לא בנות של אף אחד
כפי שהגברים הלבנים והגזעניים בדרום ארה"ב התגייסו עם ביטול העבדות להגנת "הנשים שלנו" מפני השוויון שדרשו שחורים, כך מנצלים גם קיצונים יהודים את השד המיני כדי להדוף את תביעותיהם של ערבים המעזים לדרוש שוויון
לפני שנים רבות, בשנת 1951 בארצות-הברית הרחוקה הואשם אדם והורשע בתקיפה בכוונה לבצע אונס. זאת, למרות שאותו אדם עמד במרחק של כ-20 מטר מקורבנו בעת ש"תקף" אותה כביכול. הנאשם היה גבר שחור והקורבן לכאורה היתה אשה לבנה. לא היה זה המקרה היחיד. בתקופה האפלה ההיא, די היה בזה שגבר שחור הסתכל על אישה לבנה "במבט תאוותני" כדי שיוטל עליו עונש.
אני נולדתי באמריקה, והסיפור הזה, שהוא חלק מההיסטוריה שלמדתי, הוא שעלה בראשי כשקראתי על ההפגנה שהתקיימה בבת-ים נגד "ההתבוללות" בימים אלה עצמם, כאן אצלנו. הכרזות שנתלו ברחבי העיר בת ים קראו לתושבים לצאת ולהפגין בזו הלשון: "לא יתחילו עם אחותי! מה היית עושה אם ערבי היה מתחיל עם אחותך? עושים לזה סוף!"
הגל האחרון של היוזמות הגזעניות החל לפני מספר שבועות עם מכתבם של רבני הערים שפסקו כי אסור להשכיר דירה לערבים. גם נושא זה לא נפקד מההפגנה בבת ים, אבל רוב השלטים והדוברים התמקדו ב"סכנה" הטמונה ביחסים בין ערבים לבין יהודיות. היו שזעמו על הטרדה מינית של נשים יהודיות בידי גברים ערבים, ואחרים שהטיפו נגד זוגיות בין יהודיות וערבים. מנקודת המבט של זכויות הנשים אין כמובן כל קשר בין השניים. אבל מהזווית הגזענית, מדובר באותה תופעה עצמה. רצונה של האשה הרי אינו רלוונטי כלל.
על-פי התמונות בתקשורת, השלט הנפוץ ביותר בהפגנה הכריז: "בנות ישראל לעם ישראל". כנראה שלדעת המפגינים אנחנו "הבנות" איננו חלק מהעם היהודי, אלא חפץ ששייך לו. בדומה לדירות שהערבים "מנסים לקחת", גם אנו "הבנות" הננו רכוש שהערבים חומדים לעצמם.
כך, הגזענות שמתעוררת נגד הערבים, באה לידי ביטוי גם בסקסיזם כלפי נשים יהודיות. מדובר ללא ספק בהפגנה גזענית, אך זוהי גם הפגנה למען דומיננטיות גברית. הפגנה זו, גם אם השתתפו בה כמה נשים, נועדה לקדם עליונות גברית לצד העליונות היהודית.
השד המיני
שלא יהיה ספק: הטרדה מינית היא בעיה חמורה בחברה שלנו. כל אשה במדינה סבלה מהטרדה כזו או מכירה נשים שסבלו ממנה, אם מידי גברים יהודים ואם מערבים. הטרדה מינית ותקיפה מינית מתרחשות במקום העבודה, בצבא, ברחוב, וגם בתוך המשפחה. בבעיה הזו חייבים לטפל, הן במישור ההסברתי-חברתי והן במישור הפלילי.
אלא שלא בכך עסקה ההפגנה בבת ים. כפי שהגברים הלבנים והגזעניים בדרום ארה"ב התגייסו עם ביטול העבדות להגנת "הנשים שלנו" מפני השוויון שדרשו שחורים, כך מנצלים גם קיצונים יהודים את השד המיני כדי להדוף את תביעותיהם של ערבים המעזים לדרוש לחיות כאזרחים שווים במדינה שלנו.
רבים התקוממו, ובצדק, על הגזענות שבהפגנה. ראש העיר בת ים, שלומי לחיאני, הסתייג ממנה ואמר: "העיר בת ים אמרה אמירה מאוד ברורה לבן גביר וחבר מרעיו - לא רוצים אתכם פה. לא רוצים את הגזענות, לא רוצים את האמירות המבישות, יש פה מדינת חוק. שיחפשו עץ אחר לטפס עליו". מילים אלה מעודדות וכמוהן גם העובדה שמול משתתפי ההפגנה הגזענית התקיימה גם הפגנה למען שותפות ושוויון יהודי-ערבי. אולם אין בכך די. התאכזבתי כשלא ראיתי כל התיחסות לסקסיזם שביטאו מארגני ההפגנה ומשתתפיה למרות היותו כל כך גס ובולט.
רק יום אחד חלף מאז ההפגנה בבת ים וכבר התפרסמה בתקשורת ידיעה שלפיה נעצרה בירושלים קבוצה שכללה נערים (יהודים) ונערה (יהודיה) אחת, בת 14, שפיתתה גברים (ערבים) לבוא לגן העצמאות שם תקפו אותם הנערים והכו אותם עד לאובדן הכרה. זהו צדו השני של המטבע: גם כאן נוצלה האשה (ובמקרה זה, ילדה) , כאובייקט מיני, לביצוע מזימה גזענית.
כל אשה ואיש שהצדק יקר בעיניהם חייבים להיאבק בגזענות הפושה בחברה הישראלית. כדי לעשות זאת נכון אסור לטשטש את המרכיב של דיכוי הנשים הטמון בהרבה מהאמירות הגזעניות. גזענות וסקסיזם קשורים זה בזה בכבלים הדוקים. המאבק בשוביניזם נגד נשים חשוב בפני עצמו, אך מהווה גם חלק אינטגראלי מהאבק הכולל למען שוויון בין כל בני האדם, ללא הבדל דת, גזע ומגדר.
ג'סיקה מונטל, מנכ"ל בצלם
לפנייה לכתב/ת 
ההפגנה בבת-ים
צילום: עופר עמרם
ג'סיקה מונטל
צילום: בצלם
מומלצים
