מדוע העולם נברא כך ולא אחרת?
האם מסתתרת כוונה מאחורי בריאת היקום כפי שאנחנו מכירים אותו? והאם בכלל יכולנו להכיר את היקום אלמלא התהליך האבולוציוני? יקיר שושני מתחקה אחר אלוהי האבולוציה. חלק שני
כפי שראינו בחלק הראשון של המאמר, התומכים בעיקרון האַנתרופי, כלומר ברעיון שמטרת האל בבריאת העולם היתה לברוא את האדם שנוצר ביום השישי כשהכל היה ערוך ומוכן לכבודו, מביאים אסמכתאות פיזיקליות הקשורות ליקום כולו.
פרד הויל (Hoyle) ואדווין סלפטר (Salpeter) טוענים שאילו קבועי הפיזיקה, כגון מטען האלקטרון, קבוע פלנק, מהירות האור, וקבועי הכוח החלש והחזק, היו שונים אך במעט מאלו הידועים לנו, לא היתה אפשרית יצירת הפחמן בליבות הכוכבים.
הסיבה לכך היא שכפי שהזכרתי, גרעין הפחמן נוצר במצב יציב ממיזוג של שלושה גרעיני הליום. אילו קבועי הפיזיקה היו שונים באחוזים ספורים אזי גרעין הפחמן היה מתקבל באנרגיה אחרת ובמצב לא יציב, והיה מתפרק מיד עם היווצרו.
מכיוון שהפחמן הוא אחד היסודות החיוניים ביותר בגופם של בעלי החיים, הרי בהיעדרו לא היו נוצרים חיים ביקום, לפחות לא חיים דומים לאלה המוכרים לנו מכדור הארץ. לאור זאת, המאמינים בעיקרון האנתרופי טוענים שהאל קבע את קבועי הפיזיקה כך שהם יאפשרו את בריאת החיים, ונטע באדם את התבונה המדעית להכיר בכך.
עוד עובדה פיזיקלית מעניינת שמביאים המאמינים בעיקרון זה היא שצפיפות המאסה-אנרגיה ביקום נקבעה בהתאמה מדהימה למהירות התפשטות היקום (הקשורה לאנרגיה האצורה בחלל) כך שתאפשר יצירת גלקסיות וכוכבים.
אילו צפיפות המאסה-אנרגיה היתה גדולה יותר, היה היקום קורס בשל המשיכה הגרוויטציונית החזקה מדי; ואילו המהירות היתה גדולה יותר היו החלקיקים מתפזרים ולא היו יכולים להיווצר כוכבים.
למה דווקא אנחנו?
הביקורת הנוקבת ביותר כנגד טיעונים אלו ואחרים מתמצה במה שמכונה "העיקרון האנתרופי החלש", שלפיו נוכחותנו ביקום אכן התאפשרה בשל הנימוקים שהועלו אך אין בכך שום ייחוד. אילו התנאים הארציים והקוסמולוגים שהוזכרו לא היו מתקיימים, הרי לא היינו קיימים כדי לצפות בהם ולחקור אותם.
אבל מכאן ועד הטענה שהיתה איזו כוונה מראש לבריאת יקום כזה − רחוקה הדרך. טענה אחרונה זו מניחה במובלע קיום מתכנן וקיום בורא לעולם שהיתה לו הכוונה הנזכרת. אבל אם מניחים את אלו, הטיעון האנתרופי הופך להיות טיעון מעגלי, כלומר טיעון המניח את המבוקש.
ואולם ביקורת זו בעייתית מכיוון שאין היא מציעה הסבר כלשהו מדוע קבועי הפיזיקה וחוקיה הם כאלו המאפשרים קיום צופה אינטליגנטי שיש בו ייחוד ברור ביחס לכל חלקי היקום האחרים.
אבולוציה: כיצד חוקי הפיזיקה עיצבו צופה אינטליגנטי? (צילום: Shutterstock)
אילו היינו מודעים לקיום יקומים אחרים, מקבילים לשלנו, שבהם לא היו חיים תבוניים, היינו יכולים לטעון שתהליך יצירת האדם הוא אקראי, כלומר מתוך אוסף עצום של יקומים ייתכן אחד שיש בו, במקרה, חוקים וקבועי פיזיקה כאלו המאפשרים יצירת חיים תבוניים. אבל אנו מכירים רק יקום אחד, ודווקא בו קיים אדם בעל יכולת לחקור אותו. וגם אילו היו קיימים יקומים נוספים, מניין לנו לדעת האם מתקיימים בהם חיים?
ריצ'רד סווינבורן (Swinburne) הציע דוגמה נאה להמחיש את חוסר הטעם בביקורת הנסמכת על העיקרון האנתרופי החלש. נניח – הוא טוען שמישהו חטף אותי כבן ערובה, הכניס אותי לחדר שיש בו 100 מכונות, שכל אחת מהן מתוכננת לטרוף חפיסת קלפים באופן אקראי לחלוטין, ואמר לי: "לחץ על הכפתור המפעיל את כל המכונות. אם כל מאת הקלפים שייפלטו, אחד מכל מכונה, יהיו 'לב-אדום', אז תצא לחופשי. אחרת – המכונות יתפוצצו יחד איתך".
נניח עתה שאני לוחץ על הכפתור, בחיל וברעדה, ונפלטים 100 קלפי 'לב-אדום'. על פי ההיגיון בביקורת כנגד העיקרון האנתרופי אין אני צריך לתמוה כלל שנפלטו 100 הקלפים הזהים שהצילו את חיי, שהרי אילו קלפים אלו לא היו נפלטים לא הייתי חי כדי לגלות זאת.
ואולם כל בר דעת מבין שטיעון זה חסר טעם לחלוטין, שהרי הסיכוי לפליטת 100 קלפים זהים הוא זעיר ביותר. כאשר מאורע שיש לו חשיבות רבה בעיני מתרחש וסיכויי התרחשות זו זעירים ביותר, אינני יכול להתעלם מכך, ואני מחפש איזה שהוא הסבר.
האם הפיזיקה תלויה באדם?
סיכומו של דבר, מהאמונה שהכרת האדם עוצבה על-ידי תהליכים אבולוציוניים, ושתהליכים אלו נסמכים על חוקי הטבע, נובע שחוקי הטבע בלתי תלויים כלל בהווייה האנושית (ואכן אנליזה של קרני האור המגיעים אלינו מכוכבים המרוחקים מיליארדי שנות אור מאתנו מעידה על קיום חוקי טבע מיליארדי שנים לפני היווצרות האדם).
שאיפת המדע והפילוסופיה במהלך דורות רבים להעמיד את הריבוי של חוקים על איזו שהיא ישות ראשונית תואמת במידה רבה את התפישה התיאיסטית. על כן אפשר לטעון שהניאו-דרוויניזם אינו סותר את האמונה בקיום האל המהווה את המקור הראשוני של ההווייה, אלא דווקא תומך בה.
ברצוני להדגיש שלא היה בכוונתי במאמר זה להצדיק או להפריך את האמונה בקיומו של האל, אלא להציג בפני הקוראים רעיונות ושאלות הנוגעים לקשר בין התיאיזם לניאו-דרוויניזם. הצגה זו חורגת מהפרדיגמות המדעיות המקובלות ומתייחסת לשאלות סבוכות ועמוקות ביותר בפיסיקה.
זו מושתתת על עיקרון הסיבתיות שהצדקתו מניחה את קיומן של מספר לא מבוטל של מהויות וביניהן: החלל, הזמן והמאסה, האינטראקציות היסודיות, חוקי ניוטון, או חוקי המכאניקה הקוואנטית, אוסף רחב של קבועים פיסיקליים – כמו מהירות האור, מטען האלקטרון ומסתו, משפטים רבים מתחום המתמטיקה והלוגיקה החלים על המציאות.
הכול בראש שלנו?
מהו הטעם המספיק לקיומן של מהויות אלו? מדוע העולם נברא כך ולא אחרת?האם לאל הייתה איזו שהיא ברירה בבריאת העולם?. הטעם המספיק לקיומן של מהויות אלו אינו יכול להסתמך על עיקרון הסיבתיות, שהרי זה האחרון מוגדר ומוצדק באמצעותן.
ומנגד, התפישה הקאנטיאנית שמהויות אלו אינן קיימות לכשעצמן והן אינן אלא פרי רוחו של האדם, עוררה בעיות פילוסופיות סבוכות ביותר, והיא אינה מקובלת על הפיסיקאים המאמינים בקיומן האובייקטיבי של מהויות אלו.
יתירה מזו, וזו אחת הנקודות העיקריות שניסיתי להנהיר במאמר, על פי התיאוריה הניאו-דרוויניסטית, הכרת האדם עוצבה אף היא על פי חוקי האבולוציה, ואלו, כפי שהסברתי, מושתתים על המהויות שהוזכרו. האמונה שמהויות אלו אינן אלא פרי רוחו של האדם מעקרת את תורת האבולוציה מטענתה המרכזית.
התפישה התיאיסטית מציעה מקור אחד, שאין בו ריבוי או מורכבות, לקיום המהויות שהוזכרו, והיא עולה בקנה אחד עם שאיפת הפיסיקאים והפילוסופים במשך דורות רבים להעמיד את הריבוי על האחדות. העמדה שכזו היוותה אתגר אינטלקטואלי כביר לפילוסופים.
הייחוס של תבונה למקור ראשוני זה, שכונתה בפי מספר פילוסופים "תבונה קוסמית", אינו שונה, בעיקרון, מייחוס תבונה לאדם, שגם הכרתו, כפי שטוענים הפיסיקליסטים שאינם מאמינים בדואליות גוף-נפש, אינה אלא אוסף של קשרים בין ישויות פיסיקאליות (למשל, רשת הנויורונים במוח).
המשמעויות הנוספות שיוחסו לאל בדתות השונות, כמו רעיון "ההשגחה הפרטית", או הצורך בפולחן דתי וקיום מצוות, אינן נובעות מהתפישה התיאיסטית שתוארה במאמר זה, והן מצריכות עיון נוסף.
המאמר מבוסס על מאמר שפורסם בגיליון 135 של המגזין "גלילאו". יקיר שושני הוא פרופסור לפיזיקה, החוקר את היסודות הפילוסופיים של המציאות וההכרה. ספריו האחרונים "בקשר לאלוהים" ו"חומר ורוח - יסודו הרוחני של היקום" יצאו לאור בספריית "אוניברסיטה משודרת – ההוצאה לאור משרד הביטחון".
לפנייה לכתב/ת 
