השכן קילל אתכם? אפשר לתבוע על לשון הרע

לא אחת סכסוכי שכנים מלווים בהחלפת מהלומות מילוליות ודברים אשר נאמרים מתוך כעס. נשאלת השאלה, האם כאשר שכן מקלל שכן אחר או מטיח בו דברים אשר שמים אותו ללעג בעיני האחרים, ניתן להגיש נגדו תביעה על לשון הרע?

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

1. להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם
2. לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו
3. לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו
4. לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית
   

החוק קובע כי הפרסום יכול להיות בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר. כמו כן, החוק מגדיר כי הפרסום יחשב כלשון הרע אם היתה מיועדת לאדם זולת הנפגע והגיעה לאותו אדם או לאדם אחר זולת הנפגע ו/או אם היתה בכתב והכתב עשוי היה, לפי הנסיבות להגיע לאדם זולת הנפגע.

עבירה פלילית

ניתן לומר כי אמירת דברים בן אדם לחברו כאשר אין בסביבה אדם אחר, אינם מהווים עוולה כאמור בחוק איסור לשון הרע.

החוק קובע כי פרסום של לשון הרע, לשני בני-אדם או יותר זולת הנפגע, הינה עבירה פלילית אשר העובר עליה דינו שנת מאסר.

החוק קובע כי פרסום לשון הרע לאדם אחד או יותר זולת הנפגע תהא עוולה אזרחית ואף קובע פיצוי בסך 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק.

עוד קובע החוק כי היה והפרסום נועד בכוונה לפגוע, הפיצוי ללא הוכחת נזק יכול להגיע אף ל-100 אלף שקל. אם כתוצאה מפרסום הדברים גם נגרם נזק ישיר - ניתן להגיש תביעה בעבור הנזק שנגרם.

לפיכך, ניתן לפעול כנגד מפיץ לשון הרע הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי. למפרסם עומדות טענות הגנה כנגד תביעת לשון הרע. ההגנות העיקריות הן:

1. אמת בפרסום ועניין ציבורי.
2. תום לב
3. פרסום מותר כגון: פרסום לפי סעיף 28 לחוק-יסוד הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם, וחובותיהם, תשי"א–1951.
   

במקרה של סכסוכי שכנים, בהם לרוב הדברים נאמרים בשעת כעס, נטיית בית המשפט היא לא לפסוק פיצויים גבוהים, אם בכלל, אלא לבחון את ההקשר שבגינו פורסמו הדברים וככל ומדובר בדברים אשר יצאו מכלל פרופוציה או דברים שנאמרו בלהט הויכוח, בית המשפט לא יראה בכך כלשון הרע.

בית המשפט סלחן

בפסק הדין אשר התקבל בבית משפט השלום בתל אביב, נקבע כי קללות ונאצות ככלל אינן לשון הרע ובכל מקרה כשמדובר בדברים שנאמרו בעידנא דריתחא, בית המשפט לא ייטה לראות בדברים אלו משום לשון הרע.

לעומת זאת, בספק דין אחר אשר ניתן בבית משפט השלום באשדוד, בו הפיצו חברי מושב על חברם כי ישב בכלא וזאת במסגרת סכסוך על קרקעות, קבע בית המשפט פיצוי של 100 אלף שקל, מאחר שהנתבעים לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי אמירתם הייתה אמת.

לסיכום, בטרם תזדרזו להגיש תביעות בנושא, כדאי לבחון היטב את עלות ניהול התביעה וסיכויי ההצלחה ומידת האפשרות להוכיח את אמירת הדברים. יתכן שזה פשוט לא ישתלם לכם.

עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות'. הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול.