היסטוריה כמדע: מדוע יש עוני בהאיטי?
הפעלת השיטה ההשוואתית של מדע ההיסטוריה המבוססת על השוואה כמותית של ניסויים טבעיים, בדומה לנעשה בסוציולוגיה ובכלכלה, מסייעת להסביר את העוני השורר בהאיטי
היסטוריה נחשבת רק לעתים רחוקות למדע, אבל היא עשויה להיות כזו בעזרת "השיטה ההשוואתית". ג'ארד דיימונד, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) וג'יימס א' רובינסון, פרופסור לממשל באוניברסיטת הרווארד משתמשים בשיטה הזאת ביעילות בספר החדש שערכו יחדיו: "ניסויים טבעיים בהיסטוריה" (הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 2010).
במחקר, שנערך בעיתוי מתאים, משווה דיימונד בין האיטי לבין הרפובליקה הדומיניקנית ומדגים שאף על פי ששתי המדינות שוכנות באותו אי, האי היספניולה, הבדלים גאופוליטיים הביאו לכך שאחת מהן תידרדר לעוני בעוד האחרת תשגשג.
גילוי אמריקה
ברטולומאו, אחיו של כריסטופר קולומבוס, הקים מושבה ספרדית בהיספניולה ב-1496 וקבע את בירתה בסנטו דומינגו שבמזרח האי. מאתיים שנה אחר כך, בשל מתחים בין צרפת לספרד, העניק חוזה רייסוויק ב-1697 לצרפת ריבונות על החצי המערבי של האי.
צרפת, שהייתה עשירה מספרד בתקופה ההיא, והעבדות שימשה חלק בלתי נפרד מכלכלתה, הפכה את מערב היספניולה למרכז של סחר עבדים.
היא יצרה פער מחריד בהרכב האוכלוסייה באי: כ-500,000 עבדים במערב בהשוואה ל-15,000 עד 30,000 בלבד במזרח.
הלחץ שיצר הפער הזה באוכלוסייה והדרישה בצרפת לייבוא עוד ועוד עצים מהאיטי הגדילו את השפעתם של הגורמים הגאוגרפיים. החזיתות המטאורולוגיות מגיעות להיספניולה ממזרח, ממטירות גשם בצד הדומיניקני של האי ומותירות באופן טבעי את האיטי יבשה יותר ובעלת פחות אדמות פוריות המתאימות ליבולים חקלאיים.
הצורך של האיטי באדמות חקלאיות ובעץ הביא לביעור מהיר של היערות, שהיו מלכתחילה דלילים יותר בצד הזה של האי. התוצאות היו הרות אסון: סחף של אדמה, מחסור בעץ לבנייה ולפחם, משקעי סחף כבדים יותר בנהרות ופגיעה באגני הניקוז שהביאו להקטנת היכולת להשתמש בנהרות להפקת חשמל. מעגלי המשוב החיובי הזה הביאו להידרדרות הסביבה והוליכו את האיטי לעליבות.
עצמאות בלי שגשוג
כשזכו תושבי האיטי והרפובליקה הדומיניקנית בעצמאות במאה ה-19, התגלו הבדלים נוספים. מרידות העבדים בהאיטי היו אלימות וההתערבות הדרקונית של נפוליאון לשם החזרת הסדר על כַּנו גרמה לכך שתושבי האיטי לא בטחו עוד באירופים ונמנעו אחר כך ממסחר והשקעות, מיבוא ויצוא ומהגירה אל המדינה וממנה.
העבדים בהאיטי גם פיתחו לעצמם שפה קריאולית משלהם, שאיש בעולם אינו מדבר בה מלבדם, והדבר הגביר עוד יותר את הבידוד של האיטי ומנע חילופי תרבות וקשרים כלכליים.
כל המחסומים האלה יחדיו מנעו מהאיטי לזכות בגורמים שבדרך כלל מאפשרים למדינה לצבור הון, עושר ושפע ושהיו עשויים להביא שגשוג לאחר השגת העצמאות.
מורדים האיטיים נאבקים על חירותם
בניגוד לכך, העצמאות הדומיניקנית כמעט שלא לוותה באלימות: המדינה התנודדה במשך עשרות שנים בין עצמאות לבין שליטה ספרדית, עד שהחליטה ספרד ב-1865 שהיא אינה מעוניינת עוד במושבה.
במשך כל התקופה הזאת דיברו הדומיניקנים ספרדית, פיתחו מוצרי יצוא, סחרו עם מדינות אירופה, משכו משקיעים אירופים, וכן אוכלוסיות מהגרים מגוונות של גרמנים, איטלקים, לבנונים ואוסטרים, שעזרו לבנות כלכלה שוקקת.
שנות הרודנות
ולבסוף, אפילו כששתי המדינות האלה נפלו באמצע המאה ה-20 לידיהם של רודנים מושחתים, הביא שלטונו של רפאל טרוחיו ברפובליקה הדומיניקנית לצמיחה כלכלית בלתי מבוטלת.
בשל שאיפתו לצבור עושר אישי, נקט טרוחיו מדיניות שעודדה יצוא תעשייתי וגיוס מדענים ויערנים זרים שעזרו לשמר את היערות למען נכסיו האישיים מפקיעי המחירים. לעומתו, רודן האיטי, פרנסואה "פאפא דוק" דובלייה לא עשה אף אחד מן הדברים האלה ורק הגביר את הבידוד של תושבי האיטי מן העולם.
דיימונד מודה שיש גורמים רבים נוספים המעורבים בהיסטוריה הארוכה של האי הזה, אבל הוא כותב שהשיטה ההשוואתית "מבוססת על השוואה, רצוי השוואה כמותית בסיוע ניתוח סטטיסטי, בין מערכות שונות הדומות זו לזו בהיבטים רבים אבל נבדלות זו מזו בגורמים שאת השפעתם אנו מעוניינים לבחון"
לבו של כל מדע מבוסס על הפרדה ובידוד כמה משתנים חשובים המסבירים את רוב השונות הנמדדת. הפעלת השיטה ההשוואתית על ניסויים טבעיים היסטוריים כאלה אינה שונה ממה שסוציולוגים וכלכלנים עושים כשהם משווים ניסויים טבעיים בחברה היום.
כך שהגיע הזמן שמדענים יכבדו את ההיסטוריה כמדע ושההיסטוריונים יבחנו את ההשערות ההיסטוריות שלהם באמצעות השיטה ההשוואתית ושיטות נוספות.
מייקל שרמר הוא המו"ל של כתב העת Skeptic ומחבר הספר " The Mind of the Market".
לפנייה לכתב/ת 
