בנק הזרע? לא בשבילנו. חד הוריות שבחרו אחרת
הן רוצות להיות אמהות, מבלי להתפשר על בן הזוג. הן רוצות ילד, מבלי לגרום לו להתגעגע לאב שלעולם לא יכיר. שלוש נשים, שדחו בנימוס את שירותי בנק הזרע - אחת אימצה, אחרת גייסה שותף והשלישית עדיין מקווה למצוא בן–זוג - מספרות בגלוי למוסף "זמנים מודרניים" של "ידיעות אחרונות" מדוע נרתעו ממה שכבר מזמן הפך לדרך מקובלת ליצירת משפחה
בגיל 35 קיבלה ענת מורנו, מתווכת דירות מתל-אביב, תזכורת מהעבר. "עשיתי סדר בבית ומצאתי מכתב שכתבתי בשנות העשרים המוקדמות שלי," היא נזכרת. "באחד הסעיפים במכתב היה כתוב 'לא לשכוח להביא ילד.' כשכתבתי את זה, היה נדמה לי שזה יקרה בעוד 250 שנה, והנה זה הגיע."
מורנו, היום בת ,39 החליטה באותו רגע שהגיעה העת לילד, אלא שהגברים בסביבתה לא ממש התאימו למשימה. "גדלתי בבת ים, אבל ביליתי רוב חיי בתל אביב. עבדתי בתחום הבילויים והמסעדנות, ובשנות העשרים המאוחרות שלי מיציתי את חיי הרווקות עד תום. הייתי אשת הסוד של גברים מצליחנים בביצה התל אביבית, והם חשפו בפניי את הסיפורים על הבחורות שלהם. מהר מאוד למדתי שאין להם אמון בזוגיות. הייתי טוטאלית וידעתי שאני לא יכולה למצוא אהבה במעגל שהייתי בו."
מורנו הייתה סקפטית בנוגע לגברים ואהבה, אבל לא בנוגע לצורך שלה לחוות אמהות.
"ידעתי שאני לא רוצה לפספס את זה, אבל לא יכולתי לעצום עיניים ולהתחבר למישהו רק כדי להביא איתו ילד לעולם. זה לא שאין בני זוג מוצלחים ואבות מקסימים, אבל הם לא היו במעגל החברתי שלי, ולא ידעתי ואולי לא רציתי להגיע אליהם. השפה שלי אחרת, ההתנהגות שלי שונה. גברים כאלה לא ששים להכיר אישה בת 39 שראתה עולם. אני סחורה פגומה בשבילם. לא שאני מזלזלת, אבל אני לא הטיפוס של הפריפריה."
-מה ההבדל, בעצם?
"גברים שחיים את תל אביב מכירים את החופש, הם יודעים שלא צריך אישה שתכבס ותבשל, יש מכבסה ויש טייק אוויי. למה להתחייב לאישה אחת, כשבערב אפשר להתחייב לשש ושכל השש יישבו לארוחה ביחד?."
-מתי החלטת להביא ילד לבד?
"קצת לפני גיל 35 פגשתי במקרה חברה שהייתה בת 44 ורצתה להביא ילד. הלכתי איתה לרופא, והתברר לי שזה גיל בעייתי ושאי אפשר להקפיא ביציות בארץ. באותה תקופה גם ראיתי את התוכנית 'אמא יקרה לי' שעשתה מיקי חיימוביץ' בערוץ 10 והבנתי שגם אם ארצה ילד, אף אחד לא מבטיח לי שזה יקרה. ראיתי כמה משפחות נאבקות על הרצון להביא ילד, ואני ממשיכה בשלי – לצאת למסיבה ולחזור מבית קפה. פתאום נמאסו עליי הפרצופים שחוזרים על עצמם, הסיפורים, הוודקה, החזרה בשש בבוקר, כאב הראש בצהריים. ברגע אחד הבנתי שאני בשלה ומוכנה לעבור לשלב הבא – להיות אמא".
שיטוט מקרי באינטרנט הוביל את מורנו אל ,gobaby.co.il אתר שמתווך בין גברים לנשים המעוניינים להביא ילד לעולם. "חיפשתי סטרייט, שהתמונה שלו תהיה קרובה למושלם, והתחלתי להיות בקשר עם כמה גברים. זה לא היה קל. הלכתי לפגישות והתרשמתי ממה שהגבר משדר או מקרין בהתנהגות שלו. לקח לי כמה דייטים להבין שאני מחפשת אבא, ולא את הגברים האלה שברחתי מהם. הכרתי מישהו שנראה לי מתאים. חודשיים אחרי הפגישה איתו הלכתי לעשות בדיקת זקיקים כדי לגלות את יום הביוץ, והתברר שזה היה היום הנכון. היה ברור לי שזה לא יצליח על הפעם הראשונה, התייעצתי איתו והחלטנו בכל זאת לנסות. עשינו את ההזרעה, וזה הצליח. יש דברים שאלוהים מחליט ולא צריך קריטריונים."
-לא פחדת?
"ממש לא, הייתי הכי מוכנה לזה בעולם. היו לי תמיכה משפחתית ופרגון מחברים."
מורנו: "עשינו את ההזרעה וזה הצליח" (אילוסטרציה: index open)
היום מורנו היא אמא במשרה מלאה לליאן, בת הארבעה חודשים. "שנים התכוננתי לתפקיד חיי, להיות אמא," היא מעידה, "וחוץ מכמה שעות שינה רצופות ועמוקות אני לא מתגעגעת לשום דבר. אני עושה הכל עם ליאן, ממשיכה לשבת בבתי קפה ומתכננת לעבוד ולשלב את זה עם האמהות."
-למה לא בחרת באופציה של בנק הזרע?
"יש כל כך הרבה גברים פוטנציאלים שיכולים להיות אבות מעולים. המחשבה שיום אחד הילדה שלי תשאל אותי מאיזו עדה היא או איך נראה האבא שלה, או תצטרך לצייר עץ משפחה ולא יהיו לה תמונות, הטרידה אותי. ניסיתי לשים את עצמי במקומה ולא יכולתי לשאת את המחשבה שלא אדע מי אבא שלי. להיות אמא 24 שעות זו מעמסה גדולה, וצריך עוד מישהו שיאהב את הילד וירצה בטובתו. חשוב לי להדגיש שאם אישה ניסתה והחליטה שלא מתאים לה שותף בזוגיות, אז ללכת לבנק הזרע זה גם מבורך. אני לא ראיתי את זה כאופציה, אבל שני הורים שלא מסתדרים הרבה יותר גרועים מהורה אחד בלבד."
-איזה מקום תופס אבא של ליאן בחייך?
"הוא מעורב בחייה של ליאן, אנחנו בקשר יומיומי, הוא מגיע לכאן פעמיים בשבוע, ואני בקשר מצוין עם המשפחה המקסימה שלו. הייתי רוצה שהוא יהיה יותר חבר שלי וחלמתי שיהיה כזה, אבל הוא לא."
-מה עם בן זוג?
"היום אני מוכנה לזה יותר, כי אני נמצאת במקום אחר. אני מחפשת בן זוג שצריך להיות גם אבא. ליאן באה להראות לי שאפשר להיות לבד ובשקט."
-יש לך מסר לרווקות?
"לפני שבועיים, ביום שישי בערב, ישבנו אני וליאן בבית וראינו חדשות. הסתכלתי עליה ועלתה בי התחושה הזו - שאף פעם לא אהיה לבד יותר. זה המסר שלי, החיוך הזה, מבטי האהבה והתלות - אין להם תחליף."
-תרצי עוד ילד?
"רק במסגרת זוגית. ילד אחד אפשר לגדל בחד הוריות, אבל שני ילדים רק אם יש בסיס כלכלי או מטפלת צמודה. לגדל שני ילדים – לטנגו הזה צריכים שניים."
אפרוח באוברול אדום
על פניו, מדובר בתהליך פשוט. הגבר תורם זרע באנונימיות, ופרטיו נשארים חסויים. האישה בוחרת את האב הפוטנציאלי מתוך מאגר נתון בהתאם לנתונים כמו מוצא, מראה והשכלה ועוברת הזרעה. אך פעמים רבות, אם בשל גיל האישה או מצבה הבריאותי, התהליך מתמשך וכרוך במאמץ, בכאב ובהוצאות כספיות לא מבוטלות. יש נשים שבוחרות להימנע מזה.
"האסימון נפל לי כשהגעתי לגיל 40 והבנתי שיש לי בעיות גינקולוגיות," מספרת ורד (שם בדוי,( בת 54 מהמרכז. "היו לי קשרים רציניים עם גברים שנמשכו שנים, אבל לא הבנתי שנמשכתי לגברים הלא נכונים, שהיו להם תכונות אופי של אבי, שהיה איש קשה וקמצן. החלטתי שאני לא מנסה שום היכרויות עד שאני לא פותרת את הבעיות האישיות שלי. אם הייתי מבינה את זה בגיל ,30 הייתי עושה ילד עם ידיד."
ורד: "חוסר הידיעה עושה משהו לנפש הילד" (אילוסטרציה: index open)
-היו לך קשרים רציניים?
"קצת לפני גיל 40 הייתי בקשר זוגי רציני שנמשך חמש שנים, אבל לא נכנסתי להיריון כי היו לי בעיות בבלוטת התריס ועברתי טיפולים. הוא היה גרוש עם שני ילדים ולא ממש תמך בי. כשראיתי את חוסר האכפתיות שלו, היחסים בינינו התקררו. הכל השתנה כשפגשתי שכנה נחמדה שסיפרה לי על חברה שלה שנסעה לחו"ל ואימצה ילד."
המחשבה על האפשרות לשנות את גורלו של תינוק שגר בבית מחסה השתלבה בצורך של ורד להיות אמא, והיא החלה בהליכים לאימוץ: מילאה את כל הניירת הנחוצה, עברה אבחון אצל פסיכולוגית, נפגשה עם פסיכיאטר, הביאה אישורים על מצבה הכלכלי מהבנק ומרואה חשבון.
"חשבתי לעצמי, כל נרקומנית יכולה ככה סתם להיכנס להיריון, ואני בנאדם נורמטיבי ותורם, ומעבירים אותי כאלה מבחנים בארץ ובחו"ל. אחרי חודשיים, באחד המפגשים, היועצת נתנה לי תמונה של תינוקת. היא אמרה שאני לא מוכרחה להחליט ושאפשר גם בן, אבל התמונה הזו ליוותה אותי כל הזמן."
כעבור שלושה חודשים, מלווה ברופא ילדים, ורד יצאה לרוסיה, נחושה לשוב הביתה עם תינוק בזרועותיה. "זה היה בחורף", היא נזכרת. "הגענו לבית ילדים חוסים ואמרתי לרופא: 'לא משנה לי צבע העיניים או השיער, רק שיהיה בריא.' הוא בדק כמה ילדים, ואז הזמין אותי לראות תינוקת. הוא אמר שיש לה רשרוש בלב, אבל זה לא הרתיע אותי, כי גם לי איבחנו את זה כשהייתי קטנה. החזקתי אותה. היא הייתה אפרוח באוברול אדום, שהיה גדול עליה בכמה מידות. היא רצתה לבכות, אבל נרגעה ותפסה לי את היד. היא בחרה אותי."
הבדיקות בבית החולים היו תקינות, וורד גילתה שהתינוקת בת ה11- חודשים המיועדת לה היא אותה תינוקת מהתמונה שהחזיקה בכיס.
-לא חשבת על האופציה של בנק הזרע?
"פעלתי מהרגש. יש לי חברה שהביאה בן באמצעות בנק הזרע. היום, כשהוא בכיתה ד,' הוא מתחיל לשאול שאלות, והיא נאלצת להתמודד עם המון בעיות. הוא לעולם לא יידע מי האבא שלו. הוא מבין שאמא שלו מאוד אוהבת אותו, והוא מקבל הרבה חום ואהבה גם מהסבים שלו, אבל זה לא מספיק. חוסר הידיעה עושה משהו לנפש של הילד. אני שומעת על אנשים שמחפשים את ההורים הביולוגיים שלהם, והחיפוש יכול להיות קשה ומורכב.
"אני לא מבינה את הגברים התורמים שלא רוצים להיחשף, לדעתי הם עושים עוול לילדים. עוד אין לנו דור של ילדים מסוג כזה, אבל זה עוול. אני חושבת שעדיף כבר לעשות הפריה עם בחור הומוסקסואל או עם ידיד. יש לי חברה שעשתה את זה עם אדריכל מפורסם שגר עם חבר, והוא עוזר לה פיננסית. למה לעשות הכל לבד? נראה לי שזה הרבה יותר טוב מגבר שחוזר הביתה רק בעשר בלילה. הידיד תמיד שם, מאוד רוצה להיות אבא, אז בגלל הנטייה שלו הוא צריך להיות בעונש"?.
-גם אימוץ כרוך בחוסר ידיעה.
"במקרה שלי יש סיפור מאחורי האימוץ. ידעתי מה הרקע של הילדה והכנתי לה ספר עם תמונות שלי ושלה, כתבתי שהייתי עצובה שלא היו לי ילדים ושלא גדל לי תינוק בבטן, ואיך סיפרו לי עליה, תינוקת שנולדה לזוג שלא יכול היה לגדל אותה. מגיל שנתיים היא דיקלמה שהיא ילדה מאומצת, סיפרנו גם בגן. הכל גלוי ופתוח מההתחלה. אני כל הזמן אומרת לה כמה אני זקוקה לה. לא מזמן היא אמרה לי: 'סבא נפטר ואמא שלך נפטרה, איזה מזל שיש לך אותי."'
-היא שואלת שאלות?
"היא שואלת מי ההורים, איך הם נראים ולמה הם מסרו אותה. אני מסבירה לה שהיא באה מאהבה, אבל שהיה להורים שלה קושי לגדל אותה, ושהיא בטח דומה לאחד מהם. הייתה מדריכה שליוותה אותנו והסבירה מה אני צריכה לעשות, ונעזרתי גם בפסיכולוגים כשהיה צריך."
-היית רוצה להביא עוד ילד?
"מאוד. איפשרו לי לאמץ ילדה בת שלוש, אבל לא רציתי. כאם חד הורית אני יכולה לומר שילד יכול להתפתח באופן תקין גם ללא אבא, אבל הוא צריך דמות משנית שהיא לא אמא. כדי לגדול בצורה נורמטיבית הוא צריך אחד שיגיד כן ואחד לא, מישהו שיציג דברים גם בדרך אחרת. זו יכולה להיות גם שכנה טובה שמעורבת בחיים שלו."
-מה את אומרת לרווקות?
"אחרי גיל ,33 אם עבדת על עצמך, אפשר לחשוב על להביא ילד לבד. להיות אם חד הורית זו התמודדות לא קלה, אבל אפשר להתארגן עם מטפלות, גנון, שכנות, משפחה. אני הסתדרתי עם בייביסיטר, הלכתי ללמוד בערב כדי להירגע ולהתנתק קצת והקפתי את עצמי באנשים שעוזרים לי לגדל ילדה מאוזנת. כשאת הופכת לאמא זה שינוי פאזה, אין בעולם משהו ששווה לחיבוק של ילד, זה שונה כל כך מחיבוק של גבר, זה חיבוק הכי נקי, מהלב."
רק מתוך אהבה
אחד הדברים המרתיעים בבנק הזרע הוא סוגיית האחים הביולוגים, שעוררה לאחרונה דיון ציבורי בעקבות הסרט "ילדי בנק הזרע." תורם זרע פוטנציאלי יכול לתת תרומות לנשים שונות. פירוש הדבר שהוא יפזר צאצאים רבים, שלא יידעו זה על קיומו של זה בגלל החיסיון המוטל על זהותו. מירי בלאו ,(39) מגבעת האירוסים בנתניה, לא מוכנה לקחת את הסיכון הזה. עדיין לא.
בלאו: "אני עדיין חולמת על האופציה האמיתית" (צילום: עמית מגל)
"כל מי שנמצא בסביבה שלי ויודע שאני עוד מעט בת ,40 שומע את השעון שלי מתקתק," היא מספרת".זה קצת מדאיג אותי שאאחר את הרכבת, ביולוגיה היא ביולוגיה, אבל אני אופטימית. אני חושבת שאהיה אישה ואמא טובה, ואני עושה הכל שזה יקרה גם לי."
בלאו חוותה בעבר קשרים משמעותיים, שניים מהם היו אפילו על סף מיסוד. "הם לא הגיעו לחתונה כי חשבתי שזה לא יהיה נכון, הייתי בטוחה שזה ייגמר בגירושים," היא נזכרת".האחד נגמר בגיל ,21 כשראיתי את המסגרת המשפחתית שבה הוא גדל והבנתי שלא כך אני רוצה לחיות, והשני בגלל חוסר התאמה בגיל ."28
-לא מצאת בן זוג מאז?
"אני מאמינה שלא מצאו אותי. אני רוצה להכיר מישהו, אבל לא רשומה לאתרי היכרויות כי יש בזה משהו מנוכר ומסחרי."
-למה בנק הזרע הוא לא אופציה?
"המשפחה שלי מתנגדת שאעשה את זה לבד כי הם ריאליים – זה קשה כלכלית, פיזית ומנטלית. יש הבדל גדול בין להתחתן, להביא ילד ולהתגרש, לבין להביא אותו לבד. אני חושבת על העתיד, מה יקרה אם הוא יכיר אחות שלו ולא יידע. שנייה לפני החתונה נשב יחד בארוחת השבת, הוא יספר שהוא ממבחנה ואז האבא שלה יגיד 'אופס.' זה נשמע כמו טלנובלה, אבל זה יכול לקרות בארץ הקטנה שלנו. אני רוצה להקים משפחה, ליצור משהו שלם. אני עדיין חולמת על האופציה האמיתית."
-היו לך הסכמים עם ידידים?
"היו הרבה שהציעו לי להביא יחד ילד. גם שוטטתי באתרים שעוסקים בהורות משותפת כמו gobaby ו,my child- אבל זה לא מרגיש לי נכון. אני רוצה אבא, ילדים, כלב, גדר לבנה, אני רוצה את החלום, לא איבדתי את התקווה עדיין."
-אם בחור גיי יציע לך להביא ילד?
"אם לעשות ילד אז מתוך אהבה ולא מתוך הסכם של שותפות עסקית. אני מכבדת את מי שעושה
את זה ככה, אבל אני רוצה לעשות את זה אחרת. כשאתה גיי, אין לך אפשרות אחרת. לי יש את כל האפשרויות. אני אישה ורוצה בן זוג שיאהב אותי ואני אותו."
-יש לך דד-ליין?
"אין כרגע. כשהייתי קטנה, אמרתי שאני רוצה להיות אמא צעירה וחברה של הילדים שלי, אבל מתבגרים, והמציאות משנה אותנו. היום אני מרגישה יותר בוגרת ובשלה לגדל ילד. אני לא מאמינה בלחיות מתוך פחד או לחץ, אני לא חושבת שאני צריכה לעשות דברים מתוך מחשבות 'אם לא,' אלא מאמינה ב'אם כן,'! גם אם יש בחורים שיפסלו רווקה בת 39 ללא ילדים. סבתא שלי תמיד אמרה לי שאין הרבה בחורים כמו שאני מחפשת, ועניתי לה שאני צריכה רק אחד, והאחד הזה קיים שם".
לפנייה לכתב/ת 
