בקרוב מגדר חדש: המתחתנים עם עצמם

ככה זה, תל אביב וגרורותיה, 2005, 2010, 2020. נשים בנות 30 פלוס והתיק-תק בלוז הבלתי פוסק הזה של השעון הביולוגי. הגברים הם סוג של מטרות נייחות, שלומדות לאט לאט להזיז את עצמן לכיון המניאק. ככה שכחנו את הפשוט

יובל פ.פורסם: 14.11.10 , 10:32

"החתונה עם עצמי היא הדרך שלי להראות שאני בטוחה בעצמי, ומקבלת את עצמי על מי שאני. אנחנו חייבים לאהוב את עצמנו לפני שאנחנו אוהבים אחרים, ולכן אני חייבת להתחתן עם עצמי עוד לפני שאמצא את האחד המיוחד שלי" – אמרה צ'ן ווי-יי, תושבת טייוואן, ועשתה כותרת: "בת 30 נשאה את עצמה לאשה".

זה רעיון?

נושא הרווקות והסטטוס החתום בתעודת הזהות כל כך נלעס, שהוא כבר כמו מטרנה. מצחיק, המטרנה מוכנה, השמלה תפורה, מקושטת כיסים. אין חתן.

ככה זה, תל אביב וגרורותיה, 2005, 2010, 2020. נשים בנות 30 פלוס והתיק-תק בלוז הבלתי פוסק הזה של השעון הביולוגי. הגברים הם סוג של מטרות נייחות, שלומדות לאט לאט להזיז את עצמן לכיון המניאק. ככה שכחנו את הפשוט. ובמקום לחזור לשם, היא מתחנת עם עצמה. נכון, זה בטייוואן ולא כאן, אבל לדברים האלה יש יכולת חלחול מדהימה. חכו קצת, וג'נדר חדש יופיע. זכר, נקבה, האלו שעדיין לא מוגדרים, ועוד מעט – המתחתנים עם עצמם.

היתרון הגדול ברעיון, אם כבר חושבים על זה, הוא שכבכל חתונה טבוע יסוד הגירושים. אז הנה, אולי הרעיון החדש הזה, בייבוא אישי, יגרום לה מתישהו להתגרש מהאגו. ואז יבוא החתן.

ובינתיים?

בינתיים, נניח, רק נניח, שהיא מחפשת אהבה. עם גבר, לא עם עצמה. הנה מה שהיא משננת:

ודאי שאני רוצָה. כולי רצייה אחת ענקית. עונק כזה טרם נראה. כה רוצָה עד כי רצוצה. רצוצה ומרצה ומקריבה קורבנות לכל עשתורת, אם כי עדיף כבר בעל, אגב. אני אשה. הו, כל כך אשה. עשיתי את הנדרש. ואף התגרשתי. אפילו יש לי אקסים. כן כן, אקסים של ממש להתהדר בהם. כאלו, שאני עושה שימוש בזכרם כדי לצייר לכם עד כמה איני שם עוד. אני אשה. יש לי אפילו ילדים. משושיי הנשגבים.

ואני מחפשת אותך. אותך.

רק, רק אל תעז להגיח. אתה עשוי להיות שונה מן הביבים, בהם הושריתי על ידי ההם שעד כה. אל תגיח לי פתאום. לא, אל. הישמר. יש לי מילים מילים כדי לצייר את דמותך ואת הדרכים להבריחך.

אל תפריע לי עם מילותיי וגעגועיי למה שיכול היה אולי להיות

יש לי הכל. אני עורגת, באמת, שתבוא ותיקח, אולם ביד השנייה אוחזת מאכלת אש לנעוץ בכל מה שיכול להיות אמיתי. אל תפריע לי עם מילותיי וגעגועיי למה שיכול היה אולי להיות, אילו באמת הייתי מאמינה כי אני היא זו מה שהנכם רואים כרגע. ומי אתה, בעל או עשתורת, כי תבוא אלי את עיניי לפקוח. יופי של שיר, למה לצאת ממנו. יש לי מילים, המון. אני אכתוב ואכתוב ולעולם לא אגע. אני אני אני.

דכדוכית אהובתי. איך יהיה לך כאן מקום? התסביר לי?

לא שומעת, אוזניי ערלות. מכורה, מכורה. שששש, לא להפריע. עת השורות הקצרות:

הו, אני מחפשת

וממש איני משחקת

הו, איה הנסיך

ואני כה מסובכת

הו, הנה הגעת

וזה לא ייתכן, לא אתה

כה מוצא לי חן, עד כי

עוצֶמֶת ידיים במיטה

הו, הנה אני בורחת

לחיקה של שנינות מגוננת