכאים לדמי הבראה בעד פרק זמן של שנתיים לפני תום ההעסקה וזאת עד לשבע שנים.

 

כלומר, עובד אשר עבד שנתיים ויותר וסיים את עבודתו לפני שש שנים, יוכל לתבוע דמי הבראה בגין שנה אחת בלבד.זאת מכיוון שרק שנה אחת מתוך עבודתו מצויה בטווח שבע השנים בהן ניתן לתבוע לפני התיישנות התביעה. כך גם, עובד שעבד שנתיים ויותר וסיים עבודתו לפני חמש שנים יוכל לתבוע דמי הבראה עבור שתי שנות עבודה.

 

ההסכם הקיבוצי מתייחס להתיישנות תביעה רק בעת סיום יחסי עובד מעביד ולכן כאשר עובד ממשיך לעבוד במקום עבודתו ומעוניין לתבוע בגין דמי הבראה אשר לא שולמו לו בעבר, לא תחול עליו מגבלת ההתיישנות תוך שנתיים, ופרק הזמן להתיישנות תביעתו יהיה בהתאם לחוק ההתיישנות, כלומר שבע שנים מהמועד שבו היה צריך לשלם לו את דמי ההבראה.

 

הפרשות לגמל

בשנת 2008 נחתם צו הרחבה לביטוח פנסיוני חובה, צו זה קבע כי כל עובד שמלאו לו 21 שנה, עובדת שמלאו לה 20 שנה או עובד מעל גיל 50, יהיו זכאים להפרשות בעבור ביטוח פנסיוני. תקופת ההתיישנות לתביעה היא שבע שנים מיום היווצרות העילה, כלומר מועד ההפקדות אשר לא בוצעו.

 

לסיכום, הזכויות הסוציאליות הניתנות לעובדים, ניתנות מכוח החוק. מעביד שמונע מעובדיו את זכויותיהם עובר על החוק וזכותו המלאה של כל עובד לדרוש כי המעסיק ימלא את חובתו. עם זאת, במידה והמעסיק אינו ממלא את חובתו החוקית, ההמלצה הטובה ביותר שניתן לתת היא לא להתמהמה בפנייה לעורך דין ובהגשת תביעה. זאת מכיוון שאי נעימות והססנות עשויות לגרום להתיישנות עילת התביעה ולשלול כספים רבים אשר להם הייתם זכאים על פי חוק.

 

הכותב, עו"ד אריק שלו, הוא בעל משרד עו"ד העוסק בדיני עבודה

 


פורסם לראשונה 23/04/2010 12:25

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים