שלחו את כתב ידי לגרפולוג - זה חוקי?

למעלה מ- 5 שנים עבד רונן בעסק של יונתן, משכורתו עלתה והוא נחשב לעובד מקצועי ואהוד. כשמצב העסק הורע, ויונתן נאלץ לקצץ בהוצאות, הוא מצא עובד חדש ו"זול" יותר לתפקיד, אך בשל הצורך בתשלום פיצויים לרונן, הוא היסס אם לפטר אותו, ומתי.

כאשר נתקל במקרה בסיכום ישיבה שכתב רונן, ושהיה מונח כרגיל על שולחנו, תלש בהחלטה של רגע דף מהבלוק הצהוב. הוא העביר את הדף לגרפולוג שמלווה את העסק, וביקש ממנו לנתח את כתב היד. מתוצאות הניתוח עלה, בין היתר, כי קיימת אצל רונן "נטייה לחוסר לויאליות", ויונתן חש ששיחק לו מזלו. הוא זימן את רונן לשימוע דחוף, ופיטר אותו מיידית, לאור העובדה ש"נתגלו עובדות חדשות המסכנות את העסק". לא פחות ולא יותר. רונן ההמום ניסה להבין במה דברים אמורים, אך יונתן רק אמר לו שמוטב שיילך הביתה מייד, ושלא יחשוב אפילו לבקש ממנו פיצויים.

מה זה בכלל גרפולוגיה?

על מנת להבין האם ליונתן מותר היה לקחת את כתב היד של רונן לבחינה גרפולוגית, ולהשתמש בתוצאותיה כפי שעשה, עלינו להבין קודם כל מהי הגרפולוגיה, ומהם הכללים החלים על גרפולוגים:

הגרפולוגיה מפענחת את כתב היד שלנו, מתוך הנחה שכתב היד הוא ייחודי לכותב ומעיד על אישיותו. אין תמימות דעים כיום לגבי מהימנותה, וההתייחסות אליה נעה בין "מדע מדוייק" לבין השוואות לקריאה בקפה או בכף יד. ובכל זאת, ועל אף אי-ההסכמה, נדמה שהשימוש בשירותים גרפולוגיים השתרש כנורמה במחוזותינו:

א. גרפולוגיה משפטית - גרפולוגים אלו נקראים תדיר לבית המשפט, ושם חווים את דעתם המקצועית על חתימה זו או אחרת, בניסיון לקבוע אם זוייפה או לא. לחילופין מנסים לקבוע באם מאן דהוא הוא שכתב התחייבות מסויימת כלפי פלוני או אלמוני, ואם כן, מתי היה זה ומה היה מצבו הנפשי בעת החתימה. מדע הגרפולוגיה בהקשר זה הוא מורכב עד מאוד, ובתי המשפט נעזרים במומחים בתחום במקרים רבים ומגוונים.

ב. גרפולוגיה אבחונית / מיונית - מחוץ לכותלי בית המשפט, מקבלים הגרפולוגים כתבי ידי שונים ממכוני מיון והשמה שונים, או ישירות מהמעסיקים. כתבי יד אלו שייכים למועמדים שונים לעבודה, והגרפולוג מתבקש לחוות את דעתו לגבי התאמתו של אותו מועמד לעבודה המוצעת: הבדיקה נערכת בהתייחס לתפקיד המוצע ולסביבת העבודה הספציפית, ונבחנים מספר פרמטרים שונים ביחס אליהם (מוטיבציה, כושר ניהול או ארגון, יחסי אנוש, מה מניע את המועמד, פוטנציאל התפתחות ועוד).

החוקים החלים על הגרפולוגים

כשמנסים להבין מהי ההתייחסות החוקית לגרפולוגיה בארץ, מגלים שאין התייחסות חוקית לגרפולוגיה בארץ. מבלבל? אולי, אבל נכון להיום כל הצעת חוק שעלתה בנושא, לא התקבלה, ולמעשה אין כל חוק בעניין. כל מי שראה שתי תכניות טלביזיה בנושא יכול, תיאורטית, לתלות שלט גדול על הדלת: "גרפולוג", ולחלק ניתוחי כתב יד בתשלום.

זו הסיבה שהאגודה לגרפולוגיה מדעית ניסתה בעבר לקדם חקיקה שתסדיר את התחום, אך הדבר לא עלה בידה, ולכן כוננה את "תקנון האתיקה המקצועית של האגודה", המחייב את הגרפולוגים החברים באגודה. גרפולוגים אלו עמדו בדרישות המקצועיות, עברו מבחנים והוסמכו כגרפולוגים מוסמכים, והתקנון החל עליהם קובע כללים ברורים ביותר לגבי הבדיקה, שימוש בתוצאותיה, סודיות רפואית וצנעת הפרט. ובענייננו, קובע סעיף ב' 2 לתקנון כי אין להמציא למעסיק חוות דעת על המועמד, מבלי שזה הסכים לעריכת הבדיקה בכתב.

1. פרטיות העובד: הבדיקה כשלעצמה נחשבת כפולשנית וחודרנית: בעבר נקבע כי חוות דעת גרפולוגית עשויה להפר את חוק הגנת הפרטיות, זאת מאחר שניתן להסיק ממנה מסקנות משמעותיות אודות אופיו של הנבדק: נבכי נפשו, בעיות גופניות שהוא מסתיר ועוד. לכן, בשל הפרטים הנחשפים, אין לבצעה מבלי לקבל הסכמה ברורה של הנבדק.

2. גם מבחינה מקצועית נטו, אין כל טעם לאבחן דף שנתלש בהיחבא: בעניין זה מציינת יו"ר האגודה, הגב' רונית גורדין, כי ניתוח של כתב יד שנכתב באקראי, ולא בתנאים הנדרשים - אינו מקצועי: יש לכתוב באמצעות עט כדורי, על שולחן ומצע ניירות, בתנאים נוחים, ומתוך ידיעה שאתה כותב למבחן גרפולוגי. זו הסיבה לכך שבטופס הבדיקה נדרש העובד לחתום על הסכמה מפורשת לכך שכתב היד הספציפי שהוא נתן זה עתה, יעבור לניתוח גרפולוגי.

האם יונתן צריך היה לבקש את רשותו של רונן?

ומה לגבי המעסיק? יונתן ניגש ולקח ניירות מהשולחן של העובד שלו, ללא ידיעתו. מה דינו של מחטף זה? בעניין זה נראה כי יונתן פעל בניגוד לחוקי הגנת הפרטיות וכבוד האדם, האוסרים על פגיעה בצנעת הפרט. כדי לקבוע אם בוצעה פגיעה אסורה בפרטיות, בית הדין יבדוק, בין היתר, אם יונתן חייב היה, מסיבה חוקית או מקצועית, לתלוש את הדף ולהגישו לגרפולוג (לא), או אם לא הייתה דרך אחרת, פוגענית פחות, לסיים את יחסי העבודה ביניהם (כמובן שכן).

במקרה שתואר, רונן יוכל להגיש כנגד יונתן תביעה לבית הדין, ולמחות על עצם הבדיקה, וכן על השימוש האסור שעשה יונתן בתוצאותיה. סביר להניח שרונן יזכה במלוא הפיצויים המגיעים לו, ושיונתן לעומת זאת יזכה לגינוי מבית הדין. בעניין זה יצויין כי קיימים כמובן מקרים ספציפיים בהם כן מותר לערוך מבדקים גרפולוגיים ללא הסכמה (עניין בטחוני או מדיני, נוער במצוקה), וכן כי קיימים מקרים ספציפיים מאוד בהם כן יהיה ניתן לשלול פיצויי פיטורים מעובד (חשד לגניבה, למשל, ואז ייערך פוליגרף לווידוא העניין, ולא בדיקה גרפולוגית) – אך לא זהו המקרה.

חששות מהבדיקה

מי שמאמין בגרפולוגיה – חושש ש"יגלו" תכונות שהוא רוצה להסתיר. מי שלא מאמין – חושש שהאבחון הסתמי יעשה לו עוול. בעניין זה כדאי לדעת כי תקנון האגודה אוסר על העברת אינפורמציה שאינה "בגבולות ההתאמה התפקודית" של המועמד לתפקיד, ולכן מידע שהעדפתם להסתיר, ושאינו אמור לפגום בהתאמתכם, לא אמור להיות מצויין בחוות הדעת (למשל, נטייה מינית שאינו מעניינו של המעסיק). הגרפולוג גם מחוייב להזכיר למעסיק שלא לעשות שימוש לרעה במידע, אך זכרו תמיד שגרפולוג שאינו חבר אגודה אינו רואה עצמו כפוף לתקנון, ולא לסנקציות שקובע התקנון.

ומה באמת כשחוות הדעת החושפנית מובילה לדחיית המועמד? במקרה בו מועמדת לא התקבלה בשל חוות הדעת, ובשל השימוש הפסול שעשה המעסיק בחוות הדעת, היא זכתה בפיצוי בגובה 60,000 שקל (!). באותו מקרה החליט המעסיק להגיש את כתב ידה של המועמדת לניתוח גרפולוגי עבור עבודת מזכירות, בניגוד לעמדת המועמדת, שהעדיפה תפקיד מכירות (המעסיק חשב שלא מתאים לאשה "לצאת בחוץ").

חוות הדעת הגרפולוגית קבעה בין היתר כי: "דומה שאי שם היא מנהלת מעין תחרות עם הגברים במגמה להוכיח עליהם את עליונותה. לפיכך היא בוטה למדי, כוחנית למדי ותוקפנית למדי אך חסרת עקיבות". לאור חווה"ד, המועמדת נפסלה. בית הדין הארצי קבע (דב"ע נו/3 - 129) כי חוות הדעת הגרפולוגית הייתה בעלת אופי סטריאוטיפי ביותר, וכי "אין לשער שמאן דהו היה כותב חוות דעת על גבר לפיה הוא מנהל מעין תחרות עם הנשים במגמה להוכיח עליהן את עליונותו". כבוד השופטת א. ברק קבעה בפסק דינה הנחרץ כי המעסיק היה צריך לדחות את חוות הדעת מכל וכל, ולא להתבסס עליה בקבלת החלטה לגבי המועמדת. מאחר ולא עשה כן - והתבסס על חוות הדעת - ישלם פיצוי למועמדת שהופלתה.

ואולם, שימו לב שמקרה זה עסק בפיצויים בגין הפלייה אסורה. לעניין המבדק עצמו ותוצאותיו, סביר להניח שכיום, הפניית כתב יד למבדק גרפולוגי, בהסכמתו המפורשת של המועמד, בהתייחס למשרה מוסכמת, וכאשר חוות הדעת היא מקצועית ונקייה מהפלייה - לא תקים למועמד עילת תביעה.

"אני לא מוכן להיבדק, כי כבר לא כתבתי המון זמן!"

העיסוק בגרפולוגיה מעורר את השאלה: מתי כתבתם באחרונה בעפרון, או בעט? ואני לא מדברת על רשימת קניות או פתק "תוריד את הזבל"... מאחר שרובנו מקלידים, ולא כותבים, תהיתי מה מידת המהימנות של כתב היד בימינו, והאם ניתן לסרב כיום לבדיקה בטענה ש"לא כתבתי כבר הרבה זמן, וכתב היד שלי לא מעיד על יכולותיי"?

פניתי בעניין זה לקרן רווה, גרפולוגית משפטית ותעסוקתית, והיא הסבירה לי, שבדיוק כמו רכיבה על אופניים, כך גם כתב יד: אי אפשר לשכוח את הכתיבה, ומגיל מסויים היא נעשית באופן אוטומטי. לכן, טוענת קרן, העובדה שאיננו כותבים יום יום לא אמורה לפגוע משמעותית ביכולת הניתוח הגרפולוגי. קרן ציינה כי בעתיד, ייתכן ובעיה זו כן תחריף, וזאת מאחר וילדינו משתמשים כיום במקלדת מגיל מוקדם מאד, ואינם מתרגלים מספיק כתיבה חופשית, ולכן לא בהכרח יצליחו להגיע לשלב "הבגרות הגרפית" הנדרשת לשם הניתוח הגרפולוגי. 

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net