לראשונה: ישראלי זכה ב"פרס נובל למתמטיקה"

לראשונה - חוקר ישראלי זוכה במדליה המכונה "פרס נובל במתמטיקה": פרופ' אילון לינדנשטראוס, ממכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, קיבל היום (ה') את מדליית פילדס לשנת 2010. מדובר בפרס החשוב ביותר בתחום המתמטיקה, הניתן אחת לארבע שנים לחוקרים עד גיל 40. את המדליה הוא קיבל בקונגרס של האיגוד הבין לאומי למתמטיקה, שנערך בהודו.

מדליית פילדס נקראת על שמו של ג'ון צ'ארלס פילדס, מתמטיקאי ופרופסור באוניברסיטת טורונטו. הוא תרם את הפרס וקבע קריטריון המבדיל את הזוכה מחתני פרס נובל: עליו להוכיח הישגים משמעותיים בתחום ולהיות בעל פוטנציאל גדול לעתיד. פרט לפרופ' לינדנשטראוס, עוד שלושה חוקרים קיבלו השנה את המדליה. הפרס עצמו הוענק לו על-ידי נשיאת הודו, פרטיבה פאטיל.

פתרון בעיות מורכבות בתורת המספרים. לינדנשטראוס (צילום: ששון תירם)

פרופ' אלכס לובוצקי, עמיתו במכון איינשטיין למתמטיקה, הסביר מדוע זכה בפרס: "פרופ' לינדנשטראוס מקבל את הפרס בזכות מחקריו המשתמשים בשיקולים הסתברותיים ודינמיים לפתרון בעיות קשות ומורכבות בתורת המספרים. במתמטיקה של לינדנשטראוס יש מרכיב ישראלי נרחב, ועבודתו משתמשת בשיטות שפיתחו חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית."

הדוד מבקר, האבא פרופ'

פרופ' לינדנשטראוס (40), תושב ירושלים, הוא בוגר תכנית תלפיות של חיל האוויר, רב-סרן במיל' ואף זכה בעבר בפרס ביטחון ישראל. לינדנשטראוס הוא בעל תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה ותואר שני ודוקטורט במתמטיקה

 מהאוניברסיטה העברית. לאחר קבלת תואר הדוקטור היה חבר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון, מאוחר יותר קיבל משרה באוניברסיטת סטנפורד ואחר כך מונה לפרופסור בפרינסטון. בשנת 2008 קיבל משרת פרופסור באוניברסיטה העברית.

אביו הוא פרופ' יורם לינדנשטראוס, פרופ' אמריטוס במכון איינשטיין למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. דודו הוא מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.

אין זו הפעם הראשונה שהוא זוכה בפרסים חשובים. בעבר הוא זכה בפרס חיים נסיהו במתמטיקה לעבודת דוקטורט; פרס Salem למתמטיקאים

 צעירים לשנת 2004; פרס איגוד המתמטיקה האירופי לשנת 2004; פרס ארדש של האיגוד הישראלי למתמטיקה לשנת 2009; פרס פרמה של המכון למתמטיקה בטולוז.

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם בן-ששון, אמר: "ישראל אמנם מעצמה מתמטית, אך עד כה לא זכה חוקר מטעמה בפרס זה. מגבלת גיל ה-40 בהחלט מהווה מכשלה בעבור חוקרים צעירים שנאלצים להתחיל מאוחר את חייהם האקדמיים עקב גיוסם לצבא. עם זאת, פרופ' לינדנשטראוס מוכיח שהמוכשרים שבמדעני העולם יכולים להתמודד גם עם מגבלה זו".