אני לא רם גלבוע מפייסבוק!

הסרט "הרשת החברתית" - שמגולל את סיפורו של איזה חנון עצום, ולא אכפת לי שיש לו 700 טריליון דולר, הוא איזה חנון עצום - העלה שוב את התחושה הקולקטיבית שבעידן האינטרנט, אנשים אחרים מתעשרים בקלות בזמן שאנחנו יושבים ועושים ביד. רק שאני לא מוכן להיכנע למצב הזה, ולאחרונה עלה לי רעיון לסטארט־אפ משלי, שלהערכתי יכול להפוך אותי לעשיר כמו שר הביטחון.

קבלו את זה: נכון יש רשת חברתית? אז אני הולך להקים רשת אנטי־חברתית. יקראו לה "פייספוק". רק לפני שאגיע לזה, אני מוכרח לשאול שאלה לא קשורה: למה יש במכוניות כפתורים נפרדים לאורות ערפל אחוריים וקדמיים? באיזו סיטואציה בחיים יש ערפל רק מאחוריך?

אוקיי, בחזרה לפייספוק. אולי עלי לפתוח ולומר שאני לא ממש מכיר את פייסבוק, עם פ' ערבית. היתה תקופה ששקלתי לפתוח שם שורה, אבל הם רוצים לפחות עמוד ואני לא הייתי מוכן להתחייב. אני כן יודע שפייסבוק חוסך לך חיי חברה; את המשפט האחרון כתבתי במקור בהומור היבש המשובח האופייני לי, אבל עכשיו כשאני קורא אותו זה באמת נראה לי כמו יתרון, כי אני לא מת על אנשים. מצד שני, בדיוק מאותה סיבה אני לא בפייסבוק.

העובדה שאני לא בפייסבוק לא הפריעה לשלושה אנשים אחרים להתחבר לרשת החברתית כשהם משתמשים בשמי. במחשבה ראשונה הרעיון אפילו די החמיא לי, עד שהבנתי שהמניע העיקרי שלהם היה שגם להם קוראים רם גלבוע. אז דבר ראשון, תחליפו שם. בייחוד אתה, בן ה־14 שמתקרא רם גלבוע, כי אני יודע שנולדת אחרי ואני לא נותן לך שום אישור להשתמש בשם שלי (אגב, מברוק על השינוי סטטוס). ודבר שני, לאלה מכם ששואלים אותי למה אני לא מאשר את בקשת החברות שלהם בפייסבוק, עכשיו אתם יודעים: זה לא כי יש לי משהו נגדכם, אלא כי זה לא אני, למרות שסביר להניח שגם יש לי משהו נגדכם.

המיקוד של פייספוק יהיה בדיוק הפוך מזה של פייסבוק. כשתירשם למערכת, כל מכריך ברשת - בפייספוק הם לא ייקראו חברים - יופיעו אוטומטית ברשימת הקשר שלך. מיליוני המכרים יציפו באופן מיידי את הקיר שלך באינספור הודעות לא משעשעות, מנוסחות רע ומעניינות לך את התחת, ואני מודה שיש כאן בעיה מסוימת, כי לפי מה שאני מבין זה די דומה לפייסבוק הרגיל. אבל כאן בדיוק מתחיל גם השוני העיקרי: בזמן שהחברים שלך בפייסבוק מצפים שתגיב לשטויות שלהם, בפייספוק הם יכולים ללכת להזדיין. למעשה, המטרה בפייספוק היא לא לצרף חברים אלא להעיף כמה שיותר מכרים מרשימת הקשר שלך. זה כמו משחק "שיטהד", רק שבמקום קלפים יש לך בני אדם. ולא צריך להיות גאון כדי להבין שזה הרבה יותר טוב משיטהד המקורי, כי זה שאתה עוסק בזה לא אומר בהכרח שאתה בהודו כרגע.

אם אנחנו כבר מדברים על אינטרנט, אני רוצה לנצל את הבמה שלי כדי לדבר רגע על תוכנית בשם "צינור לילה עם גיא לרר", שמשודרת בערוץ הנישה 10 (ותדלגו לפסקה הבאה אם אתם לא סטלנים, כי כל האחרים מוצאים את האינטרנט שלהם באינטרנט): אז לרר, אני מבין את הצורך להציב את הבחורות שמגישות אצלך פינה בחלון וירטואלי נפרד שמופיע על המסך. בכל זאת, הן משדרות כמעט מהצד השני של האולפן. אבל שמע, אתה חייב להקטין קצת את החלון שלהן. כרגע יוצא שהראש שלהן יותר גדול מהגוף שלך, וזה קצת מסריט בשביל תוכנית לסטלנים.

בקיצור, בפייספוק יהיו כמה מאפיינים ייחודיים מושכים. בפייסבוק אתה יכול לעשות למישהו Poke? אצלנו תוכל לעשות לו Pook, ואז, ברוח האתר המקורי, לא יקרה כלום (רגע, בעצם יופיע אייקון של תחת בעמוד שלו). אם זה לא יספיק בשביל להעביר את המסר, תמיד תוכל לשלוח לו Pook לפנים. FacePook.

אנחנו בפייספוק נשמח לאחסן תמונות ולהציג אותן לכלל המשתמשים. אנחנו מעדיפים תמונות עירום, ועדיף של אנשים אחרים שיודעים או לא יודעים שאתם מחזיקים בהן. נקבל גם תמונות של מכרים לבושים, בתנאי שהם צולמו בתנוחה או בסיטואציה שהם לא היו רוצים שכל העולם יראה: ההיא בביקיני שרזתה מאז, הדוגמן שמחטט באף, מבוגרים עם פצעון, כל אחד שמחזיק ג'וינט, בעל המשפחה שהמזכירה שלו יושבת עליו. אתם עצמכם אפילו לא חייבים להופיע בתמונה; תמונות שלכם כבר נשיג משונאיכם.

מנהלים של חברה מסחרית? גם אתם תוזמנו להשתמש בשירותים המתקדמים של פייספוק. לדוגמה, פיצוציות יוכלו לפתוח עמודים, ואנשים יוכלו להשתין להן על הקיר. משרד הפנים יוכל לפתוח עמוד שלא עושה שום דבר.

לסיכום, אני חושב שהרשת האנטי־חברתית תשפר במידה רבה האינטרנט ואת העולם בכלל. הדבר היחיד שיכול להיות אפילו יותר טוב מזה הוא אם החינניות האלה שמופיעות בחלון הווירטואלי ב"צינור לילה עם גיא לרר" יעשו את הקטע שלהן בלי חולצה.

אז בקיצור, חפשו אותי.