שתף קטע נבחר
 
צילום: ויז'ואל/פוטוס

כותב בין הצעצועים למוות

ביקרנו את אתגר קרת בחדר העבודה שלו במרכז תל אביב, שמענו ממנו על חרדות מהמוות, נחשפנו לאוסף הצעצועים שלו וגילינו למה רצוי שאף אחד לא יהיה בסביבה כשהוא כותב

"מאז שנולד לי ילד, התחלתי לפחד מהמוות", אומר הסופר אתגר קרת במרפסת דירתו. "עד אז הייתי אומר: 'לא נורא, מקסימום אני אמות', אבל מאז שהפכתי הורה זה פתאום מפחיד, יש לך אחריות", הוא מוסיף.

 

במרפסת אצל קרת (צילום: יהונתן צור. עריכה: דפנה קינן)

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

קרת גר עם אשתו ובנו הקטן בדירה שקטה בצפון מרכז תל אביב. יחד עם הספרייה המרשימה, ניתן למצוא אוסף לא פחות מרשים של גוגואים (הוא יודע את שמו של כל אחד מהם), בובות מלאות הבעה ועוד צעצועים.

 

קרת חובק ספר חדש "פתאום דפיקה בדלת" ולמרות ההצלחה המיידית של הספר, הן בתודעה והן בקרב הקונים, הוא עדיין דואג לו, בודק אותו, כאילו היה בעצמו סוג של ילד, אבל זה אולי חלק מסוד הקסם שלו: הוא לא מוכן לשבת בחיבוק ידיים וליהנות מההצלחה.

 

בכל אופן, לדבר איתו זה במובן מסוים לדבר עם סוג של סיפור קצר שלו בהתהוות, גם כשמדברים על תהליכי כתיבה. "לפעמים כשאני כותב, אני נכנס ממש עמוק לטקסט, שאני מתחיל לדבר אל עצמי בקול רם, ולחיות את מה שקורה בטקסט, עד שאני פתאום נהיה מודע לזה ומפסיק. אולי גם בגלל זה עדיף לכתוב כשאתה לבד בבית או שכולם ישנים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרת. עדיף שיהיה שקט מסביב
צילום: יהונתן צור
לאתר ההטבות
מומלצים