שתף קטע נבחר
 

משפחת החיות המוזרות

מעבר לנהרות ולהרים המושלגים, הרחק בצפון הקר בתוך עמק קסום, מתגוררת משפחה מופלאה ומיוחדת: משפחת המומינים, משפחה של הרפתקאות קסמים והפתעות. פרק ראשון

הסופרת הפינית טובה ינסון, שייכת למיעוט הפני שחי בשוודיה. היא הביאה לעולם את סדרת ספרי המומינים, את הרפתקאותיהם ואת איוריהם. הסיפור על מגבעת המכשף תורגם לקורא העברי היישר מהמקור השוודי, ומתרחש בתוך עמק קסום ובו משפחה מופלאה ומיוחדת.

 

פֶּרֶק רִאשׁוֹן  

וּבוֹ יְסֻפַּר כֵּיצַד מוּמִינְטְרוֹל, סְנוּפְקִין וּסְנִיף מָצְאוּ אֶת הַמִּגְבַּעַת שֶׁל הַמְכַשֵּׁף, כֵּיצַד חֲמִשָּׁה עֲנָנִים קְטַנִּים הִתְגַּלּוּ בְּמַפְתִּיעַ, וְכֵיצַד מָצָא הֶמְיוּלִין לְעַצְמוֹ תַּחְבִּיב חָדָשׁ.

 

בֹּקֶר אֲבִיבִי אֶחָד בְּשָׁעָה אַרְבַּע הִתְעוֹפְפָה הַקּוּקִיָּה הָרִאשׁוֹנָה בְּעֵמֶק מוּמִין. הִיא הִתְיַשְּׁבָה עַל הַגַּג הַכָּחֹל שֶׁל בֵּית מוּמִין וְקָרְאָה שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, אָמְנָם בְּקוֹל צָרוּד בְּמִקְצָת, כִּי הָאָבִיב עֲדַיִן הָיָה רַק בִּתְחִלָּתוֹ. אַחַר כָּךְ הִמְשִׁיכָה בִּמְעוּפָהּ מִזְרָחָה.

מוּמִינְטְרוֹל הִתְעוֹרֵר וְשָׁכַב זְמַן רַב וְהִבִּיט בַּתִּקְרָה בְּלִי לְהָבִין אֵיפֹה הוּא. הוּא יָשַׁן מֵאָה לֵילוֹת וּמֵאָה יָמִים, וְהַחֲלוֹמוֹת הוֹסִיפוּ לְהִתְגּוֹדֵד סְבִיבוֹ וּבִקְּשׁוּ לִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ בַּחֲזָרָה לְתוֹךְ הַשֵּׁנָה.


המומינים מוצאים את מגבעת המכשף (עטיפת ספר)

 

אֲבָל כְּשֶׁהִתְהַפֵּךְ כְּדֵי לִמְצֹא לוֹ תְּנוּחָה חֲדָשָׁה וּנְעִימָה, הִבְחִין בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁעוֹרֵר אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. הַמִּטָּה שֶׁל סְנוּפְקִין הָיְתָה רֵיקָה. מוּמִינְטְרוֹל הִתְיַשֵּׁב בְּמִטָּתוֹ. כֵּן, גַּם הַכּוֹבַע שֶׁל סְנוּפְקִין נֶעְלַם. "אֲנִי לֹא מַאֲמִין!" אָמַר מוּמִינְטְרוֹל.

 

הוּא טוֹפֵף בְּרַכּוּת אֶל הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ וְהֵצִיץ הַחוּצָה. אֲ-הָה! סְנוּפְקִין הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּסֻלַּם הַחֲבָלִים. מוּמִינְטְרוֹל עָלָה בִּתְנוּפָה עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וְיָרַד לְמַטָּה בִּזְהִירוּת עַל רַגְלָיו הַקְּצָרוֹת. הוּא רָאָה בְּבֵרוּר אֶת עִקְבוֹתָיו שֶׁל סְנוּפְקִין בָּאֲדָמָה הָרְטֻבָּה. הֵן פָּנוּ לְכָאן וּלְשָׁם וְהָיָה דֵּי קָשֶׁה לַעֲקֹב אַחֲרֵיהֶן. מִפַּעַם לְפַעַם עָשׂוּ קְפִיצָה אֲרֻכָּה וְהִצְטַלְּבוּ. "הוּא שָׂמַח," הִרְהֵר מוּמִינְטְרוֹל. "כָּאן הוּא עָשָׂה הִפּוּךְ בָּאֲוִיר, זֶה בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ."

 

לְפֶתַע זָקַף מוּמִינְטְרוֹל אֶת חָטְמוֹ וְהִקְשִׁיב. אֵי-שָׁם הַרְחֵק נִגֵּן סְנוּפְקִין בַּמַּפּוּחִית שֶׁלּוֹ, הוּא נִגֵּן אֶת הַשִּׁיר הֲכִי עַלִּיז שֶׁלּוֹ: "כָּל הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת קוֹשְׁרוֹת סֶרֶט לִזְנָבָן". מוּמִינְטְרוֹל פָּתַח בְּרִיצָה הַיְשֵׁר אֶל הַצְּלִילִים.

לְיַד הַנָּהָר פָּגַשׁ אֶת סְנוּפְקִין, שֶׁיָּשַׁב עַל מַעֲקֵה הַגֶּשֶׁר, רַגְלָיו מִתְנַדְנְדוֹת מֵעַל הַנָּהָר וְכוֹבָעוֹ הַיָּשָׁן מָשׁוּךְ עַל אָזְנָיו.

"שָׁלוֹם," אָמַר מוּמִינְטְרוֹל וְהִתְיַשֵּׁב לְיָדוֹ.

"שָׁלוֹם גַּם לְךָ," אָמַר סְנוּפְקִין וְהִמְשִׁיךְ לְנַגֵּן.

 

הַשֶּׁמֶשׁ רַק הִגִּיעָה מֵעַל לְצַמְּרוֹת הָעֵצִים וּכְבָר הֵאִירָה לָהֶם הַיְשֵׁר בַּפַּרְצוּף. הֵם מִצְמְצוּ לְעֶבְרָהּ וְנוֹפְפוּ בָּרַגְלַיִם מֵעַל הַמַּיִם הַמַּבְהִיקִים שֶׁזָּרְמוּ תַּחְתֵּיהֶם וְהִרְגִּישׁוּ כִּשְׁנֵי יְדִידִים חַסְרֵי דְּאָגָה. עַל הַנָּהָר הַזֶּה שָׁטוּ בֶּעָבָר אֶל חֲוָיוֹת מוּזָרוֹת רַבּוֹת. וּבְכָל מַסָּע פָּגְשׁוּ חֲבֵרִים חֲדָשִׁים וְהֵבִיאוּ אוֹתָם הַבַּיְתָה לְעֵמֶק מוּמִין. אַבָּא וְאּמָּא שֶׁל מוּמִינְטְרוֹל קִבְּלוּ אֶת פְּנֵי כָּל הַמַּכָּרִים הָאֵלֶּה בְּשַׁלְוָה, הֵם פָּשׁוּט הִכְנִיסוּ עוֹד מִטּוֹת וְהִגְדִּילוּ אֶת שֻׁלְחַן הָאֹכֶל. וְכָךְ הָיָה בֵּית מוּמִין לְבַיִת רוֹחֵשׁ חַיִּים, שֶׁעוֹשִׂים בּוֹ מַה שֶּׁמִּתְחַשֵּׁק וְרַק לְעִתִּים נְדִירוֹת דּוֹאֲגִים לַמָּחָר.

 

אָמְנָם מִפַּעַם לְפַעַם הִתְרַחֲשׁוּ אֵרוּעִים מַסְעִירִים וְנוֹרָאִים, אֲבָל לְפָחוֹת אִישׁ מֵעוֹלָם לֹא הִסְפִּיק לְהִשְׁתַּעֲמֵם (וַהֲרֵי זֶה יִתְרוֹן גָּדוֹל).

 

כְּשֶׁסִּיֵּם סְנוּפְקִין אֶת הַבַּיִת הָאַחֲרוֹן בְּשִׁיר הָאָבִיב שֶׁלּוֹ תָּחַב אֶת הַמַּפּוּחִית בְּכִיסוֹ וְאָמַר:"סְנִיף הִתְעוֹרֵר?"

"נִדְמֶה לִי שֶׁלֹּא," אָמַר מוּמִינְטְרוֹל. "תָּמִיד הוּא יָשֵׁן שָׁבוּעַ יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרִים."

"אָז בּוֹא נָעִיר אוֹתוֹ," אָמַר סְנוּפְקִין בְּהֶחְלֵטִיּוּת וְקָפַץ מִמַּעֲקֵה הַגֶּשֶׁר. "צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד הַיּוֹם כִּי עוֹמֵד לִהְיוֹת יוֹם נֶהְדָּר."

 

תַּחַת הַחַלּוֹן שֶׁל הַחֶדֶר הַמִּזְרָחִי בַּעֲלִיַּת הַגַּג הִשְׁמִיעַ מוּמִינְטְרוֹל מִבַּעַד לְכַפּוֹתָיו אֶת הָאוֹת הַסּוֹדִי שֶׁלָּהֶם: שָׁלוֹשׁ שְׁרִיקוֹת רְגִילוֹת וְאַחֲרֵיהֶן שְׁרִיקָה אַחַת אֲרֻכָּה (שֶׁפֵּרוּשָׁן: מַשֶׁהוּ מִתְרַחֵשׁ). הֵם שָׁמְעוּ שֶׁסְּנִיף מַפְסִיק לִנְחֹר, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא זָז שָׁם לְמַעְלָה.

 

"עוֹד פַּעַם!" אָמַר סְנוּפְקִין. וְהֵם הִשְׁמִיעוּ אֶת הָאוֹת בְּעָצְמָה כְּפוּלָה.

וְאָז נִפְתַּח הַחַלּוֹן בִּתְנוּפָה.

"אֲנִי יָשֵׁן!" צָעַק סְנִיף, מְרֻגָּז.

"רֵד אֵלֵינוּ, וְאַל תִּכְעַס," אָמַר סְנוּפְקִין. "אֲנַחְנוּ רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד."

 

סְנִיף יִשֵּׁר אֶת אָזְנָיו שֶׁהִתְקַמְּטוּ בַּשֵּׁנָה וְיָרַד בְּסֻלַּם הַחֲבָלִים (אוּלַי צָרִיךְ לְצַיֵּן שֶׁהָיוּ לָהֶם סֻלָּמוֹת חֲבָלִים תַּחַת כָּל הַחַלּוֹנוֹת, כִּי לָרֶדֶת בַּמַּדְרֵגוֹת לוֹקֵחַ הֲמוֹן זְמַן).

בֶּאֱמֶת הֻרְגַּשׁ שֶׁהַיּוֹם עוֹמֵד לִהְיוֹת יוֹם יָפֶה. הָאֲדָמָה שָׁרְצָה רְמָשִׂים מְנֻמְנָמִים שֶׁיָּשְׁנוּ כָּל הַחֹרֶף, הֵם הִתְרוֹצְצוּ אָנֶה וָאָנָה וְחִדְּשׁוּ את הֶכֵּרוּתָם עִם הַסְּבִיבָה. הֵם אִוְרְרוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם וְהִבְרִישׁוּ אֶת שְׂפָמָם וְשִׁפְּצוּ אֶת בָּתֵּיהֶם וְהִתְכּוֹנְנוּ בְּכָל דֶּרֶךְ אֶפְשָׁרִית לִקְרַאת הָאָבִיב הַמִּתְקָרֵב.

 

מִפַּעַם לְפַעַם עָמְדוּ מִמְּלַאכְתָּם וְהֵעִיפוּ מַבָּט בְּבַיִת שֶׁנִּבְנָה אוֹ הִקְשִׁיבוּ לְרִיב קוֹלָנִי (רִיבִים כָּאֵלֶּה פּוֹרְצִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת בִּימֵי הָאָבִיב הָרִאשׁוֹנִים, כִּי אַחֲרֵי שְׁנַת הַחֹרֶף מִתְעוֹרְרִים לִפְעָמִים בְּמַצַּב רוּחַ אָיֹם וְנוֹרָא).

רוּחוֹת הָעֵצִים יָשְׁבוּ עַל הָעֲנָפִים סָבִיב וְסֵרְקוּ אֶת שְׂעָרָן הָאָרֹךְ, וּבִשְׁאֵרִיּוֹת הַשֶּׁלֶג שֶׁנּוֹתְרוּ בְּצִדָּם הַצְּפוֹנִי שֶׁל הַגְּזָעִים עַכְבְּרוֹנִים צְעִירִים וִיצוּרוֹנִים קְטַנִּים חָפְרוּ מִנְהָרוֹת אֲרֻכּוֹת.

 

"אָבִיב שָׂמֵחַ!" אָמַר אָדוֹן נְחַשׁ-מַיִם מְבֻגָּר. "אֵיך עָבַר עָלֶיךָ הַחֹרֶף?"

"טוֹב, תּוֹדָה," הֵשִׁיב מוּמִינְטְרוֹל. "יָשַׁנְתָּ טוֹב, דּוֹד נָחָשׁ?"

"מְצֻיָּן," אָמַר אָדוֹן נְחַשׁ-מַיִם. "דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לְאַבָּא וּלְאִמָּא!"

 

כָּךְ בְּעֵרֶךְ פִּטְפְּטוּ עִם בְּרִיּוֹת רַבּוֹת שֶׁפָּגְשׁוּ בְּדַרְכָּם. אֲבָל כְּכָל שֶׁטִּפְּסוּ בְּמַעֲלֵה הָהָר נַעֲשָׂה הַמָּקוֹם שׁוֹמֵם יוֹתֵר, וּלְבַסּוֹף רָאוּ רַק אִמָּא-עַכְבָּרָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת מִתְרוֹצֶצֶת הֵנָה וָהֵנָה, טְרוּדָה בְּנִקְיוֹנוֹת הָאָבִיב.

הַכֹּל סְבִיבָם הָיָה רָטֹב.

 

"אִיכְס, זֶה לֹא נָעִים," אָמַר מוּמִינְטְרוֹל וְהֵנִיף אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו גָּבוֹהַּ בְּתוֹךְ הַשֶּׁלֶג הַנָּמֵס. "לֹא טוֹב לְמוּמִינְטְרוֹל

כְּשֶׁיֵּשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שֶׁלֶג. כָּכָה אִמָּא אָמְרָה." וְאָז הוּא הִתְעַטֵּשׁ.

"שְׁמַע, מוּמִינְטְרוֹל," אָמַר סְנוּפְקִין. "יֵשׁ לִי רַעְיוֹן. מַה דַּעְתְּךָ שֶׁנַּעֲלֶה עַד לְפִסְגַּת הָהָר וְנָקִים שָׁם גַּלְעֵד כְּדֵי לְהַרְאוֹת שֶׁהָיִינוּ שָׁם הָרִאשׁוֹנִים?"

"קָדִימָה!" קָרָא סְנִיף וְיָצָא לַדֶּרֶךְ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לִפְנֵי הָאֲחֵרִים.

 

עַל פִּסְגַּת הָהָר רִקְּדָה סְבִיבָם רוּחַ הָאָבִיב הַחָפְשִׁית וּמִכָּל עֵבֶר נִשְׁקַף אֲלֵיהֶם הָאֹפֶק הַכָּחֹל. מִמַּעֲרָב לָהֶם הִשְׂתָּרֵעַ הַיָּם, בַּמִּזְרָח הִתְפַּתֵּל הַנָּהָר בֵּין הֶהָרִים הַבּוֹדְדִים, מִצָּפוֹן פָּרְשׂוּ הַיְעָרוֹת הַגְּדוֹלִים אֶת מַרְבַד הָאָבִיב שֶׁלָּהֶם, וּבַדָּרוֹם הִתַּמֵּר הֶעָשָׁן מֵהָאֲרֻבָּה שֶׁל בֵּית מוּמִין, כִּי אִמָּא שֶׁל מוּמִינְטְרוֹל הֵכִינָה אֶת קָפֶה הַבֹּקֶר. אֲבָל סְנִיף לֹא רָאָה דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה. כִּי עַל פִּסְגַּת הָהָר הָיְתָה מֻנַּחַת מִגְבַּעַת, מִגְבַּעַת גְּבוֹהָה וּשְׁחֹרָה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים