מה לעשות, הידידה שלך היא האויבת שלי
זה בכלל לא משנה אם היא כוסית-על או מפלצת, אם היא דוקטורנטית לפיזיקה או מלצרית. אפילו לא משנה אם אני אוהבת אותה או לא. זה משנה שיש עוד דמות נשית בחייך
היא: הקנאה באפשרות גרועה מהמימוש עצמו
אז יש לְךַ ידידה טובה. מתי זה ממש מפריע לי? תמיד. ואם יש לך ידידה שהתחלת איתה פעם ולא יצא מזה כלום, אז זה ממש מפריע לי. ואם יש לך ידידה שגם שכבת איתה בעבר, אז זה ממש, אבל ממש, מפריע לי.
אני שואלת את עצמי למה? הרי זה בכלל לא משנה אם היא כוסית-על או מפלצת מצויה. זה לא משנה אם היא דוקטורנטית לפיזיקה קוונטית או מלצרית. זה אפילו לא משנה אם אני אוהבת אותה או לא. זה משנה שיש עוד דמות נשית בחייך שמשחקת תפקיד.
זה הפחד שאת הרגשות הכמוסים שלך אתה חולק עם מישהי אחרת. זו האינטימיות הבלתי נמנעת, שנוצרת בין גבר לאשה. זה החשש, שכשאנחנו רבים ואתה יוצא את הדלת בכעס, אתה הולך אליה, לשפוך את הלב. זו הידיעה שיש עוד אופציה. נכון, אני יודעת שזו אינה אופציה ממשית. אני מקשיבה לך אומר שמעולם לא חשבת עליה ככה, ושאילו היית באמת רוצה היית איתה אז לא היית איתי. אני יודעת את כל זה, ועדיין...
אני באמת מאמינה בידידות אפלטונית בין גבר לאשה ושאפשר לקיים חברות אמת מבלי להיכנס למיטה. אבל לכל זוג ובכל מערכת יחסים ישנן עליות ומורדות, וכשרע - הפיתוי נעשה ממשי. מה קל יותר מליפול אל זרועותיה של החברה הכי טובה, שפתאום נראה שמבינה אותך טוב יותר מהאשה שאיתך? פתאום עולות מחשבות של מה היה יכול להיות? איך זה ירגיש אם? פתאום נשאלות שאלות של איך זה מעולם לא? ובתוך האינטימיות שלכם קל לפתח תיאוריות ויותר קל להרגיש בטוח, רצוי, נוח ומאוהב. פתאום הזוגיות נראית קלה יותר עם האחרת.
סביר להניח שהייתי סולחת לגבר שלי על מעידה חד פעמית של סקס חסר משמעות, אבל לעולם לא על ניהול מערכת יחסים בעלת ערך רגשי.
~ ~ הצבעת כבר בעד סיפור ההיכרות הכי מרגש בתחרות נפלנו ברשת? ~ ~
קל לשכוח שבין חברים אפלטוניים לא קיימות בעיות אגו ואינטימיות. קל לשכוח שרק בפנטזיה הסקס הוא תדיר וסדיר, וקל ליפול אל זרועותיה של אשה שאוהבת אותך כמו שאתה, כי היא לא מכירה אותך כבן זוג אלא רק את הצד שלך בזוגיות.
אני לעולם לא אבקש ולא אצפה מבן זוגי שלא להמשיך ולקיים חברויות ישנות שהיו לפניי וגם לא אמנע ממנו מלהתחבר עם דמויות חדשות שנכנסות לחייו. אני כן אסביר לו את הקושי שלי ואבקש ממנו שאת היחסים שלנו ישאיר בין כותלי הבית. אני גם אדרוש להכיר את הנפשות הפועלות בחייו. אחרי כל אלה אני בוודאות לא אחדל מלקנא, אבל לפחות אני מקווה שאעורר אצלו מספיק מצפון.
הוא: צריך להדאיג אם אין כאן קשר ששווה להילחם עליו
המחשבה על "מה היה קורה אילו" טמונה אצל כל אחד מהצדדים במערכת אפלטונית, וברגעי משבר – יכולה לצוץ "הזדמנות" כדי לממש משהו שניתן תמיד להתחרט עליו יום למחרת. הפחד שלָךְ מהידידוֹת שלי נובע מכך שאת חוששת שתהיה מישהי, שתציג את עצמה כקורבן של המציאות, אבל בפועל עשתה את כל מה שדרוש כדי לפתות אותי. לעומתך, הפחד שלי מהידידים שלך, ודווקא אלה שלא נראים מזיקים לכאורה, הוא היכולת שלהם לגרום לך לחשוב שאת בכלל רצית את זה.
הבעיה שלך היא הצורך התמידי בדרמה. את עסוקה מדי בכמה את נאהבת ופחות במה את עושה בשביל לאהוב בחזרה, ובאופן כללי את לא מרוצה מכלום. זו הסיבה שהידידים שלך נראים כנחמה בתוך זוגיות שלא עונה על כל הסרטים שאת מאכילה את עצמך, וזו הסיבה שידידות מקבלות צל מאיים של טורפת גברים. האובססיה שלך אחר התמונה המושלמת גורמת לך לחפש אחריה בכל-פעם מחדש.
אצלי טמונה הידיעה שאין דבר כזה מושלם (אולי רק במראה חיצוני, וגם זה לא מחזיק מעמד לאורך שנים), ולכן אני נכנס במהירות לשגרה/אדישות/הבנה, שמרתיחה אותך עוד יותר. אני מסתפק בקבוע ובידוע, בעוד שאת מחפשת אחר מה שיכול היה להיות אחרת. כל מה שנוח אצלי מאיים עלייך, מתוך חוסר הנוחות שקיימת אצלך לגבי עצמך, ללא קשר למספר או לעצם הנוכחות של הידידות בחיי.
אם יש למישהו/י פחד תמידי שבן/בת הזוג שלו עומדים לבגוד בו, אז שינסו לבדוק בתוכם אם יש משהו שהם לא אוהבים לגבי עצמם. לעומת זאת, אם יש בכם את הידיעה שבן/בת הזוג שלכם/ן הם אנשים מושכים ומעניינים ומרתקים וכתוצאה מכך גם עשויים להיות מחוזרים, אז תחמיאו לעצמכם: הם יכולים לבגוד – ובכל זאת נשארים אתכם ובמערכת היחסים שלכם, מתוך בחירה.
דוד אלהרר-ברוש, יועץ תוכן ושיווק, מנהל האתר סיפורים מקוונים
עינב דרומי, שף-קונדיטור תל אביבית. האימייל של עינב
לפנייה לכתב/ת 
