רצח ענבל עמרם: "צריך פרוטקציה לחפש נעדר"

משטרת ישראל פעלה ברשלנות ולכן לא מנעה את מותה של ענבל עמרם, שנרצחה ב-2006  על-ידי גנב רכב פלסטיני שנכנס למכוניתה. כך קבעה היום (ב') שופטת בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, הילה גרסטל, בפסק דין שניתן בעקבות תביעה שהגישה משפחתה של עמרם, באמצעות עורכי הדין עדו אורלנסקי, אלעד איזנברג ואמיר גולן.

• לקריאת פסק הדין המלא - לחצו כאן
  

ענבל, בת 20 במותה, נשלחה על-ידי בני משפחתה לבצע מטלה שאותה אמורה היתה לסיים תוך כרבע שעה. כשראו שאינה חוזרת, דיווחו על המקרה למשטרת פתח-תקווה. המשפחה פנתה למשטרה כדי שתחפש את ענבל זמן קצר לאחר שנעדרה, אך שם טענו כי לא חלף די זמן מאז נותק עמה הקשר כדי לפתוח בסריקות. בכל אותו זמן פרפרה במשך שעות בין חיים למוות והתבוססה בדמה, עד שאותרה ללא רוח חיים.

"חובת הזהירות הופרה, וקיים קשר סיבתי בין הפרתה לבין אי-מניעת מותה של ענבל. משכך, יסודותיה של עוולות הרשלנות מתקיימים", קבעה השופטת. "אין צורך להכביר מילים על העיוות הנוראי בכך שאזרח מהשורה אינו מצליח להגיש תלונה במשטרה על נעדרת, אלא רק באמצעות קשרים ופרוטקציה", תקפה במילים קשות.

מכוניתה של עמרם, בשדות גלילות (צילום: אבי כהן)

בפסיקתה, שבה השופטת גרסטל אל ליל הרצח - ושחזרה שלב אחר שלב את שרשרת האירועים בתחנת המשטרה שהובילה לאי-מניעת מותה ברשלנות.

"היומנאי בתחנה התייחס לבני משפחת עמרם ביחס מזלזל, שלא לומר מחפיר", כתבה גרסטל. "הוא דרש מהם להמתין 24 שעות עד לקבלת התלונה. היומנאי אף צעק על האב ואיים שאם לא יעזוב מיידית את המקום, ידאג לעצור אותו בגין הפרעה לשוטר במילוי תפקידו".

"בשעה 1:45 נסע האב יחד עם גיסתו לתחנת המשטרה, שם אמרו להם לחזור מאוחר יותר. אולם לטענת האב, נאמר לו לשוב רק 48 שעות לאחר ההיעלמות. כל ניסיונותיו לפנות לבעלי תפקידים בכירים בתחנה לא צלחו, ולאחר ויכוח קולני בתחנה עזבו האב והדודה את המקום", כתבה השופטת. 

רק בזכות קרוב משפחה נרשמה תלונה

במהלך הלילה התקשרו בני המשפחה לקרוב משפחה המשרת במשטרה, ובסיועו הצליח - לאחר כשעתיים - להביא לקבלת התלונה במשטרה. בסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר בוצע איכון במכשיר הטלפון של ענבל, ובן המשפחה יצא לשדות גלילות, מצפון לשכונת רמת אביב ג' בתל-אביב.

בעקבות תנאי השטח הקשים, לא הצליח קרובה של ההרוגה להגיע למקום. הוא פנה לתחנת ירקון במשטרה בבקשה להזעיק למקום מסוק, אך שם השיבו לו כי הדבר לא ייתאפשר עד עלות השחר. אותו מסוק המריא לאוויר, בסופו של דבר, רק ב-09:00 בבוקר - אז אותרה ענבל ללא רוח חיים.

הוריה של עמרם. ניצחו בתביעה נגד המשטרה (צילום: רענן בן-צור)

"ניתן היה לגלות את ענבל בשעה 04:00-04:30 אם היו מופנים כוחות מתאימים, וזאת אף אם לא היה מוזנק מסוק", כתבה השופטת בהחלטתה, והתייחסה להתרחשויות בזירת הרצח - גם אחרי הגעת ניידות המשטרה הראשונות לשם.  "לרוע מזלה של ענבל, בשעה 07:00 מחליפים משמרות, ולכן הניידות עזבו מבעוד מועד את השטח כדי להגיע לתחנה לחילופי המשמרות. לא ניתן הסבר מדוע לא בוצעה ההחלפה בשטח באותו הבוקר. אין מילים עדינות כדי לבקר התנהלות זו".

"הנתונים היו אמורים להדליק נורות אדומות"

פתולוגים מטעם ההגנה והתביעה היו חלוקים בדעותיהם באשר לשעה שבה מתה עמרם מפצעיה, שלפי הכרעת בית המשפט - התרחשה לאחר כמה שעות, מה שמצדיק את הטענה כי פעולה מהירה של המשטרה עשויה הייתה להציל את חייה.

השופטת דחתה את טענת המשטרה כאילו מתה ענבל סמוך לשעת חטיפתה, וקבעה כי הממצאים הפתולוגיים, נוסף על עדויות אנשים שהיו בזירת האירוע, הביאו למסקנה ברורה לפיה מתה בסביבות 08:00 באותו הבוקר.

"אין מחלוקת כי אילו הייתה מתקבלת תלונתם במשטרה, סמוך ל-02:00 לפנות בוקר, אין ספק שלוחות הזמנים היו מתקצרים, ואם היו ננקטות כל הפעולות הנדרשות - ניתן היה למצוא אותה בחיים ולהציל אותה", כתבה השופטת.     

היא הוסיפה כי "מצבור הנתונים אמור היה להדליק לאלתר נורות אדומות חזקות ביותר אצל הנתבעים, באופן שהיה מחייב אותם לנקוט פעולות מיידיות ולפעול ללא דיחוי לאיתורה".

השופטת תקפה גם את התנהלותו האישית של מפקד התחנה בפרשה.

"אין כל הסבר הגיוני להימצאותה של ענבל שם, ובשל כך היו הנתבעים חייבים באופן מיידי לרכז כוחות ולשלוח אותם לאזור כדי לנסות לאתרה", כתבה גרסטל.

"למרבה הפלא, מפקד התחנה לא סבר כך. הוא לא חשב שיש חשש לחיי אדם ולא סבר שיש צורך בהקפצת קצין לתחנה. אנשי התחנה גלגלו את תפוח האדמה לוהט למרחב ירקון, ויצאו מהתמונה".

המשפט הפלילי שהתנהל נגד הרוצח הסתיים בהסדר טיעון, שבמסגרתו נשלח האיש, מוחמד ג'עידי מקלקיליה, למאסר עולם. במסגרת העסקה, הושמטו עבירות אחרות שבהן הוא הודה.