באנו לחזק, יצאנו מתחזקים

אורי זוהר היה חלוץ יושבי הביצה, שעשה את כל הדרך מ"לא תנאף" הקולנועי עד לתיקון ליל שבועות. אחריו הגיעו רבים: עירית שלג שחטאה ב"נישואים פיקטיביים", יהודה ברקן שאם היה במעמד הר סיני בוודאי היה מחביא את עשרת הדיברות, נועה ירון שעשתה אלוהים אחרים בדמות המסך הקטן, אתי אנקרי שעזבה את הלוליטה לטובת שירי ר' יהודה הלוי, כוכבי "הפוך" דני שטג, גילי שושן ומיכאל וייגל - שאז עוד לא הבדילו בין אדם לחברו לבין אדם למקום, ועוד רבים וטובים. כיוון שאין מזכירים לבעל תשובה את חטאיו, ניגש לפרגן למספר מתחזקים עכשווים.

לך תתחזק איתה. אנקרי (צילום: ענת מוסברג)

חזק חזק והתחזקה: לינור אברג'יל

פעם הייתי: נערת הגוולעד, שאם היתה מסתובבת ברחובות בני ברק היו בוודאי תולים פשקווילים עם הכותרת "ותרעש ותגעש הארץ" בגלל לבושה הלא צנוע.

היום אני: מתחזקת. כבר הולכת בלבוש צנוע שכולל שרוולים מעל המרפק, לימודי תורה וכמובן - אי אפשר בלי החוט האדום, אקססורי שכל נערת זוהר אינה שלמה בלעדיו.

מתלבשת צנוע. אברג'יל (צילום: דניאל כהן, פנאי פלוס)

חזק חזק והתחזק: נתן רביץ

פעם הייתי: עושה הכל מהכל ובעיקר מפספס את "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". לפחות בתקופה של "כסף קטלני", אז הרגיש ש"השתן עולה לו לראש".

היום אני: תחת הקטגוריה "מתקרב". לומד בבית חב"ד, מעמיק בתורה ומקיים מצוות כמו כיסוי ראש, טבילה במקווה ושמירת שבת.

חזק חזק והתחזקה: איה קרמרמן

פעם הייתי: טרֵפה והחצי השני של שירלי גליק, מה שמוסיף חטא על פשע: גם להיות דוגמנית מצליחה וגם לסקר את עולם הזוהר.

היום אני: מעבירה ערבי נשים בהם היא מדברת על התהליך המתמשך של החזרה בתשובה, על נושא חינוך הילדים, על החברים שרכשה בדרך החדשה ועל החזרה בתשובה כמתנה שהיא קיבלה.

חזק חזק והתחזק: צביקה יחזקאלי

פעם הייתי: "סוג של מוסלמי" לדבריו, בעיקר בזמן שבו התגורר בג'נין כחלק מעבודתו העיתונאית. "שמור את יום השבת" לא ממש כיכב בלקסיקון שלו, לפחות עד שהגיע הטיול בהודו – שם החליט שאת זה הוא רוצה לחיים שלו.

הטיול בהודו עשה את הסוויץ'. יחזקאלי (צילום: ענת מוסברג)

חזק חזק והתחזקה: אגם רודברג

פעם הייתי: נערת זוהר שלא מצליחה לשלב בין שני העולמות.

היום אני: ביהדות מתקדמת. מקפידה על מצוות מסוימות, הולכת מדי פעם לבית הכנסת ומקפידה להשתמש בביטיים כמו "ברוך השם".

גם שער ב"בלייזר", גם "ברוך השם". רודברג (צילום: ענת מוסברג)

תחלישו קצת: שרון גל

פעם הייתי: מסתובב עם כיפה על הראש אחרי שעבר תהליך של התקרבות לדת. "זה תורם לי שקט נפשי", סיפר בראיון.

היום אני: בלי כיפה. לדבריו, בשלב הזה בחיים שלו הוא לא יכול לעמוד בזה, אבל האמונה שלו נשארה איתנה כפי שהיתה.

אמונה בערבון מוגבל. גל (צילום: ענת מוסברג)

תחלישו קצת: שפרה קורנפלד

פעם הייתי: בת למשפחה חרדית ירושלמית, בעלת ידע נרחב בתורה, כתובים ונביאים.

לא צריכה יותר את הדת. קורנפלד (צילום: דודו אזולאי)

תחלישו קצת: עופר לוי

פעם הייתי: חילוני הולל. ואז חרדי.

היום אני: שוב התרחקתי מהדת.

הכל פתוח, עוד לא מאוחר. לוי (צילום: עמית שאבי)