דו"ח הסנגוריה: המשטרה מדליפה ומזיקה לחקירות

הסנגוריה הציבורית יוצאת במתקפה חריפה נגד המשטרה. במוקד הביקורת - ההדלפות לתקשורת מחדרי החקירות. בדו"ח השנתי של הסנגוריה, המתפרסם הבוקר (יום ג'), נטען כי "הדלפת המידע על-ידי המשטרה, שנעשית לא אחת באופן סלקטיבי ומגמתי, נובעת בעיקרה מרצון להאדרה עצמית, משאיפה 'לייחצן' את חוקריה ולהעלות את יוקרתה ותדמיתה המוסדית בסקרי דעת הקהל - אפילו במחיר האפשרי של פגיעה בחקירה". במשטרה טוענים בתגובה, כי הסנגורים מדליפים מידע מהחקירות לא פחות - ואף יותר - מהשוטרים.

בדו"ח, המתפרש על-פני 165 עמודים, הוקדש פרק מיוחד לנושא פרסומים מתוך חקירות באמצעי התקשורת. בפרק, שכותרתו "הכל סקיר", נכתב בין היתר כי "הסנגוריה הציבורית עומדת חרדה אל מול הצטברות המקרים בהם מתפרסמים באמצעי התקשורת פרטים ומידע מתוך חקירות משטרתיות מתנהלות". בדו"ח נטען עוד, כי בגלל תדירותם והיקפם של הפרסומים, פרשות משפטיות רבות מנוהלות למעשה בתקשורת, במקביל לניהולן בבתי המשפט - ולעתים אף קודם לכן, עוד בטרם הסתיימה החקירה או הוגש כתב אישום.

דבר המעצר הודלף, וללחיאני ציפו מצלמות יחד עם השוטרים (אבי מועלם)

בסנגוריה טוענים כי לפעמים מדובר בפרסומים מגמתיים. "המציאות הקיימת מתבטאת בהדלפות מסיביות ושיטתיות מחדרי החקירות, לעתים באופן חלקי או מסולף, הפוגע בגלוי ובאופן שיטתי בזכויות פרט בסיסיות, משבש את התנהלותן התקינה של מערכות אכיפת החוק והמשפט ומרוקן מתוכן מושכלות יסוד של המשפט הפלילי, כאשר כל מטרת הפרסום היא ליצור אווירה ציבורית בעד או נגד צד זה או אחר, ולספק את יצר המציצנות וסף הריגוש הציבורי ההולך וגובר". המשטרה, נטען בדו"ח, משחקת משחק כפול, כשבמקרים מסוימים היא מוסרת מידע, אבל מצד שני מבקשת מבית המשפט לאסור את פרסומם של פרטים אחרים.

"זיהומו" של ההליך המשפטי

גם על הפרקליטות מותחת הסנגוריה הציבורית ביקורת בהקשר זה: "היא פועלת בפרשיות מסוימות מתוך אינטרס עצמאי משלה, שעיקרו הרצון להפעיל לחץ עקיף על בית המשפט, ליצור דעת קהל מרשיעה ולהפרות שיח ציבורי תביעתי, וזאת עוד לפני שהחל המשפט ואף במהלכו". בדו"ח גם נכתב על הקשר בין המשטרה לתביעה: "נדמה כי ראשי מערכת התביעה הכללית בחרו, עד לאחרונה, באופן עקבי, להעלים עין מן האופן הבוטה בו פועלת המשטרה בתחום זה, ככל הנראה מכיוון שלשיטתם הדבר משרת את מה שנחזה, לפחות בעיניהם, כאינטרס ציבורי לגיטימי".

לדברי מחברי הדו"ח, החשודים או הנאשמים נפגעים מהפרסומים של מערכת אכיפת החוק נגדם: "פרסום פרטים ומידע בתקשורת מתוך חקירות משטרתיות ומשפטים פליליים תלויים ועומדים, מביא לפגיעה קשה ומוחשית בכבודם, בפרטיותם ובשמם הטוב של חשודים ונאשמים, להם כידוע עומדת בשלב זה חזקת החפות. פעמים רבות נגרמים נזקים חמורים ובלתי הפיכים בתחומי חיים שונים אף לבני משפחתם של החשודים ש'זכו' לחשיפה התקשורתית".

ניהול החקירה בתקשורת, מוסבר, גורם ל"זיהומו" של ההליך המשפטי, לפגיעה ביכולתן של רשויות האכיפה להגיע לחקר האמת ובאפשרותם של בתי המשפט והצדדים המתדיינים בו לנהל הליך משפטי תקין. בסנגוריה מזהירים עוד כי פרסום של עדויות מחקירה עלול לחרוץ את דינו של החשוד או הנאשם עוד לפני שהחל משפטו.

"תיקוני חקיקה משמעותיים" יצמצמו ההדלפות

בדו"ח מוזכרים כמה מקרים בהם הדליפו שוטרים מידע לעיתונאים, כמו למשל מעצרו המתוקשר של ראש העיר בת-ים, שלומי לחיאני. גם פרשת מאבטח הרמטכ"ל שהורשע בנסיון לביצוע מעשה סדום, ארז אפרתי, הוזכרה בדו"ח, המתייחס לקטעים משחזור התקיפה באמצעי התקשורת פורסמו קטעים משחזור האירוע, תוצאות בדיקת ה-DNA, תוצאות מסדר הזיהוי, תמלולי עדויות ותמלול העימות שנערך בין החשוד למתלוננת - אף שהמשפט טרם הסתיים.

בדו"ח מוזכרת גם האשה מבית-שמש המכונה "אמא טליבאן", שחלקים נכבדים מעדויותיהם של ילידה צוטטו בתקשורת. "באחד הדיווחים", נטען, "צוטטו חוקרי המשטרה כי הם 'עוברים על הראיות, משפשפים את העיניים ולא מאמינים'". בדו"ח מוזכרות עוד שתי פרשות נוספות שזכו לפרופיל תקשורתי גבוה: רצח ששת בני משפחת אושרנקו ומעצרו של גואל רצון.

החוקרים "שפשפו את העיניים". אמא טליבאן (צילום: גיל יוחנן)

בניסיון למנוע את ההדלפות, פנתה הסנגוריה הציבורית במרס האחרון לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, בקריאה לערוך תיקונים בחוק, כדי לתת כלים אפקטיביים למניעת ההדלפות, באופן שלא יתמקד רק ביצירת הרתעה מוחשית אצל הגורמים האחראים למסירת המידע מחדרי החקירות, אלא יטיל על אמצעי התקשורת עצמם את החובה להימנע מהפרסומים. לפי הדו"ח, השר יעקב נאמן והגורמים האחרים השיבו כי ניתן יהיה, באמצעות תיקוני חקיקה משמעותיים, ליצור חזית רחבה של הסכמה בין כל הגופים, כדי לצמצם את תופעת הפרסומים מחקירות.

זכותך להיפגש עם סנגור - אחרי שכבר הודית

ועוד בנושא המשטרה - אבל בעניין אחר. בדו"ח נטען כי למרות שחוק המעצרים קובע כי כל עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו, ושעל הקצין המחליט לעצור אותו להודיע לו מיד על זכותו לבקש להיות מיוצג על ידי סניגור ציבורי - הדבר לא נעשה תמיד.

משטרת ישראל, נטען בדו"ח, לא מקפידה ליידע את כל העצורים על זכותם להיות מיוצגים על ידי סנגור ציבורי טרם חקירתם. "רובם המכריע מקבלים הודעה על זכותם להיוועץ עם סנגור רק עם סיום פעולות החקירה והעברתם לבית המעצר", נטען. "חלקם לומדים לראשונה על זכותם, רק כשהם מובאים למחרת מעצרם לבית המשפט ופוגשים שם את הסנגור הציבורי התורן".

העדר הפגישה עם הסנגור, כך לפי הדו"ח, מוביל חשודים רבים להודות באשמה. "זכות ההיוועצות לפני חקירה שמורה, אפוא, רק לנחקרים מיוחסים שדבר חקירתם נודע להם מראש - והם לא מעוכבים ולא נעצרים".

שעות של המתנה ברכב

הדו"ח לא עוסק רק בביקורת, אלא גם בפעילותיה של הסנגוריה הציבורית ההולכת וגדלה. לאחר אישור החוק האוסר על בית המשפט לגזור עונש מאסר על נאשם שאינו מיוצג, עלה באופן חד מספר הנאשמים המיוצגים על על-ידי עורכי הדין מהסנגוריה הציבורית. בשנת 2007 יוצגו 4,662 נאשמים מכוח התיקון, ואילו שנה לאחר מכן זינק המספר ל-16,036. ב-2009 כבר הגיע המספר ל-19,669. מנגד, חלה ירידה במספר הנאשמים שיוצגו על סמך "זכאותם הכלכלית", כלומר - זכאים לייצוג משפטי משום שהכנסתם ברוטו אינה עולה על 5,249 למשפחה בת שלוש נפשות.

הדו"ח עוסק בעוד שורה של נושאים, בהם: מעצרי שווא של עצורים, שבסנגוריה טוענים כי הם נעצרים רק כדי להביאם לבית המשפט לצורך קביעת ערבויות שהמשטרה עצמה מוסמכת לקבוע; העדר כמעט מוחלט של מסגרות טיפוליות לעוברי חוק, קטינים ובגירים, בעלי לקות נפשית או שכלית; ניהול מסורבל ובזבזני, לפי הדו"ח, של מערך ועדות השחרורים שליד שירות בתי הסוהר, הגורם לכך שרוב האסירים ישוחררו שחרור מלא ללא כל טיפול והשגחה.

מספר התיקים בטיפול הסנגוריה הציבורית, בעשור האחרון

בסנגוריה גם בדקו את תנאי הכליאה, בעקבות דו"ח קודם שהתפרסם לפני שלוש שנים. נטען כי המצב במתקני הכליאה בהם ביקרו אנשי הסנגוריה בשנתיים האחרונות עדיין רחוק מלהשביע רצון. כמו כן נכתב בדו"ח על תנאי החזקת העצורים בבית המשפט, המוגדרים קשים. בסנגוריה אומרים כי העצורים מוחזקים שעות ארוכות במקומות שאינם מיועדים או מותאמים לשהייה ממושכת, "משיקולים של יעילות בליווי והסעות לבתי המשפט, כך שעצור מובא לבית המשפט בשעות הבוקר המוקדמות, גם אם עניינו עתיד להידון בפני בית המשפט רק בשעת הצהריים, או ממתין להסעה וליווי חזרה לכלא - שעות לאחר ששמיעת עניינו בפני בית המשפט הסתיימה".

גם בבתי המשפט, תנאי המעצר קשים: "למשל, השירותים אינם בתוך התא, העצורים ממתינים בישיבה על הספסל או על הרצפה במשך שעות רבות בתנאי צפיפות ומחנק קשים. חמור מכך, עקב מצוקת המקומות לכליאה ועמידה בהפרדות הנדרשות בין קטינים, בגירים, נשים וגברים, נמצא כי יש עצורים המוחזקים בתוך רכב החונה בחניה בהמתנה לדיון, ואף זאת במשך כמה שעות ובתנאי מזג אוויר קשים".

המשטרה: הסנגורים הם אלו שמחפשים יחסי ציבור

ביחס לעניין ההדלפות, מיהרו במשטרה להחזיר את הכדור לסנגוריה. "חלק מכריע מההדלפות לכלי התקשורת, לרבות הפצת פרטים מתוך חקירות והפצת חומרי חקירה (לאחר הגשת כתב אישום), מקורו בסנגורים עצמם", נמסר בתגובת המשטרה.

הסנגורים, לפי המשטרה, מונעים "ממניעי פרסום ויחסי ציבור, והדברים ידועים היטב הן לסנגורים והן לכתבים הניזונים מהם. מהלכי הדוברות הרשמיים של משטרת ישראל מתנהלים באופן סדור, בכפוף לחוק ולהנחיות היועץ המשפטי לממשלה תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים ותוך העמדת טובת החקירה מעל הכל".

אשר לשאלת ההיוועצות עם עורך דין לפני חקירה, נמסר מהמשטרה כי העניין "מצוי במחלוקת רבת ימים בין מערכת אכיפת החוק לבין הסנגוריה הציבורית". לפי המשטרה, הסוגייה "מצויה על המדוכה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים לבין מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, לצורך מציאת פתרון שיהלום את זכויות החשודים מחד ואת טובת החקירה מאידך".