הדוכיפת והנקר והירגזי נעלמו? אולי המאינה אשמה
המאינה המצויה היא ציפור קולנית ונועזת, שהיגרה אלינו מאזור הודו ושמתפשטת בארץ במהירות. כדי לבדוק אם היא מאיימת על הציפורים המקומיות באזור מגוריכם - השתתפו בפרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות
כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו. לקראת פרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים וכדי שתוכלו לזהות את המינים השונים, נמשיך בהצצה יומית לעולם של כל אחד ואחד מהם.
- לעמוד "סופרים ציפורים בחצר"
הפעם נכיר את המאינה המצויה - ציפור קולנית ונועזת, שלא חוששת מקרבת אדם וכלי רכב ושהולכת ומתפשטת ברחבי הארץ בשנים האחרונות.
המאינה שייכת למשפחת הזרזירים - ציפורי שיר הקרובים לעורביים. משפחה זו מונה 24 סוגים, וכ-100 מינים. בארץ נמצאים זרזיר מצוי, זרזיר ארבה וטריסטרמית, כשבשנים האחרונות נוספו שני מיני זרזירים פליטי תרבות: מאינה מצויה וזרזיר בורמזי.
המאינה היא ציפור חברותית ורעשנית, המצויה לרוב בקבוצות קטנות, אך לפעמים בזוגות ואף ביחידים. מחוץ לעונת הרבייה הן מתקבצות ליד מקורות מזון בקבוצות של 12 פרטים ויותר, ובלילה הן נוהגות להתכנס בלהקות גדולות ללינה מקובצת באתרי לינה קבועים.
המאינה נמצאת בדרך כלל בזוגות. קודקודה, עורפה ולחייה שחורים ומבריקים, גרונה וחזה בהירים, גופה ואחוריה חומים, כנפיה חומות שחורות ובמרכזן כתם לבן, וגם קצה זנבה לבן. מאחרי עיניה יש כתם צהוב, ומקורה ורגליה צהובים. הזכר והנקבה זהים מבחינת המראה.
המאינה אוכלת כל - פירות, ניצני פרחים, צוף, זרעים, חרקים, תולעים, שבלולים, ובעלי חוליות כגון נחשים, עופות ועכברים, כולל זבל ופגרים. יכולתה ליזון ממגוון רחב של מזונות היא תכונה המאפשרת את התפשטות המאינה באזורי מחיה שונים. את מזונה היא מלקטת לרוב על פני הקרקע, את החרקים במעוף ואת הפרי והצוף - מעצים. בנוסף היא מסברה נזקים לחקלאות משום מנהגה לאכול פירות במטעים ובכרמים.
קולה של מגוון ויש לה יכולת חיקוי מצוינת, גם של בני אדם. היא משלבת בשירתה קטעי שירה של ציפורים אחרות כגון שחרור, עורבני ואף קולות אחרים. יכולת זו, יחד עם האינטליגנציה הגבוהה שלה, גורמים לכך שנהוג לגדל מאינות בכלובים ולסחור בהן.
מאינה שרה
מאינה מחקה דיבור של אדם
שיוויון בבית
בארצות מוצאה מקננת המאינה בכל חודשי השנה, אך בישראל היא מקננת בעיקר בין פברואר לאוגוסט. הזוגיות אצל המאינות מונוגמית וקבועה לכל החיים, תוך שהן מפגינות שוויוניות רבה עד כי קשה מאד להבחין בין זכר לנקבה.
בתקופת הקינון המאינה מאוד טריטוריטלית. הקינון והדגירה מתבצעים לעיתים קרובות בגומחות, סדקים וחורים במבנים מעשה ידי אדם - הקן בנוי בתוך חור או גומחה טבעית או מלאכותית בגובה של 10-15 מטר, בין השאר ברמזורים, מרזבים, גומחות בעצי דקל ועוד.
זמן מקלחת (צילום: יהודה כץ)
הקן בנוי מאוסף של חומרים טבעיים וממוצרים מעשי אדם כמו זמורות, שורשים, קש, נוצות, שער פרווה ונייר, המגובבים ומונחים ברשלנות על ידי שני בני הזוג. לעיתים הן מגרשות נקרים מקינם ומקננות במקומם בחורי בעצים.
בקן מוטלות 3-6 ביצים בגוון כחלחל עד כחול-ירקרק. הדגירה, שמתחילה עם הטלת הביצה הראשונה, נמשכת 13-18 ימים ומבוצעת על ידי שני בני הזוג.
מין פולש
מוצאה של המאיינה הוא בדרום מזרח אסיה, מההימלאיה להודו, נפאל, אינדונזה, דרום סין ועוד. יכולת ההסתגלות שלה לסביבות שונות ומיני מזונות שונים, מאפשרת לה להתרבות במקומות שונים בעולם והיא הוכרזה על ידי האחוד הבינלאומי לשמירת טבע (IUCN) כאחד מ-100 המינים הפולשים המזיקים ביותר.
כך למשל, ב-1862 היא הובאה למלבורן באוסטרליה כדי להדביר חרקים מזיקים, אך היא התרבתה מאוד והפכה למין הנפוץ ביותר בגינות העיר. כתוצאה, היא גרמה לירידה משמעותית באוכלוסיה של תוכים מקנני חורים באזורים מסוימים.
בארץ המאינה נפוצה על שטח נרחב, בעיקר ליד משכנות האדם. התפשטותה התחילה כנראה כתוצאה מארוע יחיד של בריחת מאינות מפארק הצפארי בגני יהושע בפארק הירקון בשנת 1997. הן התרבו במהירות ואוכלוסייתן התפשטה במהירות ברחבי הארץ. כיום היא אפשר למצוא אותה מנהריה עד באר שבע, בירושלים ואף בעכו.
הזרזיר הבורמזי, פליט תרבות נוסף ממשפחת הזרזירים, החל להתפשט באזור פארק הירקון מספר שנים לאחר התפשטות המאינה. מוקד תפוצתו הוא מאזור לאוס, ויאטנם, קמבודיה, בורמה, תיאלנד וסין. תפוצתו בארץ לא חרגה עד כה מאזור גוש דן והשרון.
יכולת ההסתגלות שלה ונטייתה לקנן ליד משכנות האדם, מעוררים חשש אצל אקולוגים שהיא מהווה מפגע אקולוגי בגין דחיקת ציפורים מקומיות כגון הדוכיפת, הנקר, הירגזי ו דרור הבית. ואכן, תוצאות ספירת ציפורי הבר בחצרות של השנים האחרונות מראות שהמאינה הולכת ומתפשטת בישראל, הן במרחב והן במספר הפרטים.
בלטינית נקראת המאינה Acridothers tristis - שמשמעותו "ציידת החגבים", בשל חיבתה לאכול אותם. באנגלית היא נקראת Common Myna ובערבית - אלמאינה. בארצות מוצאה מכונה המאינה "ידידתו של האיכר" כי הוא אוכלת חרקים מזיקים, ובהודו היא ציפור אהובה שמסמלת אהבה נצחית, בשל הנטייה שלה למונוגמיה לכל חייה.
הצצות נוספות לציפורים שליד הבית:
הכתבה נכתבה בסיוע המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית . פרויקט ספירת הציפורים יחל ב-16 בינואר וימשך עד ה-8 בפברואר 2014. ליפשיץ ולהב מזמינים אתכם במהלך תקופה זו לצפות בציפורים בסביבתכם - בגינה, בחצר, בכיכר וברחוב, לזהות את המינים ולספור אותן. למידע נוסף הקליקו כאן .
לפנייה לכתב/ת 
