שטייניץ: ננתק הקשר בין צה"ל להעסקת חרדים
שר האוצר אמר בדיון סגור עם פורום ראשי המשק, כי תקציב 2012-2011 כולל, לראשונה, טיפול יסודי בבעיית ההשתתפות של החרדים והערבים בשוק העבודה. במגזר העסקי מתחו על המהלך ביקורת: "למה לסבסד את מי שלא עושה צבא?"
שר האוצר, יובל שטייניץ, חש ערב החג להגן על ראשי המגזר העסקי המותקפים לאחרונה כאחראים לריכוזיות המשק. "אין ספק שהצמיחה של כלכלת ישראל היא הרבה בזכותכם, אבל אווירת העליהום לא מוצדקת. יש במשק בעיה מסוימת בסוגיית הריכוזיות, אבל הביקורת כלפיה לוקה בהתלהמות מוגזמת של התקשורת הכלכלית ובכנסת".
השר אמר זאת בדיון סגור עם פורום ראשי המשק על התקציב הדו-שנתי הקרוב. הפורום מאגד בעלי שליטה, נשיאים ומנכ"לים של חברות מובילות במשק שמחזורן עולה על 100 מיליון דולר.
שטייניץ ציין כי בשנה האחרונה כלכלת ישראל צמחה הכי מהר במערב. "במדד ההתמודדות העולמי עם משברים עלינו למקום הראשון", אמר אך קרא "לזכור שגם אם אנחנו מפליגים לכיוון הנכון, והספינה לא ניזוקה, אנחנו עדיין משק בהתאוששות מטראומה, ועדיין לא אחרי המשבר".
לדבריו מדיניות הממשלה היתה הפוכה מזו שהונהגה במדינות אחרות. "הן הקריבו את העתיד למען ההווה ויצרו גירעונות גדולים. אנחנו החלטנו שהטווח הארוך חשוב יותר. בפילוסופיה של הכלכלה אם אתה מקריב את העתיד, אתה למעשה פוגע בהווה. כלכלה היא בעיקרה ציפיות לעתיד. לכן, כשבכל העולם הורידו מסים, אנחנו העלינו מסים עקיפים. עכשיו, כשבכל העולם מעלים מסים, אנחנו בעיצומה של הורדת מסים חדה לחברות וליחידים עד 2016".
באשר לתקציב הדו-שנתי, אמר השר כי הוא "משדר יציבות, ביטחון, וממשלה שמסתכלת לטווח ארוך. כיום ברור כי תקציב חד-שנתי הוא איוולת ובלתי הגיוני בעליל. אני מאמין שחלק גדול ממדינות המערב יעברו לתקציב דו-שנתי. בארה"ב, קנדה וצרפת כבר בוחנים את אימוץ המודל שלנו. קרן המטבע הבינ"ל, שהייתה סקפטית, כבר שוקלת להמליץ לכל המדינות לעבור לתקציב דו שנתי כמו בישראל".
לגבי תקציב 2012-2011 אמר שטייניץ כי הוא כולל, לראשונה, טיפול יסודי ואינטנסיבי בבעיית ההשתתפות של החרדים והערבים בשוק העבודה. "צה"ל יוכל לתפקד גם ללא החרדים, אבל אם החרדים לא ישתלבו בעבודה ב-20 שנים הבאות, זו תהיה פגיעה קשה בכלכלת ישראל". שילוב החרדים והערבים בעבודה ייעשה ב"ניתוק הקשר הגורדי בין השירות הצבאי והעבודה ובהקטנת מספר העובדים הזרים".
שטייניץ: אבחן שוב את סוגיית תקרות הביטוח הלאומי
בהקשר זה ספג שר האוצר ביקורת קשה מפי ראשי הפורום. עו"ד רם כספי אמר: "אי אפשר להסביר לציבור את מתן הפטור משירות צבאי. אם לא צבא אז לפחות שירות לאומי. הגיע הזמן להכרעה היסטורית של שלוש המפלגות החילוניות בעניין זה". דוד אבנר, המנכ"ל יוצא של פרטנר, הוסיף כי הוא חש אי נוחות נוכח החלטת הממשלה. "למה לסבסד את מי שלא עושה צבא"?, שאל.מנחת הדיון נגה קינן, ראש פורום מנהלי הכספים, הזהירה: "לא ברור שמדיניות האוצר לא תעורר בעיות רוחב קשות בציבור החילוני, בנכונותו לשרת בצה"ל בכלל ובשירות קרבי בפרט. במידה שתיווצר מדיניות המוותרת לחרדים ולערבים על שירות צבאי או לאומי חליפי, תצטרך המדינה לפתח מדיניות העדפה ותמיכה מיוחדת באותם שמשרתים את המדינה".
קינן אמרה כי פורום ראשי המשק יקיים דיון פנימי בסוגיה, במטרה לגבש עמדה משותפת של המגזר העסקי וכבר קיים ישיבה עם ראש אכ"א, לבדיקת עמדות הצבא.
קינן העלתה גם את סוגיית תקרות התשלומים על ביטוח לאומי ואמרה כי על הממשלה לקיים את התחייבותה השלטונית בנושא, לטובת המשק כולו. "העלאת התקרות לא תביא יותר כספים לאוצר, ורק תעודד מנהלים להקים חברות ניהול. שכר המהלך ייצא בהפסדו", אמרה.
שטייניץ השיב שהוא יבחן מחדש את ההחלטה בנושא ואמר כי במידת הצורך ניתן יהיה להגיע לאיזון תקציבי ללא העלאת התקרות. "אני אשמח לתקן את זה", אמר שטייניץ.
בין באי הדיון היו גם עמיקם כהן ואליעזר שקדי, יו"ר ומנכ"ל אל-על, ישראל יניב מנכ"ל דור אלון, ז'ק אלעד יו"ר הבנק הבינלאומי, מיכה גולדמן יו"ר מע"צ, טל רז מנכ"ל כלל פיננסים, רון גוטלר יו"ר נייס, גבי לסט יו"ר קבוצת דלק, רמי לוי הבעלים של רשת השיווק הזול שיווק ומאיר ניסנזון מנכ"ל IBM ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
