מצב הרוח ירוד? כך תתגברו על דיכאון "אחרי החגים"
"אחרי החגים" עוד רגע כאן, ועבור כולנו החזרה לשיגרה אחרי החופש הארוך עלולה להיות מדכדכת. אך יש אנשים שהשיבה לחיים הרגילים עלולה לגרום להם לדיכאון של ממש. הפסיכיאטר ד"ר משה סטולר מסביר כיצד מזהים דיכאון אמיתי ומה ניתן לעשות כי לטפל בו
מרביתנו שמחים על קיומה של תקופת החגים, שנתנה לנו השנה חופשה ארוכה בשל סמיכותה לחופשת הקיץ. אך באופן טבעי, לאחר החופשות הארוכות הללו, צפוי כי חלק מאיתנו יחוו ירידה במצב הרוח כאשר אנו חוזרים לשגרה. אחרי שהתרגלנו להתעורר ללא צלצולו של השעון המעורר והתנהלנו ללא סדר יום קבוע, החזרה לטיפול בנושאים ופגישות שהיה לנו נוח לדחות ל"אחרי החגים" עלולה להיות קשה.
אך בעוד מרביתנו מצליחים להתמודד עם המציאות הזו ולראות אותה בהבנה כחלק ממעגל החיים השנתי, עבור חלקנו החזרה לשגרה וכל מה שכרוך בה יוצרת מציאות קשה ואמיתית, שעשויה להוות את הטריגר לדיכאון אמיתי (מה שנקרא בשפה המקצועית דיכאון קליני). כדאי לזכור כי על פי הסטטיסטיקה כל אדם חמישי עובר במהלך חייו אירוע של דיכאון בעוצמה קלינית, כזה אשר מבחינה רפואית היה מומלץ לטפל בו באופן תרופתי. חלק מהדיכאונות הללו פורצים בחלון הזמן שלאחר החגים, ובמובן מסוים מהווים תמונת ראי לכל הדברים הטובים שהיו לנו בחגים.
הגבול הדק: דיכאון או סתם ירידה במצב הרוח?
דיכאון היא אחת ההפרעות השכיחות הגורמת לכך שבנוסף לאדם המדוכא יפגעו ממנה גם הסובבים אותו, בבית ובעבודה. כך, למשל, בן זוג מדוכא, אשר בשל מצבו אינו מסוגל להשקיע או לשמר את הזוגיות שבה הוא נמצא עד כדי התמוססות ואובדן הקשר, או הורה מדוכא, אשר אינו מסוגל לשמש כמקור תמיכה נפשית לילדיו, הן מבחינה מעשית במטלות היומיום והן מבחינת התחושה הרגשית בבית.
בנוסף עלול הדיכאון לפגוע בנו גם במקום העבודה, מה שעלול להוביל אף לפגיעה בפרנסה. כאשר מדובר על תהליך ארוך, עקבי וממושך של דיכאון אמיתי, רוב המסגרות התעסוקתיות יאבדו את הסבלנות כלפי האדם הדכאוני, והדבר יוביל לבסוף לפיטוריו או לפגיעה משמעותית אחרת בעבודתו.
כיצד ניתן לזהות כי מדובר בדיכאון, ולא בסתם ירידה במצב הרוח לאחר החגים? קיימים מספר מאפיינים שכיחים המאפשרים לזהות דיכאון, וחשוב לשים לב מתי נחצה הגבול שבין הירידה במצב הרוח בשל החזרה לשגרה לבין אפיזודה קלינית. כאשר במשך שבועיים ומעלה קיימים חלק או רוב הסימנים הבאים, ניתן להניח כי מדובר בדיכאון:
- במשך רוב הזמן מצב הרוח הוא ירוד.
- ישנה תחושה של חוסר עניין בדברים שבדרך כלל גורמים לנו הנאה.
- חוסר אנרגיה גופנית ונפשית.
- הפרעות בשינה ובתאבון.
- איטיות פסיכו מוטורית.
- פסימיות.
- רגשות אשם.
- מחשבות מוות ובמקרים חמורים מחשבות על התאבדות.
הטיפול: מחיים מאוזנים נפשית ועד תרופות
בחלק מהמקרים הטיפול הוא פשוט למדי וכולל הפנמה על כך שאין להתייחס לתקופת החגים כתמריץ למצב הנפשי לכל השנה. בנוסף חשוב להבין כי יש לחיות חיים מאוזנים וטובים מבחינה נפשית לכל אורך השנה, ולא להמתין ולקיים פעילות נפשית חיובית בתקופת החגים בלבד.
אך יש אנשים שלהם הפנמה שכזו אינה עוזרת. במקרים אלו חשוב לזכור כי דיכאון הוא מחלה שכיחה שכיום כל רופא משפחה מודע לה, ובמקרים רבים אף מטפל בה בעצמו. ההמלצה הראשונה היא להתחיל טיפול תרופתי, אשר ניתן במקרים רבים על ידי רופא המשפחה עצמו. תרופות אלו הן יעילות למדי, ופועלות באמצעות העלאת רמות הסרוטונין במוח או על ידי העלאת רמות הסרוטונין והנוראדרנלין במוח, כאשר מדובר בתרופות מתקדמות יותר.
אם אתם בין אלו שמסתייגים ממתן התרופות, כדאי שתדעו כי ברוב המקרים התועלת מהן עולה לאין שיעור על תופעות הלוואי, אם הן מופיעות, וכי לא קיימת בכלל סכנת התמכרות אליהן. בחלק מהמקרים עלולות לצוץ תופעות לוואי קלות, אשר לרוב חולפות כעבור ימים ספורים. כמו כן, אפשר וכדאי לעניין את רופא המשפחה בחששות מסימפטומים מסוימים ובבעיות גופניות אמיתיות, במידה וקיימות, כדי לאפשר לרופא לבחור את התרופה המתאימה ובכך להימנע עד כמה שניתן מתופעות הלוואי.
חשוב לשתף את הרופא גם במצב הבריאותי, כגון נטילת תרופות במקביל, הריון, גלי חום בגיל המעבר או כאב נלווה לדיכאון, ולחלוק איתו כל מידע נוסף שעשוי להיות חשוב לבחירה מתאימה של התרופה ובכך להגדיל את הסיכויים לטיפול יעיל בדיכאון.
כתוצאה מהשימוש בתרופות חל שיפור במצב הרוח לאחר כשבועיים מתחילת הטיפול, והתהליך יימשך לאורך החודשים שלאחר מכן, כאשר מטרת התרופה היא להשיב את מצב הרוח הבסיסי של המטופל.
סיבה נוספת להימנעות מהטיפול התרופתי נעוצה בחשש שיש לרבים מפני חשיפת מחלתם בפני אחרים. לכן, חשוב להדגיש כי רופא המשפחה מחויב על פי חוק, כמו כל רופא וכמו בכל מחלה אחרת, לסודיות רפואית כלפי המטופל וחל עליו איסור לחשוף את פרטי הטיפול.
הכותב הוא פסיכיאטר בכיר
לפנייה לכתב/ת 
