קלון כן, מאסר על-תנאי לא? "יש בסיס לערעור"
משפטנים מסכימים כי ההחלטה יוצאת הדופן להטיל על הנגבי קלון - הנושא עמו אמירה מוסרית קשה, ומאידך לגזור עליו עונש פלילי קל בלבד בדמות קנס כספי, מלמדת על הבעיה שקיימת בשל היעדר חקיקה מסודרת לגבי הנסיבות שבהן מוטל קלון. יש ביניהם גם מי שחושב שזה מקדם את סיכויי הערעור של הנגבי
צחי הנגבי ועדות השקר - תיק לא סגור: על דבר אחד הסכימו בצהריים (יום ג') מומחים למשפט: החלטת בית משפט השלום בירושלים להטיל קלון על ח"כ צחי הנגבי מחד, אך לא לגזור עליו מאסר על-תנאי מאידך, היא בלתי-שגרתית, ואולי גם מקדמת במידת מה את סיכויי הערעור שלו.
אות קלון לצחי הנגבי - עדכונים אחרונים ב-ynet:
- הנגבי לא מתפטר - גם הפרקליטות תערער
- הנגבי ביציאה מביהמ"ש: "רגע מאוד עצוב בשבילי"
- החברים בקדימה: צחי הנגבי יחזור בכנסת הבאה
- המחליפה בכנסת: העיתונאית נינו אבסדזה
בית המשפט החליט הבוקר ברוב של שני שופטים מול אחד להטיל על ח"כ הנגבי קלון, בגין עבירת עדות השקר שבה הורשע, וחייב אותו בקנס בסך עשרת אלפים שקל, אולם לא גזר עליו מאסר על-תנאי. הנגבי הורשע לפני שלושה חודשים במתן עדות השקר, כיוון שהכחיש בדיון בוועדת הבחירות קשר למודעה שפרסם בשנת 2002, ושבה התגאה כי הוא "שיאן עולמי" במינויים פוליטיים של חברי מרכז הליכוד.
משמעות העונש היא כי הנגבי מושעה מהכנסת עוד היום, אך יוכל להתמודד בבחירות לכנסת הבאה. העובדה שלא נגזר עליו מאסר על-תנאי מנעה מצב שבו לא יוכל להתמנות לשר במשך שבע שנים. הנגבי בחר שלא להתפטר לפי שעה, כדי שתהיה לו אפשרות לחזור בו אם ערעורו יתקבל. גם הפרקליטות מתכוונת להגיש ערעור - על זיכויו מהעבירות האחרות שבהן הואשם.
פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, עו"ד מרים רוזנטל, הביעה בשיחה עם ynet תמיהה על הפסיקה, ואמרה כי "מדהים שאחרי שבית המשפט מחליט להרשיע בעבירה של מתן עדות שקר, הוא סבור שהעונש הוא קנס בלבד". לדבריה, "נראה שבית המשפט הלך בין הטיפות, ורמז לכל מי שעוסק בפוליטיקה שלמעשה הוא לא מתכוון שהנגבי יעזוב את המגרש הפוליטי, אלא ינטוש לפרק זמן מצומצם מאוד".
רוזנטל הביעה הבנה לעמדתו של השופט יואל צור, שנשאר בדעת מיעוט והתנגד לקלון. "עונש כזה הוא תוצאה של הנסיבות. זה אומר שחומרת העבירה, מסיבות כאלה ואחרות, אינה חד-משמעית, וייתכן שלא היה כאן שקר במצח נחושה". לדעתה, מעל ההחלטה "נותר סימן שאלה ענקי", ולפיכך, יש נסיבות מתאימות ו"קרקע פורייה" להגשת הערעור מצד הנגבי. "כשלא נגזר מאסר על-תנאי, השאלה אם צריך להיות כאן קלון מצריכה בחינה נוספת והכרעה נוספת".
לעשות סדר בהטלות הקלון
רוזנטל הדגישה כי ספק אם הנגבי בכלל היה עומד לדין מלכתחילה על מתן עדות שקר בלבד. יש לזכור כי העבירה הזו הופיעה בכתב האישום לצד עבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות, שמשלושתן הוא זוכה. לדברי רוזנטל, נראה שגזר הדין הוא צעד חסר תקדים: "כל העבירות שיוחסו להנגבי הופרכו למעט אחת, שאני לא מזלזלת בה, אך איש לא עמדה בגינה בלבד לדין, ואני מכירה תיקים ספורים בכל ההיסטוריה שעסקו בה. כל העניין הזה הוא חריג שבחריגים. לרוב לא מעמידים על כך לדין".
הנגבי הבוקר בבית המשפט. עונש מתאים לכולם? (צילום: נועם מושקוביץ)
דבורה חן, שכיהנה כמשנה לפרקליט המדינה, הסבירה ל-ynet כי החלטת השופטים יוצרת צורך להסדיר את החקיקה בנוגע להטלת קלון. "הדבר הזה יוצר עמימות שהחוק הפלילי לא יכול לסבול", טענה, "לאור חילוקי הדעות בין השופטים והתוצאה הסופית - קנס בלבד - צריך שיהיה ברור על אילו עבירות ובאילו נסיבות מוטל קלון".
חן ציינה כי לא ייתכן שבמקרהו של הנגבי מוטל קלון, ובמקרהו של חיים רמון - אז הציג בית המשפט הכרעה מחמירה - לא מוטל. "ההתנהלות הזו היא בניגוד לנשמת אפו של המשפט הפלילי". גם היא מסכימה שלאור העונש - קנס בלבד - ההחלטה להטיל קלון אינה ברורה. "אפשר להבין שבית המשפט נטה לקולה, אז הנסיבות להטלות קלון אינן ברורות, ולכן חייבים לעגן את הנושא הזה בחוק. הוודאות היא העוגן של המשפט הפלילי".
בניגוד לחן ולרוזנטל, סבור פרופסור אריאל בנדור מאוניברסיטת בר-אילן כי בית המשפט מצא את דרך המלך
מבחינתו. "לכאורה זה נראה מוזר - קלון ללא מאסר ועונש פלילי נמוך במיוחד מול קביעה כה חמורה, אבל השופטים מצאו סנקציה מתאימה לכל. הם קבעו שמבחינה משפטית לא מדובר בעבירה חמורה, אבל מבחינה ציבורית - כן". הוא מדגיש כי מדובר בעונש מידתי שפוגע בפעילותו של הנגבי כאיש ציבור, אך אינה מביאה לסיום הקריירה שלו. "הם לא יכלו לעבור בשתיקה על כך שאיש ציבור מורשע בעדות שקר, ומנגד לא רצו להגיע לתוצאה לא מידתית".
ומה הלאה? בנדור סבור כי עד שיסתיימו הדיונים בערעורו של הנגבי, ייתכן שכבר יוכל להיות חבר כנסת מתוקף המציאות, "ערעור כזה אורך לא מעט זמן", הוא מזכיר.
לפנייה לכתב/ת 
