האם אג'נדה פמיניסטית מסלפת את המדע?

האם ההבדלים המהותיים בין המינים נובעים מסיבות ביולוגיות ואבולוציוניות? תלוי את מי שואלים. מאמר שפורסם לאחרונה נקרא "אבולוציה אינה רלוונטית להבדלים בין המינים משום שככה אני רוצה!", והוא עוסק בפוליטיזציה של מחקרים אבולוציוניים הקשורים בהבדלים בין המינים.

כל מי שמתעניין במדע האבולוציה, יודע שאכן קיימים הבדלים שמקורם ביולוגי, בין אם מדובר בהבדלים אנטומיים ברורים או בהבדלים שנובעים מהברירה הטבעית שפועלת בצורה שונה על גברים ונשים. הבעיה היא שיש לא מעט אנשים שמכחישים את קיומם של ההבדלים הללו מסיבות פוליטיות או אידיאולוגיות, על אף שהם אינם שנויים במחלוקת מבחינה מדעית.

באוניברסיטאות לא שמעו על האבולוציה

המצב חמור במיוחד באקדמיה, שאמורה להיות חוד החנית של המחקר המדעי. מחלקות רבות ומגוונות באוניברסיטאות מכחישות את ההשפעה האבולוציונית על הבדלים בין המינים. במחקר שציינתי קודם החליטו לבחון את הסוגיה הזאת לעומק באמצעות שאלון און-ליין.

הנבדקים גויסו בדרכים שונות כשהחוקרים השתדלו לכלול בתוכם אקדמאים רבים ככל האפשר. בסך הכול השתתפו 268 מבוגרים במחקר, 92 גברים ו-176 נשים, שגילם הממוצע היה 37. המחקר כלל 111 איש שהזדהו כהורים ו-89 אקדמאים, כולל 19 סוציולוגים או מרצים ללימודי נשים או מגדר. נבחנו גם הנטיות הפוליטיות של הנבדקים.

כדי לבדוק עד כמה קיימת הכחשה של ההבדלים הביולוגיים בין המינים יצרו המחברים חמישה משתנים שבחנו עמדות כלפי הבדלים שונים שמקורם ביולוגי או חברתי:

1. הבדלים בין גברים לנשים נובעים ממקור ביולוגי או תרבותי.
2. הבדלים בין ילדים לילדות נובעים ממקור ביולוגי או תרבותי.
3. הבדלים בין תרנגול לתרנגולת נובעים ממקור ביולוגי או תרבותי.
4. התנהגות אנושית אוניברסאלית (שאינה קשורה להבדלים בין המינים) נובעת ממקור ביולוגי או תרבותי.
5. הבדלים בין חתולים לכלבים נובעים ממקור ביולוגי או תרבותי.
   

משתנים אלו נועדו לבדוק אם העמדות של אנשים לגבי הבדלים ביולוגיים הינן כוללניות – כלומר, אינן קשורות לקבוצה ספציפית, או שיש הסכמה על הבדלים בתחומים מסוימים אבל לא בתחומים אחרים.

כל אחד מחמשת המשתנים הורכב מ-10 פריטים. הפריטים כללו הצהרות שונות שנוגעות למחקרים מבוססים ושלגביהם נתבקשו הנשאלים לומר אם הממצא מיוחס להבדלים ביולוגיים או תרבותיים בסולם של 1-5.

למשל, “נשים מגיבות יותר מגברים לבכי של תינוק” ו”גברים נוטים להיות אלימים יותר מנשים”. או פריט שנגע להבדלים בין בנים לבנות: “בנות מפתחות כישורי שפה מוקדם יותר מבנים”, ופריט שנגע להתנהגות אנושית אוניברסאלית: “צואה וקיא מעוררים גועל בכל מקום בעולם”.

כצפוי, היו מתאמים גבוהים בין חמשת המשתנים. כלומר, אנשים שחשבו שהמקור להבדלים בין גברים לנשים הוא ביולוגי, חשבו גם שהמקור להבדלים בין שאר המשתנים היה ביולוגי. בנוסף, השייכות הפוליטית השפיעה על דעתם של הנבדקים לגבי מקור ההבדל. נבדקים שמרניים סברו שההבדלים הנצפים נובעים מתרבות יותר מאשר מסיבות ביולוגיות.

הביולוגיה לא משפיעה?

באופן כללי, הורים נטו לייחס את ההבדלים בין המינים לטעמים ביולוגיים ואילו כאלו שאינם הורים ייחסו אותם לתרבות. הממצא המעניין ביותר היה שאנשי אקדמיה נטו לחשוב שהבדלים בין גברים לנשים ובין בנים לבנות הם בעיקר תרבותיים ולא ביולוגיים.

ההערכה היא כי הבדל זה נבע במידה רבה מהנטייה של אקדמאים וסוציולוגים, בעיקר מתחומי לימודי המגדר והנשים, לחשוב כך. הם אפילו סברו שההבדל בין תרנגול לתרנגולת נובע מגורמים תרבותיים יותר מאשר ביולוגיים (אבל לפחות לא חשבו כך על ההבדל בין כלב לחתול).

המחקר מדגים באופן כללי כיצד אנשים מייחסים בקלות רבה סיבות ביולוגיות להבדלים בין המינים של חיות לא אנושיות, בעוד שההבדלים בין בני האדם מיוחסים לתרבות. החוקרים מייחסים את הנטייה של חוקרים במחלקות ללימודי מגדר ולסוציולוגיה להמעיט בערכם של ההבדלים הביולוגיים בין המינים ל'אפקט מגדל השן'.

נטייה זו משפיעה מן הסתם על הפרסומים האקדמאיים של האנשים בתחומים הללו. הדבר מצער משום שלאקדמאים יש השפעה רבה על החברה שאנו חיים בה, ואם הם סבורים שההבדלים בין נשים לגברים נובעים מתהליך החברות (סוציאליזציה), הפתרונות שהם יציעו יהיו בהתאם.

הבעיה קשה במיוחד מפני שלציבור הרחב אין תמיד כלים להבחין מתי אקדמאים כותבים דברים שמבוססים מדעית ומתי לא. ישנם ספרים משפיעים רבים שלמראית עין נראים מבוססי מחקר, אבל בפועל הם מושפעים בעיקר מאג'נדות פוליטיות או מגדריות ולא תמיד קל להבחין בכך.

המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז, אנתרופולוג אבולוציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מקסיקו.