דרום סודן: המדינה בדרך, גם שפיכות הדמים?
אחרי שסבלו עשרות שנים ממלחמת אזרחים עקובה מדם, בדרום הנוצרי חוגגים את תוצאות משאל העם שבו הוחלט על פיצול ממדינת האם. למרות האופוריה, הדרך ארוכה. פרופ' יהודית רונן, מומחית לסודן, מסבירה על המכשולים הרבים
היום הפכו רשמיות תוצאות משאל העם בדרום סודן, והתברר כי 99% מקרב בני הדרום נחושים בשאיפתם להיפרד ממדינת האם ולהקים לעצמם מדינה עצמאית. המשמעות היא שלפחות מבחינה משפטית ומדינית ובחסות משפטית בינלאומית, מחויבים שני הצדדים המעורבים בסכסוך הדמים הפנים-סודני - הצפון והדרום - לכבד את ההליך של משאל העם ואת תוצאותיו.
המדינה הכי שסועה באפריקה. כל העדכונים:
- חבלי לידה בדרום סודן: 50 הרוגים בקרבות
- פליטים מדרום סודן בתל אביב: "מחכים לשוב הביתה"
סודן: מקבלים את תוצאות המשאל, "שיהיה בהצלחה" - מה יהיה בגורל המדינה החדשה שתקום בדרום סודן? ספרו לנו בעמוד של ynet בפייסבוק
לכן, אם לא ינקוט הצפון הסודני, או גורם אזורי כזה או אחר, או שילוב ביניהם, פעילות צבאית מסכלת נגד הקמת המדינה החדשה, ואם הדרום עצמו, השסוע ביריבויות אתניות ובניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים, לא יטרפד באלימות את תהליך הקמתה, הרי שהקביעה כי סודן ניצבת בצומת הכרעה היסטורי תקבל משנה תוקף.
חוגגים בדרך לעצמאות. דרום סודן (צילום: רויטרס)
המדינה הסודנית, שטרם בותרה בפועל, עומדת בפני רגע דרמטי, המכיל מוות ולידה גם יחד: קריסת המסגרת הטריטוריאלית של המדינה הסודנית כפי שנקבעה בעת הכרזת עצמאותה ב-1956 והקמת מדינה חדשה על כשליש מכלל השטח הענק של מדינת האם אשר משתרע על פני 2,506,000 קמ"ר.
תתחילו להתרגל לשם: "הרפובליקה של דרום סודן"
גלי שיכרון, מצעדי חוצות המלווים בשירה ובתיפוף, הנפת דגלים וסיסמאות והתגודדויות של שמחה מאפיינים את ההתנהלות בדרום סודן לאחרונה. הפגנות המוניות - ולא רק של גברים - בלטו בריכוזי האוכלוסייה בדרום הסודני ובמיוחד ברחובות העיר ג'ובה - הלב המדיני והכלכלי הפועם של האזור. המדינה בדרום סודן טרם נולדה בפועל אך כבר נמצא לה שם, אם כי גם הוא, בדומה לתוצאות המשאל, עדיין אינו רשמי ואם לא יחול שינוי הרי שהמדינה החדשה עשויה להיקרא "הרפובליקה של דרום סודן".
אם תזכה המדינה החדשה להכרה בינלאומית ותצטרף לאו"ם, הרי שהיא תהיה החברה מספר 193 בארגון זה.
בכל מקרה, אין מדובר באקט דרמטי אחד שלאחריו תקום המדינה החדשה, אלא בתהליך רב-שלבי ומתמשך ובשרשרת של צעדי בנייה הדרגתיים, מורכבים ונפיצים, אשר רובם המכריע תלוי בגורמי תמיכה ובסיוע כלכלי שמקורם מחוץ למדינה החדשה והנחשלת בשלב של ערב הקמתה.
מנהיגי הדרום העצמאי בהנהגת הנשיא סלבה קיר יידרשו לבצע משימות תובעניות וכבדות משקל ובין השאר יהיה עליהם להקים או למסד מנגנוני שלטון ובקרה ולבנות תשתיות בסיסיות ובראשן הסדרת הנושא של ייצוא הנפט וחלוקת הכנסותיו לאוכלוסייה הדרומית. יהיה עליהם להקים מערכות כלכלה, רווחה וחינוך, שיענו על הצרכים המוזנחים כרונית, להזרים הון אדיר לאזור הנחשל תוך מניעת סיאוב וצבירת כוח משחית, להתמודד עם מיסוד כוחות הצבא והביטחון ועם חימושו של הצבא (עשרה מסוקים חדשים הגיעו בימים האחרונים לדרום).
בכך לא תמו משימותיהם של מנהיגי הדרום. יהיה עליהם לבנות קשרים דיפלומטיים מחבקים, לשקם מערכות חברתיות ופוליטיות הרוויות מתחים אתניים ואחרים וכל זאת - לצד רשימה ארוכה נוספת של משימות תובעניות.
מכלול הנתונים לפיהם כ-90% מבני הדרום הסודני חיים על פחות מדולר אחד ליום, כ-33% מהם סובלים באופן כרוני מרעב, רק 65% מן האוכלוסייה נהנית מגישה לתנאי תברואה משופרים ו-85% מן המבוגרים אינם יודעים קרוא וכתוב, לצד נתוני יסוד קשים נוספים, משקפים את עוצמת האתגרים והאיומים הניצבים לפתחה של המדינה החדשה.
"המדינה שבדרך" והשלכותיה הפנים-סודניות, האזוריות והבינלאומיות, מגבירות את העניין בזירה הסודנית - הן הדרומית, אך בפירוש גם זו הצפונית.
העניין בזו האחרונה אף התעצם על רקע התבערה המתפשטת בשבוע האחרון בעולם הערבי הסובב את סודן והמאיימת לשרוף את המשטרים הקיימים - זה שבתוניסיה כבר עלה באש ומשטרו של חוסני מובארק במצרים נלחם על קיומו מול האש המאכלת.
הפגנות סוערות פרצו גם בערים ראשיות ברחבי המדינה הסודנית: בחרטום הבירה, באל עובייד שבמערב סודן וכן בערים במזרח המדינה. הרוג ראשון מירי כוחות הביטחון כבר נרשם בתיעוד המרי האזרחי.
מטבע הדברים, ממקדת הקהילה הבינלאומית את תשומת לבה בימים אלה אל דרום סודן תוך בחינת האתגרים והאיומים המסכנים את הקמת המדינה החדשה ואת כושר הישרדותה תוך בחינת מעמדה והשלכותיה האסטרטגיות והביטחוניות על המערכת האזורית - האפריקנית והערבית - ועל המערכת הבינלאומית. שאלות חשובות הקשורות למדינה החדשה בדרום קשורות דווקא לצפון סודן.
כיצד תגיב חרטום לאובדן האזור העשיר בנפט?
מספר שאלות מרכזיות מתבקשות בהקשר זה, בהן השאלה האם סודן הערבית והמוסלמית, שמנהיגיה מובילים אותה מאז 1989 בדרך האיסלאם המיליטנטי, תסתגל ל"כריתת" האיבר החיוני מגופה? האם היא תוכל לחיות בשלום עם המדינה הנוצרית, האנימיסטית והאפריקנית "הכופרת" ורווית הנפט, בעוד הצפון מאבד את המשענת הכלכלית העיקרית שלו? האם יצליח הצפון לקיים מסגרת של שיתוף פעולה עם הדרום בייצוא הנפט ובחלוקת רווחיו?
המשטר הסודני הנוכחי בהנהגת עומר חסן אל באשיר חלש ומאוים בחומרה מבית ומחוץ ולמעשה הוא נשען על משענת הקנה הרצוץ של הצבא. במקרים דומים בעבר, היה זה הצבא שהפיל את המשטר שעליו הגן עד לרגע השינוי ואף הציע מנהיגות חלופית.
שאלות חשובות נוספות נוגעות לדרום: האם תצליח המערכת הפוליטית הדרומית השסועה אתנית ותרבותית, ולעתים גם דתית, להתעלות על עצמה ולבנות למדינה הדרומית הנהגה על-אתנית ועל-דתית?
האם ידרדרו מאבקי הכוח הפוליטיים והאינטרסים הכלכליים המנוגדים סביב משאבי הנפט ויתפרצו לאלימות פנים-דרומית? האם מדינות נוספות באפריקה או במזרח התיכון, עיראק או תימן לדוגמה, יחוו את "אפקט הדומינו" עקב היפרדות דרום סודן ממדינת האם והקמת המדינה החדשה? האם אנו צפויים להתעצמות התביעה לבדלנות במציאויות גיאו-פוליטיות נוספות?
שאלות אלה ואחרות מלוות את המציאות הבוסרית המלווה את פירוק המדינה הסודנית ואת לידת המדינה החדשה. זוהי מציאות רווית סיכונים וסיכויים. הבעיה העיקרית נעוצה בעובדה שסיכוי המדינה האחת עלול להיות הסיכון למדינה האחרת.
פרופ' יהודית רונן מלמדת בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בכירה במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב
לפנייה לכתב/ת 
