המחזה "רכניץ - מלאך המוות" מגיע לישראל
תיאטרון הקאמרשפיל ממינכן יציג בפברואר את המחזה, אותו כתבה כלת פרס נובל אלפרידה ילינק. העלילה מבוססת על רציחתם האכזרית של כ-200 יהודים בטירת רכניץ ב-1945
לאחר שזכתה בתואר הצגת השנה בגרמניה, תגיע לישראל ההפקה עטורת השבחים "רכניץ - מלאך המוות", המבוססת על מחזה מטלטל פרי עטה של כלת פרס נובל לספרות, אלפרידה ילינק.
הפקת תיאטרון הקאמרשפיל ממינכן, בבימויו של יוסי וילר, עלתה לראשונה על הבמה ב-2008 וזכתה לתהודה אדירה, ביקורות משבחות ופרסים. ההצגה תגיע ארצה כאורחת תיאטרון הקאמרי של תל אביב בסיוע מכון גתה ושגרירות גרמניה בישראל. בארץ תוצג ההצגה בשפה הגרמנית ותלווה בתרגום לעברית מאת חנן אלשטיין.
"רכניץ - מלאך המוות". יציג בפברואר (צילום: Arno Declair)
עלילת המחזה, המבוסס על אירוע היסטורי שהתרחש בלילה שבין 24-25 במרס 1945, מגוללת את זוועות הטבח בטירת רכניץ. באותו הלילה חגגו קציני SS ותומכים מקומיים בשלטון הנאצי מסיבת אחווה שנערכה בטירה שבקרבת הגבול האוסטרו-הונגרי. לאורחים נבחרים חולקו כלי נשק ששימשו במהלך המסיבה לרציחתם באכזריות של כ-200 יהודים שהוגדרו בלתי כשירים לעבודה בכפיה. היהודים, שאולצו לפשוט את בגדיהם, עברו סדרת התעללויות, הוכו ובסופו של דבר נורו למוות.
במסיבת ההרג ברכניץ נכחו גם בעלי הטירה, הרוזן והרוזנת פון בתיאני, נגדם נפתחו בתום המלחמה הליכים משפטיים שלא מומשו. חיפושים אחר מיקומו של קבר האחים בו נקברו קורבנות הטבח, לא הניבו עד היום כל תוצאה בשל קשר השתיקה סביב אירועי אותו הלילה. במחזה מבקשת ילינק, בסגנונה הפרובוקטיבי, לרדת לעומקו של המעשה המפלצתי.
במאי ההצגה, יוסי וילר, יליד קרויזלינגן שבשוויץ, התגורר בישראל בשנים 1972-1980. וילר סיים את לימודי הבימוי באוניברסיטת תל אביב ואת הצגותיו הראשונות ביים בתיאטרון הלאומי הבימה. במשך שנים שימש כעוזר למנהל האמנותי של השאושפילהאוס בדיסלדורף. בתחילת שנות השמונים שימש כבמאי הבית של תיאטרון היידלברג ומאז ביים בתיאטראות המובילים של גרמניה.
המפגש הבימתי הראשון של וילר וילינק היה ב-1994 אז ביים את ההצגה "Clouds.Home" שזכתה בין היתר בפרס הביקורת להצגת השנה. המחזה הנוכחי נכתב במיוחד עבור תיאטרון הקאמרשפיל במינכן, שנודע במחויבותו למחזאות פוליטית וחברתית בת זמננו.
לקראת הצגת "רכניץ - מלאך המוות" בישראל הקליטה ילינק מסר מוקלט ובו אמרה: "העיסוק עם הנציונל סוציאליזם היום הוא פרדוקס: ערבוב של פטפוט תמידי עליו, זאת אומרת פטפוט שהפך לריטואל או מעין תפילה אוטומטית. עם הפטפוט מגנים את מעשי העבר, מסתייגים מהם, כל הפוליטיקאים משתמשים בו באירועי זיכרון כדי להביע בפומבי את סלידתם השגרתית. אך איזו ברירה אחרת יש להם עם ההכחשה המוחלטת של הימין הקיצוני?
"גם בזה אני עוסקת במחזה: כאות החטאים של אלה שנולדו אחרי, שנותרת בסופו של דבר כמעט ללא תוצאות. את הדבר הזה שלא ניתן לדבר עליו אמנם לא משתיקים, אבל ניתן לדבר עליו רק בעקיפין, דרך דיווחים. עדי הפשעים נעלמים מן העולם. בקרוב, כולנו נהיה תלויים בדיווחים של השליחים, אם אלו נרשמו. זאת בעיה ספרותית, כי הנושא טופל אלפי פעמים ולעתים בצורה טקסית".
בשגרירות גרמניה בישראל ובמכון גתה בתל אביב, רואים חשיבות רבה בביקור התיאטרון של מינכן במסגרת העונה הגרמנית. "מדיניות התרבות והחינוך היא עמוד התווך השלישי במדיניות החוץ הגרמנית ולצד היחסים הפוליטיים והכלכליים, היא אחד מכליה המשמעותיים", אומרים בשגרירות, ומדגישים כי השנה יעמוד התיאטרון במרכז הפעילות של עונת התרבות הגרמנית בישראל. בהבאתה לישראל של ההפקה "רכניץ – מלאך המוות", רואים בגרמניה חשיבות עליונה ועל כך מעידה גם התמיכה בהיקף של 100 אלף אירו, שהקצה לשם כך משרד החוץ הגרמני.
בפגישת רקע שנערכה עם שגריר גרמניה בישראל, ד"ר הארלד קינדרמן, ובה נפרשו בין היתר אירועי דגל נוספים במסגרת שיתופי הפעולה בין שתי המדינות בתחום התרבות, אמר השגריר: "עבור כל מי שהוא דור שני בגרמניה, ישראל לעולם לא תהיה עוד מדינה. שירותי בישראל כשגריר אינו קשור אך ורק בפוליטיקה או דיפלומטיה, הוא הרבה מעבר לכך. ברצוני לגעת בעומקה של התרבות והחברה הישראלית. פוליטיקה ודיפלומטיה זקוקות לגשרים שהן אינן יכולות לבנות בעצמן.
"תרבות ואמנות יכולות לסייע בבניית גשרים אלה כיוון שהן מאפשרות לי לחוות חוויות ייחודיות שתורמות, מעשירות ומפתחות את חיי המקצועיים והאישיים כאחד. הגשרים הללו מאפשרים לנו חילופי דעות, אמונות והתנסויות ויש בכך ערך רב בהרבה מאשר בפוליטיקה ובדיפלומטיה, שלהן חשיבות משל עצמן אך הן אינן יכולות להצליח בכוחות עצמן בלבד".
מדבריו של השגריר קינדרמן עולה כי אחריותה של גרמניה לשואה, לאופן שבו מונצח רצח העם ולשאלות הנוגעות במציאת דרכים חדשות להשארת הזיכרון חי, הם נושאים בעלי חשיבות אישית רבה. "שנותיי בישראל שינו את חיי - גם בקשר למשפחתי, שהם חלק מהדור הראשון", אמר השגריר שעתיד לסיים את תפקידו בארץ בקיץ הקרוב אחרי כשש שנים.
