כיבוי אורות יציל את העולם? כנראה שלא

בסוף חודש מרס התקיים בעולם טקס כיבוי האורות של "שעת כדור הארץ" - אחד מאירועי יחסי הציבור המוצלחים ביותר שנוצרו אי פעם. מליוני אנשים ביותר ממאה מדינות מכבים אורות, והתקשרות מתמקדת באתרים הסמליים של מרכזי הציוויליזציה העולמיים - ממגדל אייפל בפריז, לבית האופרה בסידני, דרך ה"ביג בן" בלונדון ובניין ה"אמפייר סטייט" בניו יורק.

לא ניתן להתעלם מהסמליות של האירוע, המבקש להעלים ולו לשעה את סמלי הציויליזציה ולעצור את צריכה האנרגיה על מנת לסמן את הדרך ל"הצלת העולם". סוד הצלחת התנועה הגלובלית הירוקה נעוץ בגיוס המרכיבים הפסיכולוגיים של דת אלטרנטיבית. היא מנצלת את רגשות האשמה שהוחדרו באוכלוסיה על ידי הטענות לפיהן פליטות הפחמן של האנושות עלולות לגרום להתחממות הרת אסון. אנדי רידלי, המייסד של הפרוייקט הסביר: "אנו מחפשים הסכם גלובלי שיעודד את כל המדינות להפחית את הפליטות".

הטענות על התחממות גלובלית חסרת תקדים בשנים האחרונות אינן עומדות במבחן המציאות וטרם הוכח גודל ההשפעה של הפעילות האנושית על שינויי האקלים. הספקות המדעיים המתגברים בעת האחרונה, אינם מפריעים לתנועה הזאת, שכבר כוללת את כל המאפיינים של דת ממוסדת. הכוהנים הגדולים מציגים את הגאולה שתציל את האדם, והעולם ודורשים הקרבה עצמית שתתבטא בהפחתה של איכות החיים והצריכה. לספקנים מדביקים כינויי גנאי כגון "מכחישי אקלים", המרמזים שהם רשעים כמו מכחישי שואה.

יש משיכה עזה ומובנת, שיש בה הרבה מן החיובי, להזדהות עם מאבק אוניברסלי להציל את העולם. אך חרדי ההתחממות הגלובלית מעשי ידי אדם מובילים אותנו באפילה אל דרך ללא מוצא ממנה נתפכח ביום שאחרי כשאנו מרוששים וחסרי כל. איכות הסביבה הוא הדבר הראשון שנפגע בתנאי עוני.

יש אלטרנטיבה לאלו המבקשים ללכת בדרך הקיצוב, הצנע והחושך. יוזמה אלטרנטיבית שנוסדה לפני שנה בארה"ב של "שעת הגדולה האנושית". יוזמיו, ממכון CEI בארה"ב ומכון ירושלים לחקר שווקים בישראל, מציינים כי מטרת האירוע הינה לחגוג את השגי המין האנושי ואת ייצור האנרגיה המאפשר הישגים אלו. הפתרון לבעיות שימור הסביבה יבוא בדרך ההתפתחות הטכנולוגית, ומציאת פתרונות לבעיות, ולא על ידי מלחמה נגד הטכנולוגיה והקדמה, וחתירה לקיצוב ומחסור.

• הכותב הוא עמית מחקר במכון ירושלים לחקר שווקים ועורך שותף בבלוג הירוק