כמעט כולנו שמאלנים
אם ראש הממשלה אומר "שתי מדינות לשני עמים", והשר ליברמן תומך ב"חילופי אוכלוסין" עם הפלסטינים, הרי שלפי ההגדרות המקובלות, כמעט כולנו שמאלנים. מה בדיוק "ימני" בלהסכים למדינה פלסטינית לצד ישראל?
אפתח ברשותכם בגילוי לא באמת נאות: אני לא מגדיר את עצמי "שמאלני". ראשית משום שמעולם לא הצבעתי לאותן מפלגות המכנות עצמן "שמאל", ושנית - וחשוב מכך - משום שבמציאות בה ראש הממשלה מטעם הליכוד מכריז על "שתי מדינות לשני עמים", ברור לחלוטין ש"שמאל" ו"ימין" הפכו למושגים ריקים מתוכן שאבד עליהם הכלח מזמן, ואשר בעלי אינטרס ממשיכים להשתמש בהם לצורכי דמגוגיה פשטנית ותו לא.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
עם זאת, גם אם הייתי מגדיר עצמי כך, לא הייתי מוצא לנכון להתנצל על חוסר פטריוטיות מיוחד. בשנים האחרונות הצעתי מספר פעמים למשרד החוץ להתנדב לסייע במאמצי ההסברה של ישראל, שכנעתי מאות סטודנטים מכל יבשות תבל בצדקת העמדה הישראלית, ופרשתי לראווה
את דגל המגן-דוד בגמר אליפות אירופה ובגמר אליפות העולם בדיבייט - אירוע הסטודנטים הגדול בעולם - לעיניהם של החבר'ה מהקמפוסים העוינים ביותר באנגליה מחד, ומהאוניברסיטאות המוסלמיות במזרח הרחוק מאידך.
כל זה, כמובן, לא עוזר לי. אני כותב שכל עוד ישראל תקבל מה שהיא רוצה בנושאי ביטחון וגבולות, אזי למי איכפת בכלל ממה שהפלסטינים חושבים, ואיכשהו אני יוצא "שמאלן". אני כותב שהאחריות לבחור פוליטיקאים טובים מוטלת על כולנו, אז אני שמאלן. סביר בעיניי שגם אם אכתוב טור תחת הכותרת "מוות לשמאלנים", רוב הטוקבקים יראו בכך התחנפות לשמאל.
כמובן שאני סתם דג רקק בכל העסק הזה. אנשים שעשו קצת יותר ממני בחיים, הם בוודאי מתוסכלים הרבה יותר. המון אנשים, לרבות רבנים וניצולי שואה, כותבים שמסמך הרבנים מזכיר להם תקופה מאוד מסויימת במאה העשרים, אז הם שמאלנים. אורי סביר כותב שהפגנות השנאה פוגעות באינטרס הישראלי, אז הוא שמאלן. נילי אושרוב וג'סיקה מונטל מעלות את הטענה השערורייתית-ממש שנשים הן לא רכוש, אז הן שמאלניות.
למעשה, "שמאלן" הפך ל"אמא'שך" החדש - התעלמות מוחלטת מהטענות המועלות, ושלילתן אך ורק על סמך מילה ריקה ממשמעות אמיתית, שאינה קשורה במאום לתוכן הדברים. עוד הישג מוצלח מבית היוצר של האנשים שהביאו לכם את "סתום סתום או שאני יפרק אותך".
אני לא כותב הטור הזה כדי להוציא עצבים (זה הרבה פחות מספק מדרכים אחרות שאני מכיר). אני כותב משום שללא קשר לדעתכם הפוליטית, השימוש במילה "שמאלן" ככינוי גנאי וכדרך גנרית לשלול כל טיעון הגיוני, הוא קטסטרופלי ועלול להוביל את המדינה הזו אל פי פחת. לצורך העניין, נשאל שלוש שאלות: מה זה שמאל, האם שמאלני הוא בהכרח נגד המדינה, והחשוב מכל - למי יש עניין להפיץ את השימוש במילה הזו כמילת גנאי, מדוע, ולאילו תוצאות לא רצויות מבחינת החברה הישראלית כולה זה מוליך.
מיהו ומהו שמאלני?
כיוון שבארץ אנחנו מחלקים לשמאל וימין לא על-פי כלכלה, אלא על-פי השקפה מדינית, אזי לפני 20-30 שנה היתה הפרדה די ברורה: הימין רצה לשמור על המצב הקיים, בו אנחנו שולטים בשטח שכבשנו במלחמת ששת הימים ושאנו לא מנהלים מו"מ. מנגד, השמאל רצה לנהל מו"מ, שיוליך בפוטנציה לוויתור על השטחים הללו בתמורה להסכם שלום.מאז, הסכים רוב גדול של הציבור הישראלי שיש לנהל מו"מ, ועבור רוב הציבור הישראלי השאלה הפכה להיות לא האם רצוי להחזיר שטחים תמורת שלום, אלא האם יש פרטנר שאפשר לסמוך עליו בצד השני. במילים אחרות: אם היה פרטנר בצד השני שאפשר לסמוך עליו, אזי רוב הציבור הישראלי דוגל בדעות שלפני 25 שנה נחשבו "שמאל" מובהק. השימוש במילה "שמאלני" כדי לתאר מיעוט בעם הוא בדיחה גרועה. אם ראש הממשלה מטעם הליכוד אומר "שתי מדינות לשני עמים", וליברמן אומר "חילופי אוכלוסין" עם הפלסטינים, הרי שלפי ההגדרות המקובלות, כמעט כולנו שמאלנים. מה בדיוק "ימני" בלהסכים למדינה פלסטינית לצד ישראל, על שטחי יו"ש ועזה?
החלוקה לימין ושמאל בימינו, לפחות בכל הקשור לדעות המתונות (ברור שבקצוות יש הבדל), היא פשוט עבודה בעיניים, שיש מי שהיא משרתת אותו היטב, כפי שיוסבר להלן.
האם שמאל הוא בהכרח אנטי-ישראלי?
בואו נחדד, ונקצין מעט את העמדות. לצורך הדיון, בואו נניח (הגם שזה ממש לא כך) ש"שמאלנים" רוצים לפנות התנחלויות לאלתר, לצורך הדוגמה, ו"ימנים" רוצים להישאר בהן. באמירת המילה "שמאלני" כמילת גנאי, יש בכך כדי לרמוז כאילו יש בעמדה התומכת בפינוי התנחלויות משהו שמוכיח שהם "נגד המדינה" או "אנטי-יהודים". זו, כמובן, שטות מוחלטת. יצחק רבין ואהוד ברק (החייל המעוטר בתולדות צה"ל) סיכנו את חייהם עשרות פעמים למען בטחון ישראל, וכמוהם רבים וטובים אחרים. שמעון פרס גייס עבור המדינה יותר כסף מרוב האנשים האחרים גם יחד, ולו חלק גדול בכך שלישראל יש מפעל טקסטיל מאובטח להפליא בדימונה.
הרב עובדיה יוסף, שקצת קשה לחשוד בו שהוא אנטישמי, פרסם יותר מפסק הלכה אחד הקורא להחזיר שטחים במסגרת הסכם שלום. "שמאלנים" אין ספור - כמו גם "ימנים", כמובן, אין שום הבדל ביניהם - משרתים ביחידות הקרביות ובחילות המודיעין, מתנדבים בקהילה, מפתחים את המדע, הרפואה, האקדמיה והאמנות בישראל, ומניעים את כלכלתה
כולם, שמאלנים וימנים, רוצים בטובת ישראל. המדינה הזו חשובה לכולנו. יש לעיתים מחלוקות על מהי הדרך הנכונה להשיג את טובת ישראל, אך המחלוקות הן לגיטימיות, ואינן מעידות על כך שמישהו "בעד" ישראל ומישהו אחר "נגד" ישראל. רבים חושבים שאסור לפנות התנחלויות, ורבים חושבים שהפינוי הוא אינטרס ישראלי מובהק. רבים חושבים שארגוני זכויות האדם פוגעים בישראל, אבל לשיטתם הם שומרים על הערכים המקודשים ביותר לעם שהציג לעולם את המוסר האנושי.
מי מהצדדים צודק ומי טועה? אין לי מושג, וגם לכם אין. הפתרונים בידי שמיים. זה שמישהו אומר שצריך לפנות התנחלויות לא עושה אותו במאום פחות ישראלי, פטריוט או יהודי מזה שאומר את ההפך, מהסיבה הפשוטה ששניהם רוצים בטובת המדינה בדיוק באותה מידה, ואיש מאיתנו לא יודע בוודאות שדווקא דרך אחת נכונה והשניה לא.
ועכשיו תטענו - ובצדק - שיש אנשי "שמאל" שדוגלים באנרכיה, בוויתור על כל השטחים עוד לפני מו"מ, מדליפים סודות צבאיים ומתנגדים לכל מה שישראל עושה בלי קשר לאם הוא מוצדק או לא. אלף סליחות, אבל מי בדיוק החליט שהם אלה שמייצגים את ה"שמאל"? הרי יש גם אנשי ימין שזוממים הנחת מטעני חבלה בבתי ספר פלסטינים ותוקפים ערבים חפים מפשע ברחוב, מונעים מגזענות ומשוביניזם, מרביצים לכל מה שזז ומאיימים ברצח כל ראש ממשלה שיעז להחזיר שטחים (ואחד מהם גם עשה זאת).
האם הם מייצגים את ה"ימין"? מובן שלא. כשם שהמילה "ימני" אין פירושה בהכרח "גזען אלים", כך אין המילה "שמאלני" פירושה בהכרח "שונא ישראל ורכרוכי". קיצוניים הזויים יש בכל צד. רובנו, מכל צד, רוצים בטובת המדינה הזו.
למה זה יכול לגרום?
לאור כל האמור לעיל, אני מקווה שברור לכם שאין כל ממש במילת הגנאי "שמאלן", ושזו דרך די בעייתית להתמודד עם טיעונים כבדי משקל, בין אם נכונים או לא.אז מדוע כל-כך הרבה אנשים עושים זאת, מעבר לזה שזה יותר קל מלחשוב ולהתמודד עם דברים לעומק? משום שזו, נכון לעכשיו, הדרך היעילה ביותר העומדת לרשותם של גורמים מסויימים לשמר ולחזק את כוחם הפוליטי. בסופו של יום, כפי שכבר הבהרנו, אין הבדל ממשי בין הליכוד לבין העבודה לבין קדימה מבחינת מצען האידיאולוגי. גם את הקלף הביטחוני אין צד אחד של המפה יכול לנכס לעצמו, פשוט משום שכלכך הרבה גנרלים בדימוס מתפקדים דווקא לצד השני.
אבל ל"ימין" יש קלף אחד שאין ל"שמאל" - הקונוטציה המשתמעת מעצם השימוש במילה, אחרי שנים של דה-לגיטימציה. הבדל מהותי אין, אבל כשאני אומר ימני זה נשמע פטריוטי ונאמן, וכשאני אומר "סססמולני" זה נשמע בוגד ועוכר ישראל. על-ידי הפיכת המילה הזו לקללה, הצליחו מי שרצו בכך, בעבודה קשה ומתמדת, להפוך את ההשתייכות לצד "שמאל" של המפה הפוליטית בישראל למשהו שיש להתבייש בו. ממש משום כך רוב העם מגדיר את עצמו "ימני" - בה בעת שהוא תומך בפתרון שתי המדינות! מדובר פה, כמובן, בסתירה מוחלטת בין הדעה האמיתית של רוב העם לשם בה הוא מכנה אותה. בערך כמו שאכנה את עצמי "חובב אוכל פולני מושבע" בזמן שאני בולס ג'חנון עם סחוג.
ופה אנו מגיעים לתוצאה של הדה-לגיטימציה הזו שנעשית למילה "שמאל", והיא בעייתית עבור כולנו, ללא קשר לדעתנו הפוליטית. כאמור לעיל, מאז תקופת ממשלת הרוטציה, זזה המפה הפוליטית כולה שמאלה. היום רוב הישראלים מחזיקים בדעה שנחשבה פעם "שמאל" - גם אם הם קוראים לזה אחרת. הבעיה היא שמצביעים חדשים, בפרט צעירים שלא יודעים מה זה באמת שמאל וימין, אינם מבינים זאת. הם שומעים "שמאל" בתור מילה שפירושה "עוכר ישראל", ומיד - באופן טבעי –מיישרים קו לימין. אבל רגע? האם זוהי באמת השקפת עולמם? האם הם ישבו, ניתחו את המצב הסבוך לעומקו, והגיעו למסקנה שהם "ימין", או שמא החליטו זאת פשוט משום שאם יש צד אחד שהוא בוגד וצד אחד שהוא נאמן, אז מן הסתם הם רוצים להיחשב נאמנים?
במצב שנוצר, אין אפשרות לצעירים רבים, שבתוך עמם הם חיים, לקבל החלטה מושכלת וחופשית מלחצים באשר למהו הדבר הנכון לעשות. ייתכן (לא בטוח, כמובן, אבל זה סביר לאור התזוזה מאז שנות ה-80) שרבים מהם, אם היו חושבים לעומק על המצב, היו מגיעים למסקנה שפינוי התנחלויות, לדוגמה, הוא אינטרס ישראלי. אלא שהם לא יכולים להרשות לעצמם את המחשבה הזו, כיוון שאז חבריהם יכנו אותם "שמאלנים", שזה שווה ערך ל"בוגדים", ואף אחד מאיתנו לא רוצה להיחשב בוגד בעיני חבריו.
משום כך, ההחלטה להיות "ימני" בישראל של 2011 קלה בהרבה מההחלטה להיות "שמאלני". הבעיה בכל העסק, היא שזו לא בחירה אמיתית שנעשתה על-פי שיקולים הגיוניים, אלא בחירה מעט-כפויה, שייתכן שנוגדת את הבחירה שהיו עושים אותם אנשים אם לא היה מופעל עליהם לחץ חברתי כבד. בחירה שנעשית שלא על סמך ניתוח ומחשבה הגיונית אלא מתוך לחץ, היא בסבירות מאוד גבוהה – בחירה לא טובה. המון מצביעים חדשים שעושים בחירה שנובעת מלחץ ולא בהכרח מהגיון - אלה חדשות רעות עבור עם ישראל כולו, ללא קשר לדעתו הפוליטית.
שיהיה ברור - הייתי אומר בדיוק, אבל בדיוק, את אותו הדבר, אם המצב היה הפוך - כלומר, אם "ימני" היתה מילה שנעשתה לה דה-לגיטימציה ולכן כולם היו רוצים להיות שמאלנים. זו היתה בעיה קשה לכולנו באותה מידה בדיוק. הטוקבקיסטים לא יוכלו לשלול את הטור הזה על-ידי שימוש במילה "שמאלן", אם כי ברור לי שינסו.
שאלו את עצמכם האם אתם לא תומכים – בהינתן שיש פרטנר, כמובן - במו"מ מדיני לשלום; שאלו את עצמכם האם יצחק רבין, אהוד ברק ועובדיה יוסף הם עוכרי ישראל. והחשוב מכל - שאלו את עצמכם האם בעצם הסינון "טוב, עוד שמאלן", התמודדתם באמת עם מה מהטיעונים שהבאתי כאן.
הטור הזה נכתב בזמן שהייתי באליפות העולם בדיבייט 2011. יחד עם חבריי הסססמולנים והימנים כאחד, עשינו יחסי ציבור מצויינים לישראל בקרב אותם אנשים שיהיו מקבלי ההחלטות במדינותיהם בעתיד הנראה לעין. במילים אחרות, בזמן שמאה טוקבקיסטים פה יספרו לי כמה אני שונא את ישראל, זה יקרה כמה ימים לאחר שהסברתי לנציגי כל האוניברסיטאות בעולם כמה אזרחי ישראל צודקים. סוג של טמטום מצדי, לא? טוב, לא מפתיע, הרי אני סססמולני.
לפנייה לכתב/ת 
