מדוע השכנים שלכם משלמים ארנונה נמוכה יותר?
חשבתם שסכום הארנונה מוטל באופן שווה על כל הדירות באיזור? תחשבו שוב: העיריות נוקטות בשיטות מדידה שונות, וחלקן בוחרות לפטור חלקים שונים מהדירה או מהשטחים הצמודים לה. רמת גן, גבעתיים ובני ברק כמשל
פעם בחודשיים זה מגיע: חשבון הארנונה מהרשות המקומית. נדמה לכאורה, שסכום הארנונה הוא מעין מס קבוע המוטל באופן שווה על כל הדירות באיזור, ולאזרח לא נותר אלא לשלם אותו בהכנעה. אך האם המס מוטל באמת בצורה שווה?
בהתאם לפקודת העיריות רשאיות העיריות לפרסם בצו את תעריפי הארנונה ואת אופן מדידת השטחים המחויבים בארנונה לנכסים בשטחן. כל רשות חופשית להגדיר את הסיווגים ואת השטחים אותם היא לוקחת לצורך חיוב הארנונה.
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) קובע בסעיף 8(א) כי "מועצת העיר תטיל בכל שנה ארנונה כללית על כל הנכסים שבתחומה... הארנונה תחושב לפי יחידת שטח, בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמיקומו".
ואכן, כל עיר קובעת לעצמה את "צו הארנונה" שחל לגביה. הצו קובע לא רק את התעריפים החלים באותה העיר, אלא גם את סיווג הנכס לפי אופיו ולפי מיקומו, וכן את דרך חישוב השטחים עליהם יש לגבות ארנונה.
באופן כללי קיימות ארבע שיטות מדידה של הנכסים לעניין הארנונה:
- ברוטו- ברוטו - הנכס נמדד לפי שטחו החיצוני, כולל קירות ושטחים משותפים.
- ברוטו - הנכס נמדד לפי שטחו החיצוני אך ללא חלקו היחסי בשטחים המשותפים.
- נטו - הנכס נמדד לפי שטחו הפנימי,(לא קירות חיצוניים אבל עם קירות פנים.
- נטו-נטו - מודדים רק את שטח הדירה,ללא חלק יחסי בשטחים המשותפים וללא קירות.
שיטת המדידה אינה ההבדל היחיד בין העיריות השונות. חלק מהעיריות בוחרות לפטור חלקים שונים מהדירה או מהשטחים הצמודים לה. באופן זה, עירייה מסוימת תגבה ארנונה גם על החניה, אחרת תוותר על החניה ותחייב על מרפסות, והשלישית לא תגבה ארנונה על חניות ועל מרפסות אבל לא על שטחים משותפים.
כמה תחוייב הדירה בכל רשות עירונית?
כדי להמחיש את הפער בין הרשויות - ניקח דירה סטנדרטית בת חמישה חדרים, בשטח של 120 מ"ר (כולל קירות חיצוניים ופנימיים), מרפסת בשטח 6 מ"ר, מחסן בשטח 12 מ"ר, חלק של כ-6 מ"ר בשטחים המשותפים ומקום חניה בשטח של 5 מ"ר.
נניח שהדירה ממוקמת ברחוב בן גוריון, העובר בשטחם המוניציפאלי של שלוש ערים - רמת גן, גבעתיים ובני ברק. בכמה תחוייב הדירה בכל רשות עירונית?
רמת גן - צו הארנונה של עיריית רמת גן קובע כי שטח הדירה לא כולל קירות פנים וחוץ, שטחים המשותפים לשני דיירים ויותר, שטח החצר וחניות. בהתאם לכך, שטח הדירה עליו תגבה הארנונה הוא כ-122 מ"ר לפי תעריף של 64 שקל למ"ר, כך שסך החיוב יהיה 7,808 שקל לשנה.
רמת גן | בני ברק | גבעתיים | |
חישוב קירות פנים | - | - | + |
חישוב קירות חוץ | - | - | + |
חניות | - | + | + |
חצר | - | + | - |
מרפסות |
+ |
+ |
+ |
שטחים משותפים | - | + | - |
מחסן | + | + | + |
בני ברק - החישוב בבנייני מגורים בבני ברק אינו כולל שטחי קירות פנים וחוץ, אבל כולל את כל השטחים המשותפים לרבות חניות. לפיכך הארנונה שתגבה על הדירה תהיה עד כ-133 מ"ר לפי תעריף של 54 שקל למטר, כך שסך החיוב יהיה 7,182 שקל לשנה.
גבעתיים - צו הארנונה של עיריית גבעתיים כולל את כל שטח הדירה כולל קירות פנים וחוץ, כולל שטחי מחסנים וחניון ללא רכוש משותף. בהתאם לכך, השטח שעליו תגבה הארנונה הוא 143 מ"ר לפי תעריף של 49.92 שקל למ"ר. לפיכך, הארנונה שתגבה על הדירה יהיה 7,139 שקל לשנה.
משנת 1985 חלה למעשה הקפאה של צווי הארנונה, והעיריות אינן רשאיות לשנות את הצווים ללא אישור שר הפנים, זאת למעט עדכון התעריפים בהתאם לאחוז מסוים המוגדר על ידי המחוקק. בגלל שהעיריות אינן יכולות לעדכן את שיטות המדידה ואת התעריפים, אנו נתקלים בשיטות שונות בהן הן נוקטות כדי להעמיק את גביית הארנונה.
הכותב הינו עו"ד במשרד אנגלסמן ושות'