תחנה מרכזית: האתר ההיסטורי הפך שוקק חיים

בין חוף הים לנווה-צדק, במקום שבו פעלה עד מלחמת השחרור תחנת הרכבת שנעה בין יפו לירושלים, נפתחת בימים אלה רשמית "התחנה" - מתחם משוחזר ומשופץ של תרבות, בילוי ופנאי.

עבודות השחזור הסתיימו לפני יותר משנה, ומאז מוצגות במקום תערוכות אמנות וצילום, ופועלים בית קפה ובר. מחודש מאי יתחילו לפעול כאן חנויות אופנה, תכשיטים ואקססוריז, לצד שוקי אוכל, מסעדות, ירידים, פעילויות לילדים וכל מה שאמור להפוך את האתר ההיסטורי למרכז שוקק חיים.

לא מדובר בעוד מרכז קניות ובילויים שגרתי. בשונה מקניון ממוצע, המקום אוורירי ופתוח, אפוף רוחות וריחות ים רעננים. תמהיל החנויות אינו כולל את הרשתות הרגילות, אלא חנויות מעצבים ומעצבות, וגם המסעדות מתכוונות להגיש אוכל ישראלי, אם יש דבר כזה.

עבודות השחזור הסתיימו לפני יותר משנה.‬ מתחם התחנה (צילום: ליזי שאנן)

קצת היסטוריה: תחנת הרכבת הגדולה של קו יפו-ירושלים פעלה כאן מ‭1892-‬ ועד ‭.1948‬ זה היה קו הרכבת הראשון במרחב שבין טורקיה למצרים ואמצעי התחבורה הראשון שהחליף את הגמל בהעברת משאות כבדים. הרעיון להקמת מסילת ברזל הוצע כבר בשנות ה‭30-‬ של המאה ה‭19-‬ על ידי משה מונטיפיורי, אך נתקל בקשיים בשל מחסור באמצעים להובלת מכונות וחומרי גלם. אחרי תהליך ארוך שבו נכרכו יחד יוזמות עסקיות, חזון ופוליטיקה בינלאומית, העניק הסולטן הטורקי את הזיכיון ליוסף נבון, שבידו עלה לגייס את המימון הנחוץ מאירופה להנחת קו המסילה ולבניית התחנות.

הפרויקט האדיר של הקמת קו הרכבת נמשך כשנתיים, ועם סיומו החל עידן התחבורה המודרנית בארץ ישראל. חרף איטיותה שימשה הרכבת מספר הולך וגדל של סוחרים, תיירים וצליינים, ובהם גם בנימין זאב הרצל והקיסר האוסטרי וילהלם השני. שיא פריחתה היה בשנת ‭,1913‬ ערבמלחמת העולם הראשונה, אז עברו בתחנה קרוב ל‭200-‬ אלף נוסעים.

בשנת 1900 חזר הטמפלרי הוגו וילנד מגרמניה לישראל, קבע את ביתו ליד התחנה ולצידו בנה את בית החרושת לייצור מרצפות ולבנים. הקרבה לרכבת איפשרה לווילנד לשנע את תוצרתו ביעילות לנמל יפו ומשם, באוניות, לחו"ל.

מנשייה - אחת השכונות הגדולות והמפוארות של יפו

היום משתרע מתחם התחנה על שטח של כ‭20-‬ דונם שבו 22 מבנים מתקופות שונות, בשטח בנוי כולל של כ‭5,500-‬ מ"ר. המתחם כולל בין השאר את מבני תחנת הרכבת ההיסטורית, את רציף הסחורות, את המבנים הטמפלריים של מפעל ייצור המרצפות של הוגו וילנד ואת בית מגוריו - וילה וילנד.

מתחם התחנה ממוקם בשכונת מנשייה, שהוקמה בסוף שנות ה‭70-‬ של המאה ה‭19-‬ והפכה לאחת השכונות הגדולות והמפוארות של יפו. עמותת "זוכרות‭,"‬ שפועלת להעלאת המודעות של הציבור בישראל להיסטוריה המקומית שלפני ‭,'48‬ עורכת סיורים בשכונה, שכוללים עדויות מפי תושביה לשעבר.

הדמייה של מתחם התחנה במנשייה

"עד 1944 חיו בשכונה כ‭12-‬ אלף פלסטינים וכ‭1,000-‬ יהודים‭,"‬ מספר איתן ברונשטיין, מנכ"ל עמותת "זוכרות‭."‬ "תושביה עבדו בסחר ובעסקים פרטיים, וצאלח מנסור, אחד מפליטי השכונה המתגורר היום ביפו, מספר שהיא כונתה 'שכונה ללא הפסקה‭."'‬ למי שמתעניין: העמותה הוציאה חוברת מיוחדת על השכונה, המחולקת חינם במשרדיה בת“א.

באפריל 1948 נהרס חלק גדול מהשכונה, רוב תושביה גורשו לירדן, עזה ומצרים, ומקצתם עברו לעג'מי. הריסות השכונה הוסטו לכיוון הים, כוסו בדיונות חול ואחר כך בדשא של גן צ‘ארלס קלור. רק מסגד חסן בק ותחנת הרכבת שרדו.

"מאז שנסגרה התחנה היה המתחם כולו בידי צה"ל‭,"‬ מספר אייל זיו, אדריכל השימור של התחנה. "לפני שש שנים הוא עבר לרשות העירייה, ומאז עבדנו במקום לפי ערכי שימור מדויקים. התוצאה נותנת מצד אחד רסיס מהתמונה ההיסטורית, ומצד שני מתפקדת כאתר אורבני תוסס‭."‬ זיו רואה בתחנה נקודת חיבור אורגנית בין יפו, נווהצדק ותל-אביב, שיוצרת רקמה מתעדכנת המתחברת למסה אחת. "המתחם לא יעמוד בפני עצמו. הוא ישתלב בפרויקט חיבור כיכר השעון ביפו לשדרות ירושלים דרך רחוב רזיאל‭,"‬ מסביר זיו. "פסי הרכבת ברזיאל נשארו עדות חיה לרכבת שנסעה מיפו למנשייה כשעליה סחורות ומהגרים‭."‬

"עוד נדבך בתהליכי ההשתלטות של תל-אביב על יפו‭"

האמנית ואדריכלית הנוף רלי דהפריס מציגה נקודת מבט קצת אחרת על התחנה. "פעולת השימור היא עוד נדבך בתהליכי ההשתלטות של תל-אביב על יפו‭,"‬ היא אומרת. האמנית שמציגה בימים אלה תערוכה בשם ’להזיז את כביש החוף‘ בבית האדריכל ביפו, מוסיפה כי "דווקא טכניקת השימור המדויקת והמקצועית, ששואפת להחיות את האתר, מסגירה את מותו, בעוד שמבנה נטוש ומוזנח מספר את הסיפור האמיתי‭."‬

ומהו הסיפור האמיתי? לדידה של דה-פריס זהו סיפור הריסתה של שכונת מנשייה וגירוש תושביה למדינות השכנות ולשכונת עג'מי. "בתחנה יבקרו בעלי ממון, רוכשי בגדי מותג ומזון אורגני, וצרכני תרבות יבואו לצפות בתערוכות. יש לשער שרובם לא יידעו הרבה על הריסותיה של השכונה הערבית הטמונות תחת הדשא של גן צ'ארלס קלור‭."‬

ימים יגידו אם אכן יהפוך המתחם החדש למקום תוסס, עממי ורווי זיכרונות היסטוריים, או למתחם אליטיסטי מלוקק עם חנויות מעצבים יקרות ומסעדות פושטות עור.

מה נקנה?  

במתחם התחנה ייפתח לראשונה בארץ שוק אורגני , שיפעל בכל יום שישי, החל מ‭7-‬ במאי. השוק, בשיתוף הארגון לחקלאות אורגנית בישראל, יכלול רק תוצרת מפוקחת, ובכך הוא שונה משווקי האיכרים למיניהם. בנוסף יימכרו בו מוצרים אקולוגיים לחיסכון בחשמל ובמים, לניצול אנרגיה וליירוק הסביבה הביתית.

בין המוצרים יהיה אפשר למצוא מגוון גדול של ירקות ופירות, מוצרי חלב, לחמים ומאפים, שמנים, זיתים, ריבות, עוגות, קטניות, תבלינים, קוסמטיקה טבעית ועוד. בהמשך מתוכננים במקום שני שווקים נוספים: שוק עיצוב וקונספט, שיפעל בחמישי בערב עם דוכנים שבהם עיצובים מקוריים של אנשים פרטיים, ויריד לכל המשפחה במוצאי שבתות שבו, מוצרים מקוריים מכל העולם, ביבוא אישי. כמו כן יפעלו במתחם עשרות עסקים, ביניהם מרכז מבקרים וחנות מזכרות ברוח תל-אביב.

• בתחום האופנה: יוסף, נעמה בצלאל, רונן חן, בלינקי, חלה גנור, רזילי, נעלי שופרא, אמריקן וינטג‭,'‬ בנות, עידו רקנאטי, צ'רלי פלומה, יוסף קצב, נעלי דיזיין קיצ'ן, באטרפליי ‭
  

• ברציף התכשיטים והעיצוב: אפרת קסוטו, מיכל נגרין, ענת פרז, אליז, ארקה, הגר סתת סטודיו נועה מרשפון.
  

• חנויות קונספט: מוצרי אהבה עם ספא טיפולים סופי אביזרים לבית, תמרינדי, רוי שוקולד וגאיה משחקי חשיבה.
  

• לילדים: שיקה - גלריה לבגדי נערות ואקססוריז לנערות, מרכז סדנאות לילדים.
  

• בתי קפה, מסעדות וברים: קפה התחנה ובר שושקה שוילי, שפועלים כבר היום סביב השעון, קפה גרג מסעדה איטלקית סיציליאנית, מסעדת גולן, ויקי כריסטינה בר.‬