פרשת עמק הצבאים: "אולמרט לחץ לדיון חוזר"
אותם המעורבים באישורי הולילנד עסקו בהליכים לאישור פרויקט "עמק הצבאים" - שבסופו של דבר בוטל בשל התנגדות פעילי הסביבה. אחרי חשיפת ynet על הפשיטה המתוכננת בעירייה בחשד לשוחד, נזכרו בוועדה כיצד ראש העיר דאז "עשה מהומת אלוהים והשיג דיון חוזר". יועצו של אולמרט: "פשוט שטויות"
לאחר הפרסום הראשון ב-ynet על כוונת המשטרה להחרים מסמכים ממשרדי העירייה בחשד לפרשת שוחד בפרויקט עמק הצבאים בירושלים, כמה מהמעורבים בעסקת הנדל"ן לא בדיוק הופתעו. לדבריהם, למרות השוני הבולט בהשוואה לפרשת הולילנד - העובדה שהתוכנית לא יצאה לפועל - היו לא מעט נקודות דמיון. בתוך כך, ב-mynet דווח על החרמת מסמכים שכבר בוצעה - בקשר לפרויקט ממילא.
התוכנית להקמת קרוב לאלף יחידות דיור בפארק, שקודמה בסוף שנות ה-90, קיבלה את המלצת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בירושלים ואף זכתה לתמיכה מצד הועדה המחוזית. התנגדות שהגישו ארגונים סביבתיים ותושבי השכונות הסמוכות סתמו עליה את הגולל ביוני 2002.
עמק הצבאים וברקע הולילנד (צילום: גיל יוחנן)
"התוכנית לבנייה הייתה, או לפחות הוצגה כשל חברת 'פרי הר', המשותפת לקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים", סיפר ל-ynet גורם אשר היה מעורה בקבלת ההחלטות. "הקיבוצים האלה עיבדו מאז תחילת שנות ה-60 את השטחים הללו, היו להם שם מטעי פרי לתפארת. בראשית שנות ה-90 החקלאות הלכה פארש ואיתה גם החקלאים, והם ניסו את מזלם במימוש בעלות על אותם השטחים ובעסקאות נדל"ן". מרגע זה, מספרים הגורמים, הפעילה החברה לחצים גדולים.
"שאלו אותי 'איך אתה מתנגד לתכנית? מדובר באנשים שקרובים אליך!'", נזכר יו"ר סיעת מרצ בירושלים יוסף (פפה) אללו. "הפעילו עלי לחצים, וזה טבעי. זה היה סיפור גדול, היו מאבקים וניסו להגיע לפשרות. ניסו לקבוע בתכנית המתאר כך שהשטח יהיה מיועד למגורים, ורצו לעשות רצועה לתעשייה. אנשים באו לשכנע אותי, ולדבר על מוסר למה אני צריך לתמוך בתוכנית. אמרתי שזה לא ראוי, והתנגדנו בכל תוקף".
"עד היום לא מקווים להחיות את הפרויקט"
במרס 2001, הגישו תושבי השכונות הסמוכות לעמק, בשיתוף עם ארגונים למען הסביבה, את התנגדותם לפרויקט הבנייה, בתואנה כי מדובר בשטח טבע פתוח, וכי יש לפתחו בצורה שלא תפגע במקום. "זה שטח של כ-220 דונם, המשרת 65 אלף אנשים", סיפרה נילי ברוך מעמותת "במקום".
הגופים התגבשו יחדיו תחת השם "ועד הפעולה לעמק הצבאים". ברוך סיפרה כי "הוחלט שוועד הפעולה יגבש עמדה ויגיד איך הוא רואה את תכנון העמק. גיבשנו כמה חלופות תכנון, מתוכן יצאה בסופו של דבר תכנית תב"ע שמבקשת לשמור על העמק, ולפתחו בהתאם לצרכיו ולצרכי ציבור".
ביוני 2002, קיבלה הועדה המחוזית לתכנון ובנייה את ההתנגדות של ועד הפעולה, והתכנית לא הופקדה. "אחרי שקיבלו את ההתנגדויות, ויש לומר שבאופן מפתיע, אולמרט עשה מהומת אלוהים: הוא שלח אנשים לוועדה בדרישה לדיון חוזר במליאה, ואכן היה דיון חוזר. באותו הדיון אושררה אותה ההחלטה, עם שינוי קטן שנתן להם לקוות שבעתיד אפשר יהיה לבנות שם משהו. אולמרט ממש יצא מדעתו", סיפר הגורם הקשור לנושא.
אמיר דן, יועץ התקשורת של אולמרט, הגיב בביטול לדברים ומסר רק: "זה פשוט שטויות".
לא רק שמו של ראש עיריית ירושלים וראש הממשלה לשעבר עלה בשיחות עם הגורמים הקשורים לפרשה. "זה בדיוק אותה התקופה של הולילנד, ובדיוק אותם האנשים", נזכרו אחרים. "יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה שתמך בתכנית היה מתי חותה (כיום מנכ"ל עיריית בית שמש, שנעצר ונחקר בפרשת הולילנד), ומתכנן המחוז היה האדריכל פסקואל ברויד. מי שקיבלה את ההחלטה לקבל את ההתנגדויות הייתה מתכננת המחוז החדשה בינת שוורץ".
הגורם המעורב הוסיף כי תקוות היזמים לממש את עסקת הנדל"ן במקום לא נגוזו. "הם ממשיכים להציק לנו גם היום עם כל מה שמתרחש נגד התכנית. גם היום הם מנסים למנוע את מימושה של התכנית האזרחית בשטח הפתוח, ומתקוטטים עם מנהל מקרקעי ישראל על הזכויות".
לפנייה לכתב/ת 
