מנכ"ל תרו אחרי המכירה: "לא נפטר עובדים"

מנכ"ל חברת התרופות תרו שמואל (מילקי) רובינשטיין הבהיר היום (ב') כי לא צפויים פיטורים למרות מכירת החברה לענקית התרופות ההודית סאן. למרות הדברים, ההסתדרות בהסתדרות הכריזו על סכסוך עבודה בחברה.

בהסתדרות טוענים כי הנהלת החברה סירבה לנהל מו"מ על הסכם קיבוצי וכי הנהלת המפעל בחיפה הודיעה לנציגי הועד על כוונתה לפטר עובדים. השבוע פוטר אחד מעובדי החברה, והעובדים פירשו זאת כתחילתם של פיטורים המוניים. אלא שמנכ"ל החברה, רובינשטיין מכחיש את טענות ההסתדרות מכל וכל ומבטיח כי לא יפוטרו עובדים.

"אני מנכ"ל החברה יותר מ-20 שנה ויש לי מערכת יחסים עם העובדים שהיא מודל ליחסי עבודה תקינים", אומר רובינשטיין ל-ynet. "אנו גאים בכך תנאי העבודה אצלנו הם מהטובים במשק, וכוללים תנאים הרבה מעבר למה שהחוק מחייב. העובדים מקבלים, למשל, שכר מלא על ימי מחלה החל ביום הראשון, מענק על כך שלא נעדרו במשך חודש, בונוס שנתי, ועוד ועוד. החברה נמכרה רק לפני חודש, ועד העובדים דרש מהבעלים להיפגש אתו, והפגישה לא יצאה לפועל מסיבות טכניות ובגלל שרשרת של אי הבנות. זאת ממש לא סיבה להשבית מפעל".

העבודה בהודו זולה, ומכירת מפעל לחברה הודית מעוררת חשש מיידי שהיא תהיה כרוכה בפיטורי עובדים, כמו במקרה של מכתשים אגן. האם לא תפטרו עובדים?

"אני לא יכול להתחייב שלא נפטר אף עובד אחד. בכל מפעל מפטרים מדי פעם עובדים בשל ייעול נקודתי או בגלל שהוא מתגלה כלא מתאים לתפקידו. אני מתחייב שלא יהיו צמצומים בהיקף כוח האדם ולא יהיו פיטורים או פרישות מרוכזים של עשרות עובדים, כמו שההסתדרות מאיימת. זה פשוט לא נכון. יתרה מכך: בביקור האחרון של ההודים הם אישרו השקעות חדשות של שלושה מיליון דולר במפעל שכרוכות בשכירת עובדים חדשים. המחשבה לפטר עובדים בכלל לא הוזכרה".

האם יש חשש שהמפעל ייסגר והייצור יעבור להודו?

"לא".

האם אתה, והבעלים החדשים, מתנגדים להתאגדות עובדים ולחתימה על הסכם קיבוצי?

"אנחנו תומכים. זאת זכותם של העובדים להתאגד ואנחנו מברכים על כך. ברוכים הבאים, נדון אתכם על הכל".

תרו, שנסחרת בבורסת נאסד"ק האמריקנית, נמצאת מאז הקמתה ב-1950 בשליטת משפחות המייסדים, לויט ומורוס. המייסדים מכרו את השליטה לסאן פארמה ההודית ב-2007 לאחר שהחברה נקלעה לקשיים. ההסכם חייב את המייסדים למכור לסאן 24% ממניות החברה תמורת 60 מיליון דולר בלבד וחייב את החברה לקבל הצעת רכש של סאן ל-100% ממניתיה במחיר של 7.75 דולר למניה.

כשנה לאחר החתימה על ההסכם, התחרטה הנהלת החברה ורצתה לחזור בה, עקב שיפור במצבה העסקי ועליית ערך המנייה. אלא שסאן התעקשה לממש את ההסכם. משפחת לויט פנתה לבית המשפט המחוזי במטרה לבטל את ההסכם, אך בית המשפט דחה את העתירה. לויט התעקש ועתר לבית המשפט העליון, אך גם זה דחה את העתירה וקבע כי שתי המשפחות ייאלצו לקיים את ההסכם. לפני כחודש אישררה החברה את ההסכם והחברה עברה לבעלות סאן ההודית.