נחל הקישון: סיפור סינדרלה בלי סוף שמח

בטקס חגיגי שהתקיים ממש לאחרונה, חנך ראש הממשלה בנימין נתניהו את פארק מורד נחל הקישון. הרבה מילים יפות נאמרו בטקס, על חשיבות הנחל, ערכו האקולוגי וההיסטורי, ומה לא. רק שלאחר שהמכובדים עזבו את המקום - הם השאירו אחריהם את תשתיות הביוב הבעיתיות של הרשויות בסביבה, שממשיכות לגרום לזיהומים חוזרים ונשנים בנחל.

הקישון הוא אחד הנחלים הגדולים והחשובים בישראל. לאורכו קיים מגוון נופים מרתק, מאזורים חקלאים, דרך עמק צר ועד למוצא אל הים, בלב מטרופולין חיפה. הנחל מוזכר אף בתנ"ך, כנחל שוצף ובעל צמחיית גדות ענפה. אבל בתודעה הציבורית, הקישון נתפס כאתר מזוהם ומסוכן, ביב השופכין של אזור התעשייה בחיפה. 

לא בכדי הוצמד הדימוי הזה לקישון - הנחל סבל לאורך השנים מהזנחה פושעת ושימש כצינור להזרמת שפכי תעשייה רעילים. אלה עוללו שמות בטבע הנפלא שהתקיים שם בעבר, ובדומה לנזקי עישון, סימני ההתהוללות התעשייתית נמשכו והשפיעו על דמותו של הנחל בשנים שחלפו.

ובכל זאת, הקמת רשות נחל קישון והשקעות בשיקום מורד הנחל, שינו את פני השטח לטובה בשנים האחרונות. פרופ' אביטל גזית, מומחה לאקולוגית נחלים באוניברסיטת תל אביב, מתאר את מורד הנחל בין היתר כמקום עם "בתי גידול מיוחדים ונדירים של חי וצומח... נוף מלחה, שמורד הקישון הוא בין השרידים האחרונים שלו... שלוחת הנחל היא אתר אידאלי לתצפית בעופות מים וגדות הנחל ניתנים לשיקום ופיתוח להגברת התשתית האקולוגית, כך שיהוו אטרקציה ייחודית לציבור".

אך למרות המאמצים - הנחל מצוי עדיין בעיצומו של קרב. הדו"ח שגובש ברשות נחל הקישון ושנחשף ב-ynet, גילה את האבסורד בשיאו: בזמן שמיליוני שקלים מושקעים בשיקום הנחל וגדותיו - תקלות במערכות הביוב האזוריות של הרשויות הסמוכות ממשיכות לגרום לזיהומים קשים, שמסכלים את מאמצי השיקום. האם יתכן שיש כאן זילות בטיפול בסוגיות סביבתיות?

במקביל, זו תקופה ארוכה שמתקיימים מגעים מול חברת נמלי ישראל (חנ"י) באשר לקביעת דמות אגן נחל קישון. כבר בשנה שעברה הוחלט לחלק את השטח בין שימושים כעורף נמל לשטחי טבע.

כעת מקודמת תוכנית פשרה על ידי המשרד להגנת הסביבה, בין רשות נחל הקישון לחברת נמלי ישראל. פשרה זו מתייחסת לשטח כולו כאל יחידה תכנונית אחת, הכוללת את פארק מורד הנחל, מעגן הדייג ואזור עורף הנמל. אולם חרף הדיבורים וההצהרות - התוכנית הזו לא מגיעה לכדי חתימה. 

אז מה יש לנו כאן? סיפור סינדרלה של שיקום נחל שעבר התעללות, אבל בינתיים - ללא הסוף השמח. גורלו של הקישון עדיין לא ברור - האם יהפוך לפנינת טבע או שיישאר נחל מזוהם? האם יהפוך לפארק עירוני עבור הציבור או מחסני מכולות?

מה שברור הוא, שרק רגולציה, פיקוח, התראה, נוכחות ציבורית, יכולת להתבוננות אל מעבר לקצה האף, שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה ובקרה צמודה של הגופים האזרחיים, הם שיקבעו את עתידו של הנחל. הגיע הזמן שיחתם ההסכם מול חברת נמלי ישראל והגיע הזמן שתשתיות הביוב יטופלו באופן אינטנסיבי, ואף לשקול השקעה ממלכתית. כעת, הכפפה אצל הרשויות.

הכותבת היא מנהלת החברה להגנת הטבע בחיפה