אינטימיות מוגזמת היא זרז למות היחסים
זוגות רבים המנסים לשקם את היחסים שלהם נשלחים בידי מטפלים חסרי אחריות ל"סופשבוע רומנטי ואינטימי בצימר בצפון", דבר שרק מקרב את סופה של הזוגיות הגוססת
"החבר הכי טוב שלי" זה מישהו שלא שוכבים איתו, שלא נמשכים אליו, ושלא חולמים להתכרבל איתו במיטה. "החבר הכי טוב" זה כמו להגיד על מישהי שהיא נחמדה. זו דרך מצויינת להגיד את כל מה ששלילי ביחסים ביניכם, אבל בדרך חיובית.
אני לא הייתי רוצה שבת הזוג שלי תהיה החברה הכי טובה שלי. לא הייתי רוצה לדעת עליה הכל, לא הייתי רוצה לדעת איפה היא בכל רגע, לא הייתי רוצה לדעת על מה היא חושבת בכל רגע, ולא הייתי רוצה לשבת מולה בבית קפה, לדבר איתה על הפועל תל-אביב ולהביט על ציצים של בחורות אחרות.
אנשים מתבלבלים וחושבים שבן הזוג אמור להיות "החבר הכי טוב". תחליטו מה אתם רוצים: לגור עם החבר הכי טוב שלכם, או לגור עם אדם שאתם נמשכים אליו, שממשיך לסקרן אתכם, להצחיק אתכם ולהפתיע אתכם, רק בזכות זה שהוא איננו "החבר הכי טוב" שלכם.
אז מה עושים, כשהאדם שהכי נמשכתם אליו, שרציתם להיות איתו בכל רגע מהיממה, הופך להיות "החבר הכי טוב"? מתי זה קורה, והאם זה עוד שלב בדרך לסיום הזוגיות?
זוגות רבים משתמשים במילה "אינטימיות" כמין מילת קסם לטיב היחסים. תחת כל עץ רענן תמצאו את סימני השתן של המטפלים הזוגיים החוזרים שוב ושוב על המילה הזו. אינטימיות.
אינטימיות מוגזמת היא זרז למות היחסים. זוגות רבים המנסים לשקם את היחסים שלהם נשלחים בידי מטפלים חסרי אחריות ל"סופשבוע רומנטי ואינטימי בצימר בצפון", דבר שרק מקרב את סופה של הזוגיות הגוססת.
דמיינו לעצמכם את הסיטואציה הבאה: מצפה "אבירים" בגליל... בחוץ שלג... בפנים האח מבוערת, ואתם יושבים על הספה עם כוס יין, מביטים זה בעיניה של זו - וחושבים לעצמכם איזה בזבוז של כסף זה.
אתם לא מתנשקים. את לא מצליחה לגמור
אתם שוכבים, ולרגע מסויים זה כל כך מכאני, שכל מה שעובר לכם בראש הוא רעש הפטיש המשטח שניצלים בבית. כמה רומנטי! אתם לא מתנשקים. את לא מצליחה לגמור ואתה מצטער בכלל שהתחלת.
אחר כך אתם מתקלחים, אתה מכין לה תה צמחים שקטפת מהגינה הנפלאה של הצימר, ואתם יושבים על המרפסת הצופה לנוף הנפלא שממול ומקשיבים לדממה הצווחת. היא צורחת לכם באוזן:
"זה נגמר! זה נגמר! זה נגמר!"
אבל אתם מחייכים זה לזה כאילו לא שמעתם. אתם אינטימיים עכשיו. אתם משקרים לעצמכם. משקרים זה לזה ורק ממאיסים את עצמכם יותר זה על זה.
את לא נמשכת אליו יותר, או שאתה לא נמשך אליה יותר, או ששניכם כבר לא נמשכים, וזה המצב הכי טוב. ככה אין נעלבים ואפשר להיות סימטרים בתחושה. אבל אגלה לכם סוד - זה אף פעם לא סימטרי. תמיד יש צד אחד שירגיש "נעזב". הלוואי שהמוות הזוגי שלכם היה מתרחש בו-זמנית, אבל זוגיות היא חיה מוזרה. יש לה אמנם שני לבבות, אבל מוות של אחד מהם הורג אותה, גם אם נשאר לב אחד פועם.
במצב רגיל, זוג כמוכם היה נפרד. הולך איש לדרכו, ואז אולי היתה דרך לתקן. אבל יש לכם ילדים. תחשבו על זה, הילדים הם הדבר היחידי שמחזיק אתכם יחד. אני חושב שאם היינו עושים סקר והשאלה היחידה הנשאלת בו היתה "האם הייתם נשארים ביחד אם לא היו לכם ילדים?" התשובות היו מפתיעות בצורה קיצונית. תנו לי לנחש שמתוך כל הזוגות שנמצאים במוות קליני של הזוגיות, יותר מ-90 אחוז היו נפרדים. עשרת האחוזים הנותרים מפחדים. מפחדים מפני מה שמחכה להם ביום שאחרי.
דבר שמביא אותי למושג שבעיניי הוא ההפך המבורך של "אינטימיות". קוראים לזה "התרחקות". הריקוד הנואש הזה, שבתוכו יש צד אחד שמנסה לחבק ומולו צד שמסובב את הגב הוא הרסני בכל מובן אפשרי. נסו את אופציית ההתרחקות.
הפסיקו לנסות לאנוס את הזוגיות הגוססת שלכם
הדרך היחידה לתקן, במקרים שהזוגיות עוד נושמת, היא להתרחק. תתרחקו זה מזה. סעו לשבוע. סעו לשבועיים. פנו את הרדיוס של בן הזוג מהנוכחות שלכם. סעו לבד לסופשבוע מפנק ואינטימי עם עצמכם. הפסיקו לקדוח בראש ולנסות לאנוס את הזוגיות הגוססת שלכם. זו הדרך היחידה לתקן. תגידו לפסיכולוג או למטפל שלכם שגעגועים למישהו לא נוצרים ע"י אינטימיות בצימר עם גבינות עיזים ברמת הגולן. להפך. אינטימיות כפויה תביא לכך שכל מה שתרצו זה להקיא. געגוע או התלקחות מחודשת לא תראו מזה.
אז אם אתם במצב כזה או דומה, עצרו רגע, נשמו עמוק. גשו למראה הקרובה והביטו לעצמכם בעיניים. אצל אחד מכם, אי שם עמוק בפנים, נמצאת התשובה. ייתכן שזה יהיה הזמן להיות אמיצים. ואני רוצה לנחם אתכם, שלאמיצים שביניכם יהיה בסופו של דבר הרבה יותר קל.
רק אל תשבו יותר על הגדר. הישיבה על הגדר מזיקה לבריאות, גורמת התקפי לב ובמקרה הזה גם אימפוטנציה. ואל תשכחו: לחיה הנקראת זוגיות יש אמנם שני לבבות, אבל היא לא יכולה לחיות רק עם אחד מהם.
לפנייה לכתב/ת 
