מה זה טוויטר ולמה הוא חי?
טוויטר, בסך הכל אתר שנותן לנו להתבטא, לא ממש מת. דוברי העברית שבו כותבים , קוראים, מעניינים ומשעממים, וכך הם מחזיקים אותו בחיים
<< ויקיפדיה מגדלת תלמידים עצלים
"טוויטר בעצם הפך מאתר מיקרובלוגינג לצ’ט קבוצתי אחד גדול, שבו נלחמים על עוקבים במקום לייצר תכנים... זה יוצר הצפה של תכנים לא רלוונטיים, ומוריד מערך המידע שמתרוצץ בפלטפורמה הזאת", התלונן אתמול באינטרנט (וגם אצלנו) ארד אקיקוס.
הציטוט הקשה הזה מעלה כמה שאלות שאלות. ביניהן, מה קרה לטוויטר שגרם לתהליך הזה, למה הוא הולך למות, מה זה לעזאזל טוויטר בכלל, האם אני צריך לדאוג מזה, והאם אני בהריון? כל השאלות קשורות זו בזו ואפשר לענות עליהן ביחד (למעט האחרונה - תתייעצו עם רופא).
אתר אינטרנט. פשוט כך
נתחיל מהבסיס. טוויטר הוא אתר אינטרנט. ממש כך. כמו ש-ynet הוא אתר אינטרנט או גוגל, או איגוד רואי החשבון האמריקני. מה ההבדל? טוויטר מאפשר לנו ליצור תוכן. לכתוב דברים. נו, גם זה היה לנו מאז שהיה אינטרנט. "תוכן גולשים" הוא לא באמת המצאה של הדור החדש של הרשת. היו צ'אטים ציבוריים, פורומים, קבוצות דיון, טוקבקים, אתרים אישיים בגאוסיטיז (שטוב שמתו), בלוגים, פייסבוק ומה לא. מהרגע שהיה לכם אינטרנט, יכולתם להשמיע את קולכם.
אוקיי, אז בכל זאת מה חדש? אה. שטוויטר מגביל את ההגיגים שלכם ל-140 תווים, ומחלק את העולם שלכם לעוקבים ונעקבים. אתם קוראים את מי שאתם רוצים, ומי שרוצה קורא אתכם. אתם יכולים לקרוא ולכתוב (פעולה שנקראת גם לצייץ) מהמחשב ומהסלולרי משהו משלכם, להגיב לאחרים, או לחזור אחרי מה שהם אמרו - ואת כל זה עושים חברי טוויטר בארץ ובעולם.
רגע, 140 תווים מאפשר לנו לכתוב פחות מכל אתרי "תוכן הגולשים" האחרים. אז מה הביג דיל? למה זה מצליח? למה ספריית הקונגרס חושבת שחשוב לשמר את מה שקורה שם למען הדורות העתידיים?
אין לזה תשובה חד משמעית והאמת שהכל יכול גם להתפוצץ. אבל אפשר להצביע על מה שהכללים הטכניים הללו של טוויטר יצרו, ובתוך כך על מה שהתפתח ב"קהילת טוויטר הישראלית" - אם ככה אנחנו רוצים להגדיר דוברי עברית שכותבים בטוויטר. זה לא ממש משנה כמה מהם יש, או באיזה תאריך הם נהרו לטוויטר. אם אתם חברת פרסום או לקוח של חברת פרסום, אפשר לזרוק מספרים באוויר שיעשו רושם, אבל בסופו של דבר, אלה נתונים שרירותיים והדרגתיים.
על מה מדברים היום בפיד?
כמו בכל קהילה, בקרב דוברי העברית בטוויטר מתפתח שיח. הוא יכול להיות פוליטי, הומוריסטי, בנאלי, ברנז'אי, תרבותי, אלים, קליל, גבה מצח, מעניין, משעמם או כל סוג אחר - אבל תמיד יש שם שיח והוא תמיד חי. האופי שלו תלוי ביום, במצב הרוח ובעיקר "פיד" שלכם. הפיד הוא מכלול האנשים שהחלטתם לעקוב אחריו, בין אם מדובר בעשרה אנשים או ב-500. יכול להיות שיש מאות או אלפי אנשים מחוץ לפיד שלכם, ואתם לא יודעים עליהם, ויכול להיות שיום אחד, בבת אחת תחשפו למאה מהם ולשיח חדש לגמרי. זה להיות פיד שבו אנשים משעממים אחד את השני למוות בסיפורים על שריפת חביתות, או פיד כיפי ומרתק.
בתוך השיח הזה גם התפתחו סלנג, שפה, תופעות אינטרנטיות (מימים), בדיחות כלליות, בדיחות פנימיות שרק בודדים מבינים, קשרים אישיים, אירועים (טוויטאפים) ומקומות מפגש קבועים. למשל, יכול להיות שהיום בפיד תמצאו אנשים כותבים #ברק או #מפלגתהעבודה. הסולמית מיועדת לסמן שמדובר בציוץ על נושא מסויים. באנגלית הוא יוביל לחיפוש של כל מה שנכתב באותו נושא. בעברית הוא לא יוביל אתכם לכלום. אבל "קהילת הטוויטר", או פשוט אנשים שכותבים בעברית בטוויטר, התעקשו לאמץ אותו. יכול להיות שתראו שאנשים פונים אחד לשני ב"טוויטרלנד", "מח כוורת", או בכל מיני מילים שאתם לא מבינים, ותרגישו מחוץ לשיחה עד שיעברו יום או יומיים ותהיו חלק ממנה.
עפים על עצמם בדרך למוות
בטוויטר, כמו בכל מקום שיש בו אנשים, נוצרו כללי נימוס מסוימים. אנשים שיציפו (יכתוב הרבה הודעות ברצף), יקללו, יהיו בוטים מדי, או מציקים ימצאו את עצמם מחוץ לפיד. או שדווקא ימצאו את עצמם במרכז העניינים עם אלפי עוקבים, או יעוררו דיון על כללי הנימוס הבלתי כתובים ובלתי קבועים הללו. כי, שוב, זה מה שקורה בטוויטר. יש שיח, ומי שמחייה או ממית אותו הם האנשים שמדברים בו.
ההסטוריה הקצרה של האינטרנט גם בארץ, וגם בעולם הוכיחה שענקים וגדולים פשוט התפיידו להם. האם טוויטר ילך בדרך כל בשר? יתכן. האם השירות ידעך? האם הוא יתמלא באנשים שיכתבו רק "קמתי, התרחצתי, התלבשתי, הזדיינתי"? אין לדעת. האם כרגע אנחנו יכולים לקרוא את הפיד, לצייץ, לאנפל, לדאם, לרהטווט, להשתתף במימים, להבליפ שיר, להוביל דעה לעוף על עצמנו בשירות חי וקיים ולהבין מה כל המילים האלה אומרות? כן. הנה, ממש פה.
ויקימשחיתים - איך הפכו כלבי ים לבננות? >>
לפנייה לכתב/ת 
