למה אני לא יכולה להזמין לעצמי איזה נער ליווי?
לגברים יש שירותי ליווי בארץ ובכל העולם. להומואים זה הכי זמין וקל, ורק חברותיי ואני נותרות מקופחות. הם רק רוקדים, טיפה מדליקים אותך, מתפשטים לא עד הסוף ואחר כך הולכים. גם אני רוצה לצלצל לחברה המעסיקה גברים המשמשים כבני לוויה, או נותנים שירותי מין שונים בתשלום לנשים
אין שוויון בין נשים לגברים. עזבו את הקיפוח, קחו מנהלת בכירה ומנהל בכיר, ותגידו לי מי מרוויח יותר. אפילו במשהו עתיק ופשוט, כמו שירותים לשעות הפנאי, יש הבדלים. כשגבר רוצה לקיים יחסים, ואין לו מישהי באותו רגע, או שהוא רחוק בנסיעת עבודה או רווק בליל הרווקות האחרון שלו, הם יכולים ליהנות משירותיה של אשת שעשועים אקרובטית יפת גוף שתגיע לשעה ותעשה כל שיבקש. כמעט הכל.
היום אפשר לבחור והמגוון רק הולך וגדל. כך גם לגבי האפשריות, המין, הצבע, הגיל, עם פירסינג או בלי, מקועקעת או שעירה, רזה או שמנה, בלונדינית או ג'ינג'ית, רק תבחר.
ומה איתנו, הנשים? פעמיים בחיים שלי זכיתי לראות מחזה של גבר רוקד ומתפשט בו זמנית. אחת מהן היתה הפעם שהגיעו לביקור בארץ להקת הצ'יפנדיילס האמריקנית. זה היה שווה. הם היו חתיכים אחד אחד, כמו אורז פרסי מעולה.
הפעם השנייה היתה במתכונת מצומצמת במועדון בתל אביב. הם רק רוקדים, טיפה מדליקים אותך, מתפשטים לא עד הסוף ואחר כך הולכים. גם אני רוצה לצלצל לחברה שמעסיקה נערים או גברים המשמשים כבני לוויה, או נותנים שירותים שונים בתשלום לנשים, ולא רק לגייז.
יש לא מעט אתרי אינטרנט המציעים את מרכולתם ברבגוניות רבה, אז למה לי לא יכול להיות נער ליווי? אחד שיבוא אליי הביתה, יקבל 250 שקל ואולי אפילו תשר, ויעשה מה שאבקש, בלי לשאול אותי איפה נולדתי, מה עשיתי בצבא, ובלי שארגיש לא נוח או מה הוא יחשוב עליי אחרי.
לא מכירה גבר שיודה שהשתמש בשירותיה של נערת ליווי
בא לי להזמין אותו הביתה בדיוק כשיתחשק לי, בלי להיות חייבת לו, בלי שידבר. שיעשה את העבודה ויילך. באופן אישי אני מעדיפה להשתמש בדבר באמיתי ולא באבזרים מגומי קשיח או סיליקון. אין כמו התחושה הטבעית.
כן, אני יודעת שלרוב הנשים אין אומץ להגיד או לכתוב את זה, אבל אני מודה שהייתי רוצה להתנסות בשירות כזה. אני לא בעד לאסוף אותו מהרחוב. שמעתי שביפן, אשה יכולה לקבל את השירות די בקלות, לרוב מגבר פיליפיני, או אפילו יפני. ורק בישראל, משום מה, אין שירותי ליווי לנשים, או שאולי יש ואני לא יודעת על קיומם?
אני נתקלתי רק בתשובות בנוסח "בחיים שלי לא ניסיתי", "איכס, זה מגעיל אותי", "יש לי בחינם כמה שאני רוצה", "אני לא, אבל יש לי חבר שאין לו בעיה", "אני? מה השתגעת? לשלם על סקס?"
ומה עם הקוראים הגברים, מישהו מכם ניסה? אני חושבת על אנשי ההייטק שטסים לארצות כמו יפן, סין, או טייוואן. הפיתויים שם כה רבים. יש חברות שחלק מתרבות האירוח שלהן כולל בחורה שתשהה במחיצתך בזמן הביקור.
ויש את אלה שטסים קרוב יותר, למזרח אירופה. שמעתי שהן יפות ברומניה, ושבסנט פטרסבורג הן מחכות לטרף בלובי המלון.
אני מודה, אילו הייתי גבר, לא בטוח שהייתי עומדת בפיתוי. השאלה היא אם היה עומד לי. אני חייבת לנסות, לפחות פעם אחת.
לפנייה לכתב/ת 
