אל-ג'זירה בשירות חמאס
הרשת הקטארית הביכה את עריקאת בשידור חי ומיד עברה לקבל תגובות נזעמות מהפליטים הפלסטינים בלבנון. הפרסומים הללו פוגעים בבסיס הלגיטימציה של אבו מאזן, מחלישים אותו. אם יתחוללו מהומות בגדה, תוכל הרשת לרשום לעצמה "הישג"
אל תקלו ראש בפרסומי "אל-ג'זירה", בנוגע למשא ומתן עם ישראל, ולא רק מההיבט הישראלי. מה שעשתה אתמול (יום א') הרשת הקטארית והגילויים אותם היא צפויה לפרסם בימים הקרובים, עלולים לגבות מחיר יקר - משני הצדדים.
מזה יומיים הקפידה לדווח ברשת על ה"גילויים המסעירים", אותם היא צפויה לחשוף. בתחילה לא היה ברור על מה מדובר. טיפין-טיפין התברר כי הכוונה היא למשא-ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית. ועדיין, את המארב בשידור חי שהכינה אמש הרשת
לרשות הפלסטינית ולבכיריה - איש מהם לא צפה. בוודאי שלא ראש צוות המשא-ומתן, סאיב עריקאת, שמצא עצמו מועלה על המוקד בשידור חי.
עריקאת, שרתח מזעם ואיבד את מילותיו - לא דבר של מה בכך אצל דובר מיומן שכמותו - ראה בשידור חי קטעי משפטים שלכאורה אמר, מבלי שבתחילה ניתן הסבר מה היה הרקע. "עריקאת ללבני ב-30 ביוני 2008: אנחנו מציעים לכם את ירושלים הגדולה בהיסטוריה", קבעה כתבת הפתיחה ובה שורה של כותרות מפוצצות. "אבו מאזן הסכים לוותר על כל ההתנחלויות במזרח ירושלים, פרט להר חומה - זו הפעם הראשונה בהיסטוריה", נכתב במסמך.
"הרשות הפלסטינית הסכימה לוותר על הרובע הארמני ולבצע חילופי שטחים בשיעור של 1:50. עריקאת אמר: 'אפשר לדבר על הכל, גם על סוגיית הר הבית. הדבר היחידי שאי אפשר לדבר עליו הוא שאני אהפוך לציוני'". עוד המשיכה הרשת: "עריקאת: 'איננו רוצים שלירדן יהיה תפקיד כלשהו בירושלים'". כך, בלי הקשר לצופים, בלי רקע, בלי הסבר כי בין הצדדים הוסכם ש"עד שלא הסכמנו על הכל כאילו לא הסכמנו על כלום".
מכרו את פלסטין לישראל
במקביל, בשידור-מארב שהוכן מראש, כבר נפרסו כתבים בשטח. כתבת "אל-ג'זירה" בלבנון נשלחה למחנה הפליטים הפלסטיני "בורג' אל-בראג'נה", כדי להביא את הקולות על "הוויתור הפלסטיני על זכות השיבה". באולפן כבר התחממו כמה פרשנים ובהם עורכו של היומון הלונדוני הניצי, עבד אל-בארי עטואן, פלסטיני במוצאו שלא מפסיק לחבוט ברשות ובבכיריה.
"מי שמך, מר עריקאת, לוותר על זכויות הפלסטינים?", הוא הרעים בקולו. וראש צוות המשא-ומתן, בזמן המועט יחסית שניתן לו, ניסה להתגונן ללא הצלחה, גם זה לא דבר של מה בכך אצלו. "לא אמרתם לי שזה נושא התוכנית. אין לנו מה להסתיר", הוא אמר. "אתם מראים מפה? הנה המפה המקורית, אצלי", הוא שלף אותה בהתגוננות אך ללא הועיל. המסר היה חד וברור - בכירי הרשות הפלסטינית "מכרו את פלסטין" לישראל וויתרו על כל העקרונות המקודשים.
צוותי המשא ומתן במאי 2008 (צילום ארכיון: רויטרס)
רבים במזרח התיכון, כל אחד מהזווית שלו, לבטח רתחו מהשידור אתמול. היו מי שרתחו על "מכירת פלסטין", והיו מי שאולי רתחו על הפספוס להגיע להסכם בין הצדדים. אבל בצפייה מהצד אסור לזלזל בפרויקט הנוכחי של "אל-ג'זירה". הוא מעמיד, ולא בפעם הראשונה, את הרשות הפלסטינית וראשיה כמי שמשתפים פעולה עם ישראל ביודעין ובהסכמה, כמי ש"מוכרים" את זכויות הפלסטינים, כמי שמוותרים על הכל בחדרי חדרים ובלי לשתף את עמם בעובדות. כך היה לא פעם, גם במהלך מבצע "עופרת יצוקה".
ועכשיו, לך תסביר שה"ויתור על ההתנחלויות במזרח ירושלים", הוא בכלל מתווה שקבע בשעתו נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, בו השכונות היהודיות במזרח ירושלים יישארו בידי ישראל והערביות יועברו לריבונות הפלסטינים. ובנוגע לגושי ההתנחלויות הגדולים - כל מי שאי פעם ישב עם פלסטיני, שאינו נמנה בדעותיו על הגוש הפוליטי של חמאס, יודע כי אלה לא יהוו בעיה וכנראה יישארו, בצורה כזאת או אחרת, בידי ישראל. בנוגע לפליטים, סביר שסוגייה זו תמצא את פתרונה ולא בתוך שטח ישראל. ולך תסביר גם שהנשיא הפלסטיני, אבו מאזן, ויתר מדעת על עיקרון מקודש אחר של ערפאת, "עצמאות ההחלטה" (לפיה הפלסטינים יהיו היחידים שיחליטו על גורלם שלהם), כשהחליט לשתף את הליגה הערבית בדרך קבע בקבלת החלטות בנוגע למשא ומתן עם ישראל.
ולמרות כל אלה, האריזה הכוללת של הרשת הקטארית היא אחת: "מכרתם את פלסטין". כשאומרים זאת לפלסטיני היושב במחנה פליטים בלבנון, החי את זכות השיבה מידי יום ביומו, או חמור מכך - לפלסטיני החי במחנה פליטים בגדה - מה מצפים שהוא ירגיש?
חמאס פרסם, פתח צינזר
התגובות במישור הפלסטיני - צפויות, אך עדיין מהדהדות. בחמאס משבחים את רשת "אל-ג'זירה" על הסיקור ה"מקצועי" ומדווחים הבוקר כי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית הועמדו בכוננות בעקבות הפרסומים מחשש ל"הפיכה עממית". העיתונים המזוהים עם חמאס מרחיבים על "הוויתורים". העיתונים המזוהים עם הרשות - כצפוי, מתעלמים.
כשמרחיבים את נקודת המבט, המצב בעייתי אף יותר. במצרים הרוחות עדיין סוערות בעקבות ההדחה בתוניסיה. לא מעט מקרים בהם אנשים הציתו את עצמם נמנו שם מאז ההדחה. אם לא די בכך - מחר, "יום המשטרה" במצרים, נקבע על ידי קבוצת האופוזיציה הליברלית "ה-6 באפריל" כיום מחאה נגד המשטר. קבוצות בפייסבוק כבר קוראות לתומכים לצאת מחר לרחובות ובהמוניהם. בירדן, בסוריה ובתימן כבר נכנעו הממשלות והגדילו את הסובסידיות על מוצרי הצריכה הבסיסיים מחשש למהומות בשטחן.
"זאת אינה תוניסיזציה", התגונן אתמול ראש ממשלת ירדן, סמיר א-ריפאעי, בראיון בו נשאל על פשר הסובסידיות המוגדלות. אבל את המציאות אין להסתיר, המצב החברתי נפיץ והוא לא נרגע. לא באל-ג'זירה וגם לא בתוניסיה, משם ממשיכה אותה רשת לסקר מדי יום את המצב שאחרי ההדחה. מי שמודאג מהשילוב שבין האינטרנט לחוסר היציבות החברתי הוא גם ידידו של נשיא תוניסיה המודח, שליט לוב, מועמר קדאפי. "מה אתם מאמינים למה שכל טיפש כותב לכם בפייסבוק. כל אהבל כותב לכם שם ואתם מאמינים", פנה הנשיא הלובי בנאום טלוויזיוני לפני שבוע לעם התוניסאי, בניסיון לשכנעו שהנשיא המודח הוא הטוב ביותר בשבילם.
פרשנים בעולם הערבי כבר פסקו ,כי "גייסות הפייסבוק" הם אלה שהכריעו את הנשיא, זיין אל-עאבדין בן עלי. גם אם זאת היסחפות, עדיין קשה להתעלם מהרושם כי לאינטרנט היה חלק של ממש בהדחה. חברו זאת לגילויים שעדיין נחשפים ב"וויקיליקס" על השיחות בחדרי חדרים, על השחיתות, על שיתוף הפעולה בין הערבים לארה"ב וקבלו תחושת זעם אצל רבים שיש מי שמקשר אותה להדחת בן עלי ולזעם הכללי במזרח התיכון. והנה, באה רשת "אל-ג'זירה" ומנסה ליצור אפקט דומה באמצעות אותו הדגם - אלפי מסמכים ואתרי אינטרנט עם החומר הגולמי. ניתן רק לשער כי תחושות העלבון והולכת השולל יהיו דומות, גם אם לא בכל המסמכים יהיה הרבה חדש.
ובחזרה לפלסטינים - המצב במזרח התיכון כולו רגיש בהיבט החברתי מאז ההדחה בתוניסיה. השליטים הערבים מייחלים שהעננה הזאת תחלוף כבר והסדר יושב על כנו. ודווקא בעיתוי הזה באה רשת "אל-ג'זירה" עם סדרת הפרסומים הבומבסטית שלה, הפוגעת ישירות בבסיס הלגיטימציה של ראשי הרשות הפלסטינית, גם אם רוב ה"ויתורים" כבר היו ידועים ונטחנו עד דק בתקשורת.
המרוויח הגדול
ועדיין, פרסומים וטענות אלה, שחוזרים על עצמם בצורות שונות, וביתר שאת בשנים האחרונות הולכים ומחלישים את הרשות הפלסטינית, תחת הנהגתו של אבו מאזן. היא מצטיירת כיישות חלשה, ותרנית, כושלת ומושחתת - בניגוד למשל לימיו של יאסר ערפאת. וכשזה הרושם המצטייר מהדיווחים של הרשת הנצפית ביותר בעולם הערבי, האם ניתן לצפות כי לא יהיו לכך השלכות בעתיד?
גם אם הסבירות לכך כעת היא אפסית, צריך לקחת בחשבון שכרסום מתמשך בלגיטימציה ובתדמית עלול יום אחד להצית מהומות נגד
הרשות עצמה או לכל הפחות לחולל מאבקי כוח בין ראשיה והקשחה דרמטית של עמדותיה. איש לא יוכל להישאר אדיש לכך.
אם יום אחד יתרחשו מהומות דמים בגדה, בדומה לזו שהיתה ברצועת עזה, כדאי יהיה לחזור לפרויקט הפרסומים הזה של "אל-ג'זירה". הפרויקט הזה הוא עוד צעד, כנראה מכוון, בדרך להחלשתה של הרשות הפלסטינית כשהמרוויחה מכך היא אחת - תנועת חמאס. לא לחינם כבר משתמשים בחמאס בביטוי "הפיכה עממית" בדיווחיהם. והפיכה, אם חלילה תתרחש, לא תסב נחת גם לישראל. חומר למחשבה למי שצוהל מצרותיהם של השכנים דרך הטלוויזיה.
לפנייה לכתב/ת 
