העוזרים הפרלמנטרים: רוצים להיות עובדי מדינה

כ-60 מכ-160 מהעוזרים הפרלמנטרים של חברי הכנסת התארגנו בהסתדרות והקימו ועד פעולה, כך טוענת ההסתדרות. יו"ר אגף התאגדות עובדים בהסתדרות, שי תקן, שלח מכתב ליו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין, להכיר בה כארגון היציג ולפתוח במו"מ עמה על תנאי עבודתם ולהסדירם בהסכם קיבוצי. בלשכת היו"ר הפנו את המכתב למינהל הכנסת - המופקד על הנושא.

• מהמתרחש בשוק העבודה? קרא בקריירה
  

נציין שמשרת עוזר פרלמנטרי היא משרת אמון של חבר הכנסת, את תקציב ההעסקה הוא מקבל מהכנסת. זאת, כשהעוזרים הפרלמנטריים עובדים שעות מרובות, ואף בסופי שבוע ובמועדים. שינוי בסטטוס העוזרים הפרלמנטרים יחייב ככל הנראה את כינוסה של ועדת גרונאו הקובעת את תנאי חברי הכנסת עצמם.

"אנחנו במשרות אמון אבל רוצים להיות עובדי מדינה, עם כל התנאים הכרוכים בכך. דמי נסיעות בהתאם לנסיעות בפועל, ימי חופשה, שעות נוספות, השתלמויות. מעצם התפקיד אנו לא דורשים תנאים כגון שימוע לפני פיטורים וכיוב', אמר יו"ר ועד הפעולה, שוקי זוהר. גורם בכנסת הביע תמיהה על הבקשה: "הם הרי לא עוברים מכרז, והם מגיעים לא מעט פעמים על בסיס קשרים - איך זה בכלל אפשרי לתת להם את מה שהם מבקשים?"

"אי אפשר לעשות שביתות בכנסת"

זוהר מודה שידי העוזרים הפרלמנטרים כבולות במידה מרובה: "אי אפשר לעשות שביתות בכנסת. אנחנו לא בקטע של איומים. אבל אם לא יכירו בנו ויילכו לקראתנו נוכל לעשות אסיפות הסברה, בשביל זה חברנו להסתדרות, לה יש את הכוח לעשות את מה שאנחנו לא יכולים".

.

ההתארגנות בהסתדרות נעשתה באמצעות ראש מטה יו"ר ההסתדרות, עו"ד רוית דום. זאת, לאחר ניסיון מתמשך של העוזרים הפרלמנטרים לשפר את תנאי ההעסקה באמצעות מעין התאגדות עצמאית, שצלח רק בחלקו. הצלחה בולטת, אך כמעט יחידה היא החלטת הכנסת במרס השנה שהח"כים לא יוכלו להמשיך לפצל את משרות העוזרים. עד ההחלטה רבים מהם השתכרו פחות משכר מינימום - על אף שעבדו הרבה יותר מחצי משרה.

זוהר מלא טענות כרימון כלפי אוזלת ידה של ההתאגדות הזו: "היה לנו ועד שאיגד את כל העוזרים הפרלמנטרים, אבל הוא היה משותק מכיוון שכל אחד פעל בו בהתאם לאינטרסים פרטניים, בשל הכפיפות לחברי הכנסת ובשל כך שלא מדובר בוועד רשמי אלא יותר במעין התאגדות. עכשיו, אם יהיו צעדים, על המפרים יוטלו סנקציות".

דובר הכנסת מסר ל-ynet שהמכתב התקבל בכנסת והוא יטופל בצינורות המקובלים.