השכנים מטרידים, ואתם תובעים

טוב שכן קרוב מאח רחוק? לא תמיד. יש אנשים אשר התברכו בשכנים נעימים, טובים ומסורים, אך אחרים, לעומתם, אינם נמצאים ביחסי רעות ואחווה עם השכנים שלהם. אנשים רבים מתלוננים, כי השכנים מפריעים את מנוחתם, משמיעים רעש חזק מביתם, זורקים עליהם חפצים, מעליבים אותם ואף מטרידים אותם מינית.

מה אפשר לעשות כדי להפסיק את הסבל? האם הגשת תביעה לביהמ"ש יכולה לפתור אחת ולתמיד את הבעיות שהשכנים גורמים? לפניכם כמה תביעות שהוגשו על ידי שכנים כנגד שכניהם שעוללו להם, על פי טענתם, מעשים שונים ומשונים. האם הם זכו בתביעה? בחלק מהמקרים כן, אך בחלק לא.

השכנה שפכה כלור וזרקה ביצים?

ביהמ"ש לתביעות קטנות בבית שאן דן לאחרונה בתביעה שהגישה אשה כנגד שכנתה. לטענת התובעת, שכנתה הטרידה אותה ואת בני משפחתה במשך תקופה מסוימת, וגרמה להם לנזקים. ראשית, התובעת החלה לגלות כתמי כלור על בגדי ומצעי הבית שהיא תלתה, לאחר כביסתם לייבוש. במהלך הזמן, התובעת גילתה כי נזרקו ביצים על הרכב המשפחתי וקירות הבית, והיא התחילה לקבל סדרת שיחות טלפוניות מטרידות.

בעקבות איתור מספר הטלפון של השכנה, זהותה התגלתה בתור המטרידה הטלפונית והיא נחקרה במשטרה. כמו-כן התגלה, כי היא זו שזרקה את הביצים ושפכה את הכלור. במהלך הדיון בביהמ"ש, התובעת הציגה שקית עמוסה של בגדים מוכתמים בכתמי כלור גדולים ומפוזרים.

הנתבעת טענה בדיון, כי בחקירתה במשטרה היא התנצלה, והוסיפה כי היא עשתה את המעשים הללו מכיוון שעברה תקופה קשה אשר "העבירה אותה על דעתה". השופטת עיריה מרדכי קבעה, כי המעשים שהשכנה עשתה הם מעשי הטרדה מאיימת של ממש, והוסיפה כי לא קשה לדמיין את מידת החרדה והחשש שנוצר אצל אדם שנחשף להטרדות מגוונות שכאלה, בשעה שאינו יכול לדעת כלל מי מבצע את אותם המעשים, במשך תקופה.

השופטת ציינה, כי לדעתה עד היום השכנה לא הפנימה את הנזק שנגרם לשכניה בשל התנהגותה. לאור האמור, נקבע כי התובעת זכאית לפיצוי בשל הנזקים שנגרמו לבגדיה ולבגדי ילדיה, למצעים וכן בשל הצורך לשטוף את הרכב. הפיצוי הועמד על סך 6,000 שקלים. כמו-כן נקבע, כי יש מקום לפסוק פיצוי בשל טרדה ועגמת נפש. גם פיצוי זה הועמד על סך של 6,000 שקלים. בסיכום, חויבה השכנה לשלם לתובעת 12,000 שקלים וכן הוצאות משפט של 600 שקלים. (ת"ק 4869-09-09 באבאי נ' דוד סימנה).

מפסק דין זה עולה, כי כאשר יש לתובע הוכחות מוצקות שהשכן גרם לו נזק, וכאשר מדובר במעשים שנמשכים לאורך זמן ומטרידים מאוד, ביהמ"ש יטה לפסוק לתובע פיצוי גבוה יחסית.

מונינג למצלמה = הטרדה מינית

הטרדות של שכנים יכולות אף לעלות עד כדי הטרדות מיניות. ביהמ"ש מתייחס לנושא בכובד ראש, ופוסק פיצוי כאשר יש הוכחה לכך. ביהמ"ש לתביעות קטנות בקרית-גת דן בתביעה ותביעה שכנגד בין שכנים בבניין אחד, אשר האהבה, האחווה והשכנות הטובה לא שוררת ביניהם. התובעת גרה בקומה נמוכה יותר מאשר דירת הנתבעים בה גרים קטין ואימו.

התובעת מייחסת לקטין ואימו מספר מעשים, ביניהם הטענה, כי הנתבע מטריד את התובעת, מלכלך את דלת הכניסה ומדביק בדבק את המנעול עד כדי הריסתו ועוד. עוד טענה התובעת, כי עקב אירוע מסוים בשנת 2005, הקטין גרם בכוונה לכך שכלבו יעשה את צרכיו על שטיח הכניסה לדירתה. כן נטען, כי באירוע מסוים הקטין ירק על דלת הדירה ועל פניה של התובעת.

האם והקטין הכחישו את טענות התובעת, וטענו כי הן שקריות. השופט אלון אינפלד קבע, כי התובעת לא הוכיחה חלק מטענותיה, אולם אין ספק כי מבחינת מהימנות ואמינות, ידם של הקטין ואימו על התחתונה. השופט קיבל את טענת התובעת בנוגע לכלב, וקבע כי הקטין אכן גרם לכלבו לעשות צרכיו על שטיח הכניסה של התובעת. עם זאת, לא ניתן לחייב את הקטין בשל כך, שכן היה בן 12 בעת ביצוע המעשה, כלומר: מתחת לגיל האחריות הנזיקית.

ואולם, השופט קיבל את טענות התובעת לעניין ההטרדה. השופט ציין, כי התובעת טענה זאת בצורה כללית, אך ממצלמת ביטחון שהתובעת התקינה בגלוי מעל דירתה, עולה כי הקטין ביצע תנועות מגונות כלפי המצלמה של התובעת. "המעשים שעושה הנתבע כלפי המצלמה, בין השאר על ידי הסרת מכנסיו באופן מופגן בעת עלייתו במדרגות כאשר אחוריו אל המצלמה, נועדו לכאורה להשיג את השפלתה של התובעת על ידי ביטוי מיני. לפיכך יש לראות במעשים אלה "מעשים מיניים בפומבי" – בהתאם... לחוק העונשין ...", קבע השופט.

השופט הוסיף, כי מעשים אלה עולים עד כדי הטרדה מינית, וכי בשל כך על הקטין לפצות את התובעת ב-3,000 שקלים. השופט ציין, כי בקביעת גובה הפיצוי הוא לקח בחשבון את העובדה שמדובר בקטין וכן את העובדה שרוב עילות התביעה נגדו נדחו. (ת"ק 546/08 זיצר אלה נ' דני בורוביצקי).

זיכרו - שני הצדדים עומדים למשפט

ישנם מקרים, שבהם הסכסוך בין השכנים הוא מתמשך וכולל "פעולות נקם" הדדיות. כאשר מוכח, כי שני הצדדים אינם טומנים ידם בצלחת, ביהמ"ש בדרך כלל אינו מקבל את התביעה במלואה, ופוסק פיצוי נמוך יחסית. על-כן, אם אתם רצים לתבוע שכן, חשבו פעמיים האם אתם נהגתם כלפיו כשורה, ואם הוא לא יוכל להעלות טענות ראויות ביחס למעשים שעשיתם כלפיו.

כך למשל, בימ"ש השלום בנתניה דן לאחרונה בתביעה של בני-זוג, אשר תבעו משכנתם, שגרה בדירה מתחת לדירתם, פיצוי של 35,068 שקלים בשל מטרד ובשל נזקים והוצאות שונות שנגרמו להם, לטענתם, על ידה.

התובעים טענו, כי במשך מספר חודשים, בשנת 2007, השכנה קיללה אותם תכופות, ואף שפכה בפתח דלת דירתם חומרים שונים. בעקבות מעשים אלו, התובעים פנו למשטרה, ונאמר להם כי עליהם להמציא ראיות לכך שמעשים אלה מבוצעים על ידי השכנה - הנתבעת.

בהתאם לכך, התובעים התקינו מצלמות בפתח דירתם ואף רכשו מחשב משומש, לצורך שימוש בחומר הצילומים. עוד טענו התובעים, כי הם היו צריכים להוציא כספים על חומרי ניקוי, כדי לנקות את החומרים שהנתבעת שפכה בפתח דלתם, ואף נאלצו לרכוש מרבד חדש לפתח הכניסה לדירתם.

השכנה טענה מנגד, כי התובעים הם אלו שהתחילו להטריד אותה מרגע שהגיעו להתגורר בבניין, ובכלל זה גררו רהיטים בדירתם שמעל לדירתה, כולל בשעות הלילה, תוך גרימת רעש רב. עוד טענה השכנה, כי התובע תקף אותה פיזית, וכי הוא ואשתו פרסמו אודותיה דברי השמצה בעיתון.

באשר לחומר שנשפך ליד דלת התובעים, טענה השכנה כי שפכה מי ורדים, בהתאם לעצה שקיבלה מרב כדי להוציא מהתובעים את "הרוח הרעה" ולהביא לשלום בית בין השכנים.

השופטת יעל קלוגמן קבעה, כי השכנה שפכה חומרים בפתח דלת דירתם של התובעים, והם סבלו מכך. על כן, נקבע כי התובעים זכאים לפיצוי בשל ההוצאות שהוציאו כדי להוכיח מעשים אלו: עלות המצלמות והמחשב שרכשו (בסך 3,388 שקלים), מרבד הכניסה החדש (180 שקלים), הוצאות מכתב ההתראה של בא-כוחם (462 שקלים), ובסך הכל: 4,030 שקלים.

עם זאת נקבע, כי התובעים לא טמנו ידם בצלחת והטרידו את שכנתם על ידי הקמת רעש בדירתם שמעל לדירתה, וכן על ידי שפיכת חומרים שונים אל מרפסת דירתה. השופטת דחתה את תביעת בני הזוג לפיצוי בשל עוגמת נפש, שכן לדבריה, מידת עוגמת הנפש שהצדדים גורמים זה לזה "מתקזזת".

על כן, הנתבעת חויבה לשלם לתובעים פיצוי של 4,030 שקלים וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקלים. (תא"מ 9165-07 גולדנברג ואח' נ' עמירה).

השכן שלא אשם

יש לדעת, כי לא תמיד נזק שנגרם, כביכול, על ידי שכן ניתן בקלות להוכחה. כאשר התובע לא מצליח להוכיח, כי השכן הוא זה שגרם למעשה הפוגע ולנזק, תביעתו תידחה והוא לא יקבל פיצוי. זאת, גם אם התביעה מוגשת על רקע סכסוך שכנים ארוך וסבוך, אשר ברור כי גרר פעולות כלשהן על ידי מי מן הצדדים.

ביהמ"ש לתביעות קטנות בראשון לציון דחה תביעה שהוגשה על ידי אדם בשם ישראל כהן, במסגרתה ביקש להורות לנתבע, שהינו שכן שלו, לפצות אותו בשל הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהמעשים המיוחסים לשכן, ביניהם: זריקת צואה של כלבים לתוך ביתו וכן זריקת עכבר מת לחצר של כהן.

השכן טען מנגד, כי אין ממש בטענות התובע, וכי הוא פשוט רוצה להתנכל לו ולמשפחתו. השכן ציין, כי זו התביעה הרביעית שהתובע מגיש במהלך אותה שנה נגדו או נגד משפחתו, וכי בפועל התובע הוא זה שמטריד אותם.

השופטת הלית סילש החליטה לדחות את התביעה. נקבע, כי התובע לא הוכיח כי השכן אכן זרק צואה של כלבים לביתו. "העובדה כי לנתבע ולמשפחתו יש כלב, אין בה די. גם העובדה כי באחת התמונות ניתן לראות צואת כלב בכניסה, אין בה די", קבעה השופטת.

השופטת ציינה, כי בין הצדדים קיים סכסוך שכנים ארוך, מורכב ומאוד רגשי, ומערכת היחסים היא כה עכורה, עד כדי כך שכל נזק או אירוע שלילי מייד מיוחס על ידי כל אחד מהצדדים למשנהו. השופטת הדגישה, כי התובע לא הוכיח שהכלב של שכנו עשה את צרכיו בכניסה לביתו או בביתו, וגם לא שהשכן הוא זה שהשליך את עכבר המת לחצרו.

השופטת דחתה את התביעה, כאמור, והחליטה לחייב את התובע בהוצאות משפט של 300 שקלים. (ת"ק 2642/08 כהן ישראל נ' דיין חיים)

לסיכום, סכסוכי שכנים מוציאים מאיתנו הרבה אמוציות ומוטיבציה לתבוע ולקבל פיצוי. סכסוך שמתחיל על רקע נקודתי יכול להפוך לסכסוך מתמשך, שמוביל את הצדדים לבצע פעולות לא נעימות, בלשון המעטה, אשר גורמות לנזקים לשכניהם שאיתם הם מסוכסכים.

בתי המשפט דנים בתביעות רבות שמוגשות על ידי שכנים כנגד שכניהם, ובמקרים שבהם מוכח, כי השכנים ביצעו את המעשים המיוחסים להם וגרמו לנזק, התובעים זוכים בפיצוי. אך, במקרים אחרים, כאשר התביעה אינה מוכחת ו/או כאשר מוכח שגם התובעים אינם בגדר "שה תמים", התביעה נדחית והתובעים מחויבים בהוצאות.

נשאלת השאלה, האם לא ניתן לפתור את המחלוקות בדרכי שלום, ולהימנע מהגשת תביעות הדדיות, על כל הכרוך בכך, כולל הוצאות והתדיינויות ממושכות ולא נעימות? התשובה, למרבה הצער ונכון לשעה זו, היא, ככל הנראה, שלילית.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ובעריכה משפטית . יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.