חותמת שחורה בדרכון? זה לא חייב להיות אסון

ארצות הברית היא אחד מהיעדים המועדפים על התייר הישראלי, אלא שלעיתים ישראלים המבקשים להיכנס לתחומי המדינה, מקבלים סירוב לבקשה לוויזה, מסיבות שונות.

על פי הערכה, לקונסוליה האמריקנית בתל אביב הוגשו בשנת 2009 כ-128 אלף בקשות לוויזת תייר, אולם הונפקו רק כ-122 אלף אשרות. בנוסף, הונפקו כ-10,000 אשרות עבודה זמניות אחרות. על פי הערכה נוספת, שיעור הסירוב לבקשות הוויזה נע בין 5-4 אחוז בשנה.

למי מביניהם שלוטשים עיניהם לעבר ביקור בארצות הברית בקיץ הקרוב, ובקשתם לאשרה סורבה בפעם הראשונה, עומדת האפשרות להגיש בקשה נוספת, זאת בהתקיים מספר תנאים.

הליך בקשת אשרה הוא הליך קפדני ומסודר, אותו יש לבצע באופן מקצועי. הגשת בקשה נוספת, שתחשב "בקשת סרק", לא רק שלא תסלול את הדרך לקבלת האשרה, אלא עלולה ליצור למבקש "נזק תדמיתי" ממשי בעיני רשויות ההגירה של ארה"ב.

שהיית יתר

לישראלים רבים, אין המדובר בכניסה הראשונה לגבולות ארה"ב. חלקם, מטעמים כאלה ואחרים, נשארו בעבר בגבולות המדינה מעבר לפרק הזמן שאושר להם. על אלו ששהו באופן בלתי חוקי בתחומיה, אפילו למשך יום אחד - מוטל עונש אוטומטי של ביטול האשרה ומניעת כניסה לשנה. אלו שנותרו בארה"ב בשהיית יתר לפרק זמן העולה על חצי שנה, נפסלים מכניסה אליה למשך שלוש שנים. במהלך תקופה זו, לא יתאפשר להם לשוב לתחומי המדינה.

באשר לישראלים ששהו בלא היתר, למשך שנה ויותר, הרי שהם לא יוכלו להיכנס לתחומה של ארה"ב למשך תקופה בת 10 שנים. מניין תקופת הפסלות מתחיל רק לאחר שהשוהה בשהיית יתר עזב את גבולות ארה"ב. כמובן שתום תקופת הפסלות המנהלית, אינה מזכה באופן אוטומטי את המבקש בהיתר כניסה. בפועל, רואות רשויות ההגירה של ארה"ב במבקש משום עבריין פוטנציאלי העובר על דיני ההגירה, ונמנעות מלאשר את כניסתו.

לרשות הישראלי ששהה בארה"ב יתר על המותר, עומדת האפשרות להגיש ערעור. מדובר בהליך שאורך כשנתיים, המצריך מהמערער להוכיח לרשויות ההגירה כי הימצאותו בגבולות המדינה מעבר למותר, לא נבעה מפעילות לא חוקית שבוצעה ומרצון להונות את רשויות ההגירה. כך למשל, אם יוכיח כי בשל מגבלות רפואיות הוא נאלץ להישאר בגבולות ארה"ב מעבר למותר. מקרה אחר הוא אם יוכיח המבקש כי הגיש בקשה להארכת תקופת שהייתו באשרת תייר אך בפועל, נאלץ לעזוב עקב נסיבות מסוימות עוד בטרם נתקבלה התשובה.

הורידו עוגן

מבקשי ויזת תייר רבים מקבלים תשובה שלילית בשל העובדה, כי לא הצליחו לעמוד בנטל ההוכחה שיש להם "עוגן" בישראל, קרי - כי הם נעדרי כוונת הגירה וכי מטרת השהייה בארה"ב הינה לצורך ביקור או טיול. הגורם המטפל מטעם הקונסוליה בוחן את הבקשה מבעד "למשקפיים" של מנהל סיכונים, שרוצה להבטיח כי הטיול לא ייגמר כנטל על צוואר הרשויות האמריקאיות, בדמות מהגר בלתי חוקי.

במקרה של סירוב, נרשם לרוב בדרכון, בכתב יד, מספר הסעיף המהווה עילה לדחיית הבקשה. לעיתים אף נוספת חותמת "הבקשה התקבלה" שמשמעותה האמיתית - הבקשה נדחתה.

המציאות מלמדת כי לא אחת נוטים המבקשים שסורבה כניסתם, לנסות את מזלם ולהגיש בפעם השנייה בדיוק את אותן האסמכתאות שהוצגו לראשונה, עם שינויים מינוריים. המדובר בפעולה שלא מקדמת את המבקש, אלא להיפך, הרשויות האמריקאיות אינן רואות בעין יפה את בקשת הסרק, עד כדי פסילת המבקש לפרק זמן ארוך.

תוכיחו שיש לכם "עוגן". התור לוויזה בשגרירות ארה"ב (צילום: מיכאל קרמר)

מלבד עוגמת הנפש שכרוכה בקבלת סירוב נוסף, הרי שהגשת בקשה כרוכה בטרחה רבה ובתשלום ויש לקחת בחשבון גם את ההשלכות הכרוכות בכך שכעת רשום במחשב ע"ש המבקש "עבר" של שני סירובים.

1. אין שינוי דרמטי במצב הפיננסי - המתן

לשכיר, שהתבקש להמציא תלושי משכורת אחרונים המעידים כי מצבו הכלכלי איתן, אך המסמכים שהגיש לא העידו על כך, מומלץ להמתין מספר חודשים בטרם יציגם שוב, עד שתגבר איתנותו הפיננסית. הקונסול מעוניין לראות כי המבקש מרוויח משכורת לאורך זמן, שגובהה סביר, באופן המאפשר לו לקיים את עצנו בארץ בכבוד.

2. הקרבה המשפחתית מכשילה

מערכות המחשוב מאפשרות כיום לרשויות ההגירה לזהות מקרים בהם קרוב משפחתו של המבקש הינו אזרח או תושב קבע של ארה"ב. הזיקה המשפחתית עלולה להכשיל את המבקש אשרת תייר כיוון שהיא מחשידה אותו כבעל כוונות הגירה

3. אין צורך להיות כריש נדל"ן

עוגן משמעותי שבאמצעותו ניתן להדגיש את העדר הכוונה להגר לארה"ב, הינו נכס נדל"ן הרשום על שם המבקש. לאחר שהבקשה האחרונה סורבה, במידה והנכס נרשם על שם המבקש, מומלץ להביא תדפיס מרשם המקרקעין המעיד על חוזה השכירות, כולל העתקי ההמחאות שנמסרו לבעל הדירה שצריכים להתייחס להסכם שנותרו לסיומו לפחות עוד שישה חודשים. כך יגברו הסיכויים כי הקונסול ישתכנע שמדובר בשהייה זמנית ולמבקש יש סיבה טובה לשוב לישראל.

במקרה של סירוב לוויזה, לרוב נרשמת בדרכון סיבת הדחייה (צילום: חיים צח)

4. בכל מקרה - קחו מרווח ביטחון

במהלך השנה האחרונה החמירה ממשלת ארה"ב את הוראות הביטחון, המשפיעות גם על מדיניות הנפקות האשרות לתיירים ישראליים ועל ההתנהלות בנמלי תעופה בינלאומיים. בעקבות הנהלים וההנחיות הביטחוניות החדשות, עלתה באופן חד הסבירות לבדיקות רקע ארוכות יותר מבעבר. דבר זה צפוי להוביל לזמני המתנה ארוכים יותר לפני שהקונסוליה של ארה"ב תנפיק לנוסע את האשרה המבוקשת.

בתהליך הנפקת האשרה, נבדק כל נתין זר מול רשימות הביטחון והמעקב הקיימות. חלק מן המבקשים ידרשו לעבור בדיקות ביטחון ממשלתיות נוספות. זאת עקב תוצאות הבדיקות הקודמות, או למוצא ולרקע האישי של המבקש. במידה והקונסול מחליט שנדרשת בדיקה ביטחונית נוספת, לא תונפק ויזה למבקש עד להשלמת הבדיקה הביטחונית שמתנהלת באופן חסוי. הקונסוליה לא תאשר כי אכן מתנהלת בדיקה ביטחונית. במקום זאת יודיעו למבקש האשרה כי נדרש "עיבוד מנהלי" שיכול במקרים מסוימים להימשך גם כשנה.

רוב הבדיקות הביטחוניות מסתיימות תוך מספר שבועות. המשרד לביטחון פנים בארה"ב יזרז בדיקות ביטחוניות רק במקרים נדירים במיוחד, כמו מצב חירום רפואי. כך שההמלצה הברורה לכל מי שעשוי להזדקק לאשרה לארה"ב הינה: פנה מוקדם ככל האפשר.

5. הסמכות העליונה - קצין ההגירה

לכל אלו שעברו את התהליך בהצלחה וקיבלו את ויזת התייר, מוטב לדעת כי הפוסק האחרון, שיכול לדון אותם לכניסה או לסירוב, הוא קצין ההגירה שנמצא במעבר הגבול. לכן יש לזכור ליטול את כרטיס הטיסה חזרה, וכן לשאת די כסף על מנת לשכנעו כי יש לכם את האפשרות לטייל בארה"ב, מבלי להזדקק לעבוד.

• הכותב הוא שותף במשרד עוה"ד קן תור&עכו ומומחה בדיני ניוד מומחים בעולם