רוצה להתחתן? הצג תעודת לידה של סבתא
מאות אלפי עולים יידרשו מעתה להוכיח את יהדותם בפני בית דין רבני לקראת החתונה, באמצעות מסירת פרטים אישיים של בני משפחה והצגת מסמכים ישנים. בתנועה הרפורמית מאיימים בבג"ץ, ומגבשי המסמך מרגיעים: "ההליך רק יקל על המצב"
ההנחיות החדשות, עליהן חתומים הרבנים הראשיים יונה מצגר ושלמה עמאר, גובשו במשך חודשים ארוכים על ידי ועדה מיוחדת של דיינים בבית הדין הרבני הגדול ורבנים ממועצת הרבנות הראשית. הן נכנסו לתוקף כבר בחודש שעבר, והפצתן כעת לרשמי הנישואין מקוממת ארגונים פלורליסטים הרואים בה כניעה לחרדים, נוקטי הקו ההלכתי
התקנות מחייבות רב רושם נישואין לברר את יהדותו של אדם שהוריו נישאו בארץ או בחו"ל באמצעות רב שאינו מוכר על ידי הרבנות הראשית, ובנוסף הן מאפשרות לרבנים לדרוש בירור יהדות לאדם שלכאורה אינו זקוק לכך. גם זוג נשוי שאינו מוכר על ידי הרבנות ומבקש רק להתגרש יידרש לעבור את התהליך, ובלעדיו בית הדין לא יורשה לסדר את הגט.
בדיקת היהדות תיעשה על ידי דיינים ורבנים שיגדרו לכך, אך רשם הנישואין רשאי לפנות למברר יהדות חיצוני שמקובל על הנהלת בתי הדין, ואף לחייב את בעל הדין לשאת בהוצאות שכר טרחתו, דמי בטלתו והוצאותיו של הבודק, בתעריפים שיוגבלו על ידי ועדה מיוחדת ברבנות. בנוסף נקבע כי "בית הדין רשאי לחייב בעל דין בהוצאות שיידרשו בגין בדיקת מסמכים באמצעות מעבדה או מומחה לזיהוי כתבי יד ובדיקת מסמכים, וכן בהוצאות אחרות לרבות בהוצאות לטובת המדינה".
בין המסמכים שיידרש הנבדק להמציא: תעודת לידה מקורית שלו, של אמו ושל סבתו, וכן תעודות נישואין או גירושין של אמו ושל הוריה. לדיונים עצמם, נכתב, "ישנה חשיבות להגיע עם האם, ואם הדבר אפשרי - גם עם הסבתא מצד האם". בטפסים שימלא המבקש עליו להזין פרטים אישיים רבים כמספרי זהות, תאריכי ומקום לידה וכתובות עדכניות של בני משפחה רחוקים, ביניהם הוריהם ואחיהם של הסבתא והסבתא. עוד יידרש הפונה לחתום על ויתור סודיות אודות פרטים אישיים הרלוונטיים לצורך בירור היהדות והנמצאים במשרדי ממשלה, מוסדות ציבור או כל גוף אחר היכול לסייע בנדון.
ויש גם הקלות: "הדיון בבקשה לבירור יהדות יתחיל ויסתיים, ככל האפשר, בישיבה אחת של בית הדין; פרוטוקול הדיון יהיה מפורט ויכלול את כל הנתונים המהווים בסיס להחלטת בית הדין; בית הדין יציין בפסק הדין בלשון ברורה אם בעל-הדין יהודי, אם אמו יהודיה אם לאו, אם אביו יהודי אם לאו, אם קיים ספק לגבי יהדות ההורים או אחד מהם, אם בעל-הדין מאומץ, אם בעל-הדין מותר להינשא כדת משה וישראל לכל מי שירצה או שיש הגבלות על הנישואין ואם בעל-הדין אינו יהודי או שהוא ספק יהודי".
במקרה שבו אושרה יהדותו של קרוב מדרגה ראשונה של אם הפונה והקשר המשפחתי בין השניים התברר ב"ראיות מובהקות", תוכר מכוח זה גם יהדותו של המבקש. עם זאת, יכול בית הדין לערער על הפסיקה המקורית בפני הדיינים שכתבו אותה ובפני מנהל תחום בירורי יהדות. אם שני בתי הדין יישארו חלוקים בדעתם, יועבר התיק אל נשיא בית הדין הרבני הגדול ויידון בפני הרכב מיוחד שייקבע על ידו.
הרבנות: "החידוש - שבירור היהדות יהיה קל יותר"
מנהל האגף לבירור יהדות בבתי הדין הרבניים, הרב אליהו מימון, שהיה שותף גיבוש ההנחיות החדשות, טען בשיחה עם ynet כי הן לא משנות את המצב הקיים, שגם בו יש לרשמי הנישואין שיקול דעת בעניין הכרה ביהדות הזוגות הפונים אליהם. "הרב הוא לא פקיד ויש לו מרחב תמרון בנושא", הסביר, "זה לא חדש". הוא הוסיף כי החידוש בתקנות הוא דווקא בכך שהן הופכות את בירור היהדות לקל יותר ואת תוקפו למוחלט.
לדברי הרב מימון, החובה המוטלת על הרבנים לשלוח לבירור יהדות כל אחד שנישואי הוריו אינם מוכרים ברבנות רק תפשט את דרכם לחופה, משום שעד עתה היו רשמי נישואים פותרים את העניין בעצמם בלי שיהיו בידיהם הכלים והסמכות לכך, ולבסוף אילצו את משרד הפנים ואת בתי הדין שלא להכיר בנישואים. "הרבנים האלה אולי רצו לעשות להם חיים קלים אבל גרמו רק לעוול והמציאות הקיימת היא ממש פשע", אמר, "עכשיו אנחנו מבקשים להכניס את האנשים האלה אל תוך אילן היוחסין של עם ישראל כיהודים לדורות, בלי שרב כזה או אחר יוכל להחליט שהוא לא מכיר בזה".
מימון, לשעבר בכיר במערך הגיור, הדגיש כי אף שהדבר לא מצוין במפורש במסמך, הוא לא מקנה לרשמי הנישואין זכות לערער על גיורי המדינה - הליך שמתבצע רק בבית הדין הגדול או בפני ההרכב המגייר.ביחס לסעיף הקובע כי במקרים מסויימים יידרשו המבקשים לשלם בעצמם על בירור היהדות, טען מימון
כי מדובר רק כאשר נתגלתה רמאות או זיוף מסמכים המצריכים בדיקות וחקירות נוספות. במקרה זה יממן אותן בעל הדין עצמו – "כדי שלא ייצא חוטא נשכר".
מנכ"ל התנועה הרפורמית, גלעד קריב, אמר בתגובה להנחיות: "יצירת מצב שבו למעלה ממיליון וחצי יהודים בישראל יידרשו להוכיח את יהדותם בדרך לחופה או בעת הגירושין היא חרפה ושיא חדש של התעמרות הממסד הרבני בציבור הישראלי". קריב קרא "לנפץ את המונופול האורתודוכסי" באמצעות נישואים בחו"ל ופנייה לבתי משפט אזרחיים במקרה גירושין, והוסיף: "אנו מאמינים שהכללים השערורייתיים לא יעמדו במבחן הביקורת השיפוטית ומקווים שהיועץ המשפטי והכנסת יתערבו וימנעו את הצורך בהתערבות בג"ץ".
יו"ר מכון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר: "ברגע שהרבנות הראשית מאפשרת לרשמי הנישואין להחליט בעצמם מי הוא יהודי ומי לא, היא פותחת תיבת פנדורה שמערערת את חזקת יהדותם של כל אחד ואחד מאזרחי מדינת ישראל. אנו דורשים מהרבנות הראשית לחייב את רשמי הנישואין לאפשר רישום נישואין לכל מי שהוריו התחתנו בארץ או לחילופין לכל מי שעבר תהליך של גיור באחד המוסדות המוכרים על ידי הממשלה."
