הרב, תכנן לי משפחה
לא כל זוג רוצה ילדים בשנה הראשונה, ויותר ויותר פוסקים מבינים שנוכח האלטרנטיבות - כמו דחיית גיל הנישואים - עדיף לאשר שימוש באמצעי מניעה לפרק זמן מוגבל. כנס פריון והלכה ב"בר אילן" עסק, בין היתר, בדחיית ההריון לפי ההלכה
לא-מעט זוגות צעירים מן המגזר הדתי מוצאים עצמם מתחבטים בסוגיה לאחר נישואיהם. מצד אחד, מקננת תחושת חוסר בשלות מסיבות שונות, אך מצד שני, מאיים החשש מהפרת הציווי ההלכתי. כאן בדיוק נכנס הגורם הנוסף בתכנון המשפחה: הרב.
בכנס על "פריון, הלכה ובריאות המשפחה", שהתקיים היום (א') באוניברסיטת "בר אילן", הציג הרב ד"ר הראל גורדין את נקודת המבט ההלכתית לסוגיית דחיית ההריון בקרב הזוגות הדתיים.
איך דוחים ילדים?
"התפיסה היהודית היא שיש מטרה עליונה להקמת משפחה והבאת ילדים לעולם", אומר הרב גורדין, המלמד במכון לב ובמכללת ליפשיץ. "זוהי התשתית להתפתחות האנושית. יעוד זה נקבע בהלכה כמצווה, ומהווה ערך יהודי
חשוב. הדילמה מתעוררת כשבני זוג מעוניינים להינשא, אך בד בבד מרגישים קושי בבשלות הזוגית ובמוכנות לגדל ילדים. הם עדיין מעוניינים להבשיל ולצמוח בהיבט האישי והזוגי.
"בפני פוסק ההלכה עומדת דילמה: מצד אחד, רצון לאפשר בשלות ומימוש עצמי, מתוך הכרה בחשיבות העניין - אך יחד עם זה, בני הזוג רוצים לממש זוגיות על פי ההלכה".
מדובר בקונפליקט חדש יחסית. במאות הקודמות לרוב לא הייתה לנשים יכולת לממש את עצמן, והן עשו מה שאמהותיהן עשו לפניהן - ישבו בבית וגידלו ילדים.
"המהפכה הפמיניסטית מחייבת חשיבה גם בשאלות הלכתיות", אומר הרב גורדין. "השאלה איננה האם לאפשר להם לא להוליד ילדים, אלא האם לאפשר דחייה של הולדת ילדים באמצעים מותרים, שיאפשרו נישואים בגיל צעיר, חרף העובדה שבני הזוג חשים עדיין לא בשלים להבאת ילדים לעולם".
ההלכה דינמית יותר מתמיד
הכנס אורגן מטעם התוכנית ללימודי מגדר, בשיתוף עם המרכז לחקר האישה ביהדות וארגוני "קולך" ו"אישה לאישה". ד"ר רונית עיר-שי, אחת המארגנות מבר אילן, אמרה כי מצוות "פרו ורבו" אמנם משקפת ערכים מרכזיים בתרבות היהודית, אך במהלך הדורות ידעה ההלכה לאזן בין האינטרסים והצרכים, מול ערך המצווה. "רואים את זה בספרות השו"ת, שמתחשבים בצרכי פרנסה, שלום בית והיכולת לחנך".
עיר-שי מוסיפה: "אנחנו לא קוראים תיגר על הערך המשפחתי, אלא מנסים לבדוק את מכלול השיקולים שיש לקחת בחשבון במציאות שבה נשים לא תמיד מרגישות צורך להגדיר את עצמן בהקשר של פריון. הרפואה משתפרת, אבל גם מעמד האישה משתפר. הכנס שלנו מנסה לקבל תמונה מורכבת יותר ממה שהשיח ההלכתי מנסה לצייר, כאילו משפחות מרובות ילדים זה המבנה המשפחתי האולטימטיבי".
בגלל האלטרנטיבות
"השאלות הללו נשאלו כבר לפני שלושים שנה, אך כל הנושא היה בחדרי חדרים", מבהיר הרב גורדין. "התשובות היו שמרניות יותר, כי בעבר התייחסו לעניין בחומרה. בניגוד לדימוי הציבורי, ההלכה היא דווקא דינמית היום יותר מאי-פעם. כעת יש יותר הבנה למשמעות של האלטרנטיבות - דוגמת דחיית גיל הנישואים, או פיתוח מערכת יחסים אינטימית מחוץ למסגרת הנישואים. לכן יש פוסקים המעדיפים לאפשר לבני הזוג לממש את אהבתם במסגרת ההלכה, מתוך הכרה שהם מעוניינים בילדים - ומתן היתר לדחייה לפרק זמן מוגבל של שנתיים-פלוס".
אז זו בעצם דחייה על תנאי?
"הפוסק לא יכול לכפות עליהם. הוא בעיקר מייעץ להם", מבהיר גורדין. "הזוגות שבאים להתייעץ מעוניינים לקיים את ההלכה. נכון שיש כאן מדיניות של עידוד ילודה, מתוך הכרה שהורות זה עניין מקודש - אבל כאשר זוג בא להתייעץ, אני קודם כל מקשיב ובודק מהם צרכיהם. קיום ההלכה - ובמיוחד בסוגיות אינטימיות של משפחה ופריון - הוא עניין אישי שאדם בוחר בו. מי שמחליט לשאול את הרב בעניינים אלה, שייך מטבע הדברים, לפלח חברתי שיש בו מתח קיומי בין חשיבה מסורתית - לחשיבה ליברליות מסוימת".
רבנים בני זמנינו מנסים, לא אחת, לאזן את המתח בין הייעוץ הרבני – לייעוץ ההלכתי. מתי הרב מפסיק להיות סמכות הלכתית גרידא, ומתחיל לעסוק בייעוץ מקצועי. גם סוגיית תכנון המשפחה נכנסת לקטגוריה הזו: "אנשים רבים בימינו רוצים לקבל את ההחלטות בעצמם, ולא רק לציית אוטומטית לדעת הרב", כך הרב גורדין. "פעם היה ברור שסומכים על הרב, אך כיום יותר מבעבר, על הרב להציג את המקורות לפסיקות ההלכתיות שלו. עם זאת, ככל שבני הזוג יותר מעורבים, גם הקיום ההלכתי יותר משמעותי, מבוסס ועמוק".
הרב גורדין מתאר מצב בו זוגות רבים באים להתייעץ, אך מעדיפים שהרב לא ייתן פסיקה הלכתית, אלא יחשוף אותם לאפשרויות, ויראה בהם שותפים לעיצוב הפתרון ההלכתי.
לפנייה לכתב/ת 
