פעם שלישית מרשמלו

יותר מעשרים שנה עברו מאז יציאת הסרט השני של "מכסחי השדים", אולם מישהו כנראה שחרר את הרוחות מהמיכלים שבתחנת מכבי האש הנטושה בנורת' מור סטריט שבניו יורק. בשבוע שעבר דווח שצוות המכסחים המקורי יתאחד מחדש באביב ויחזור אלינו לסרט שלישי. החלטנו להתחקות אחר עקבותיהם מאז הסרט הראשון שיצא בשנות השמונים, ועד היום, כדי להשיבם אלינו - ביחד עם השדים מעברם.

הטריילר המקורי של "מכסחי השדים". צוות לעניין

ביל מארי – ד"ר פיטר ונקמן

מארי טוען ש-45 הדקות הראשונות של הסרט הראשון בסדרת "מכסחי השדים", הן אחד הדברים המצחיקים ביותר שנעשו בקולנוע. אך מאז שגילם את דמותו של ד"ר ונקמן, מארי בן ה-60 המשיך לתפקידים של אדם מדוכא, ממורמר ומנומנם אותם גילם באמינות מעוררת דאגה. מדאיג אף יותר שהנרגנות שלו הופנמה גם בחיים האמיתיים, והוא היה זה שכמעט וטירפד את היוזמה החדשה. הוא הסכים לשתף פעולה רק אחרי שזרק מנת סליים לא מפרגן לכותבים, לי אייזנברג וג'ין סטופינטסקי.

מיסטר מארי וד"ר ונקמן. למה ממורמר?

בכלל נראה שחייו חופפים לדמויות שהוא מגלם. למשל בסרטיו של ג'ים ג'רמוש, או ב"אבודים בטוקיו" של סופיה קופולה, הוא גרוש פעמיים, אין לו סוכן או עו"ד שמייצגים אותו, והוא מסתובב לו בעולם מסט סט לגמרי לבד. חברו לצוות דן אקרויד, שליהק אותו לתפקיד במקום ג'ון בלושי שמת לפני הצילומים, הדביק לו את הכינוי המלבב "מאריקן", מלשון הוריקן, בגלל מצבי הרוח המשתנים תדיר שלו. אולי חזרה לשורשים הקומיים שלו תעזור להעלות חיוך, גם אם סרקסטי ומריר, על פניו.

דן אקרויד – ד"ר ריימונד שטנץ

הוא הוגה הרעיון המקורי ל"מכסחי השדים", והאדם שהיה אמור במקור לסדר עבודה עבורו ועבור בלושי - חברו מ"האחים בלוז" (1980). אולם בלושי מת כאמור ואקרויד נשאר לבד עם מארי. בגיל 58 הוא ממשיך לשחק פה ושם, אך בעיקר מקפיד להתעסק בתחביביו השונים, ובהם חיבה מוזרה לכל הקשור למשטרה: הוא ידוע כאספן תגי שוטרים ואביזרים נלווים אחרים הקשורים לזרועות החוק. מוזר, אבל לא כמו תמיכתו בקבוצה לחקר עב"מים.

אקרויד אז והיום. וודקה מכסחת כבד

לאחרונה הוא מסתובב ברחבי קנדה וארצות הברית בקרוואן נייד, במסע קידום מכירות של מותג וודקה חדש שהשיק. אקרויד מסתובב עם אשתו בברים ובתי מלון, שר את שירי האחים בלוז ומספר שהוודקה שלו, שנמכרת בבקבוקי קריסטל בצורת גולגולת, עשויה ממים טהורים ולכן משובחת ביותר - חומר אנטיספטי מושלם נגד רוחות. 

הרולד ראמיס – ד"ר אגון ספנגלר

התסריטאי, הבמאי והשחקן שיהיה בן 66 החודש, הוא עוד אחד מנפגעי מארי. השניים שיתפו פעולה על הסט של "מכסחי השדים", ובכמה סרטים נוספים עד שנפרדו דרכיהם אחרי צילומי "לקום אתמול בבוקר" ב-1993. חילוקי הדעות נסבו על כך שמארי חשב שהוא משחק בסרט פילוסופי, בעוד ראמיס ביים סרט קומי כהרגלו, וחש שהשחקן יוצא מהדמות בשל גירושיו שהתרחשו באותה עת.

ראמיס בחיים וכספנגלר. נשאר עמוק בקומדיות

מאז ראמיס ממשיך לביים קומדיות, ובינהן הסרט "בואו נדבר על זה" (1999), שסימן את תחילת התת-ז'אנר: גנגסטר שרק צריך מישהו שיקשיב לו. בשאר הזמן, ראמיס הפך לחבר בארגון למען חולי נוירובירומטוזיס, פגם גנטי שגורם לגידולים שונים לצמוח על עורם ובגופם של הלוקים בו. אולי משם הוא ישאב את רעיונותיו המקוריים לקראת הסרט השלישי, אותו הוא כותב בצוותא עם אקרויד.

ארני האדסון – ווינסטון זדמור

ארני האדסון לוהק כחבר הרביעי בצוות המכסחים, הכורע תחת העומס. אבל בואו נודה על האמת, היו צריכים אותו בעיקר לצורך סגירת הפינה האפרו-אמריקנית. זה מה שהיה חסר להם, שגם השד העדתי לא ייצא מהבקבוק. במקור התפקיד יועד לאדי מרפי, שהיה עסוק בצילומי "השוטר מבברלי הילס". התפקיד צומצם משמעותית עם ליהוקו של האדסון, שבעצם גילם את מרפי ודי בהצלחה.

האדסון כיום וכזדמור. השד העדתי

אחרי "מכסחי השדים" הוצעו להאדסון (היום בן 65) תפקידים בקומדיות נוספות, אבל הוא רצה להוכיח שהוא מתאים גם לתפקידים "רציניים" יותר. הוא שיחק בהרבה סרטים ("היד שמנענעת את העריסה") וסדרות (כמו "חוק וסדר" ו"עקרות בית נואשות"), אבל כיום הוא מזוהה יותר מכל עם הסדרה "אוז". כמנהל בית הכלא ליאו גלין, הוא גילה שלכלוא אסירים זו משימה קשה אף יותר מאלו ליירט רוחות.

ריק מוראניס – לואיס טולי

יש חנונים שגדלים להיות חתיכים ומצליחים, ויש חנונים שמצליחים להישאר חנונים לנצח. מוראניס, היום בן 57 שייך לסוג השני. אחרי שנכנסו בו השד, הוא שיחק את התפקיד האלמותי של סימור ב"חנות קטנה ומטריפה", את הפרודיה על דארת' ויידר ב"ספייסבולס", וגם את הממציא הלא יוצלח וויין סזלינסקי מ"מותק הילדים התכווצו", על המשכיו המיותרים.

מוראניס כיום וכטולי. יפה בקסדה

המציאות המרה טפחה על פניו של מוראניס הקנדי ב-1991, כשהתאלמן מאשתו חולת הסרטן. כמה שנים אחר כך הוא פרש מקריירת המשחק כדי להתמסר לגידול שני ילדיו. הוא ממשיך לעשות תפקידי דיבוב פה ושם לצורך פרנסה. חזרתו למכסחים השלישי עדיין בגדר שמועה.

סיגורני וויבר – דנה בארט

במקרה של השחקנית בת ה-61, "מכסחי השדים" היה אתנחתה בין סרט "הנוסע השמיני" אחד למשנהו. בסרט המכסחים הראשון, כשהיא לא מפלרטטת עם מארי, היא אחוזת דיבוקו של השד זוּל.

וויבר כיום וכבארט אחוזת הדיבוק. עדיין רדופה

מפלצתי ככל שיהיה, זוּל אינו מפחיד כמו הנוסע השמיני, או כמו אלן ריפלי עצמה - הדמות שוויבר מגלמת. לא משנה כמה סרטים היא עשתה מאז, היא תמיד תיזכר כסרג'נט ריפלי, שהוויכוח לגבי מי מפחיד יותר, היא או החייזר בעצמו, לא יושב מעולם.

אנני פוטס – ג'נין מלניץ

המזכירה האנרגטית, כיום בת 58, לא הפכה לכוכבת של ממש אחרי "מכסחי השדים". היא שיחקה בתפקיד משני ב"יפה בוורוד" ב-1986, ובילתה את רוב זמנה בסדרת הטלוויזיה משנות ה-80 "Designing Woman". תפקידה המרשים ביותר נכון להיום היה בתור מישהי כריזמטית לא פחות וסקסית הרבה יותר מאנני פוטס, הלא היא בובת בו ביפ, רועת הכבשים הקטנה והבלונדינית מ"צעצוע של סיפור".

פוטס בגירסה הבוגרת והזוהרת של המזכירה ג'נין

וויליאם את'רטון – וולטר פק

בשנות השמונים, איכות הסביבה לא היתה בראש מעיננו, ו"גרין פיס" הגנה דווקא על ריריות ירוקות. את'רטון גילם את פק, האחראי המרושע של החברה להגנת הסביבה, שרק מפריע למכסחים. מאז לוהק בעיקר כאיש הרע בסרטים וסדרות נשכחים, למעט תפקידו כריצ'רד טורנברג ב"מת לחיות". הוא גם חילטר כמנהל בית ספר בעונה האחרונה של "אבודים". בגיל 61 כשהוא לא זומם מזימות להשתלט על העולם, הוא מבלה את זמנו כשחקן על במות ברודוויי.

את'רטון, מגמה ירוקה

סליימר

הרוח הירוקה שרק רוצה לאכול, לאכול ואז לאכול עוד קצת, כונתה בחיבה על ידי אקרויד "רוחו של ג'ון בלושי". הוא אמר שהרוח הזכירה לו את חברו באופי רודף המסיבות שלה.  קולו של סליימר דובב על ידי הבמאי איבן רייטמן בעצמו, והוא הדמות המצליחה ביותר מבין חבורת המכסחים.

סליימר מזיל ריר, בתיאבון!

כמו התיאבון הבלתי ניתן להשבעה שלו וממדיו ההולכים ומתעצמים, כך גדלה גם הנוכחות שלו בסדרות האנימציה

שיצאו אחרי הסרטים. הוא זכה בתהילה בצורת משקה פירות על שמו, שהפסיק להימכר בארצות הברית רק לפני שלוש שנים, הרבה אחרי שהסרטים והסדרות נעלמו מהאופק.

איש המרשמלו

אקרויד הגה את היצור התפוח, כהכלאה מכוונת בין ילד הבצק של "פילסברי", לדמות של מותג הצמיגים "מישלין". התוצאה: הענק הכי הזוי בקולנוע. בניגוד להצלחתו של שותפו לעולם התפלצים, איש המרשמלו, שדווקא התבסס על מותג מומצא - היה קצת מפחיד מדי כדי לזכות לתהילת עולם.

איש המרשמלו כבר מת?

למרות ניסיון לתת לו צביון ידידותי יותר בסדרה המצוירת, והשקת מוצר מרשמלו אמיתי בתוספת קפאין עם שמו השנה, הוא לא נחל הצלחה, וכנראה נח לו היכן שהוא, מרוקן מאוויר ומשמש אולי כיריעת כיסוי לאצטדיונים.   

צילומים: MCT, GettyImages