ברקודים בפרסומות? לא מתכופף

<< יש לכם בְּרוֹך בלאָקשן?

נצטלבה דרכי לאחרונה בשעות הבוקר עם שלט פרסומת בתחנת אוטובוס שמזמין אותי ליום פתוח במכללה כלשהי אי שם באי שם, על מנת שארחיב את השכלתי. קשה לשים כל כך הרבה פרטים מבלבלים בשלט כל כך גדול, אז המפרסמים שולחים אותי להמשיך ולחקור באמצעות מכשיר שנמצא בכל כיס - הטלפון הסלולרי.

אך אויה! האוטובוס מתקרב, וכיצד אוכל להספיק להעתיק ולהקליד כתובת אינטרנט לדפדפן הקטן, באמצעות המקלדת הצנועה אשר על המכשיר שבידי, וזאת מבלי לפספס את האוטובוס ולהמשיך לבא? הפתרון בא בדמות טכנולוגית QR שכבר דיברנו עליה.

כן כן, כל מה שאני צריך לעשות עכשיו זה לשלוח סמס, לקבל בחזרה קישור, להוריד אפליקציה (שתתאים או לא תתאים למכשיר שברשותי), להפנות את גבי וישבני ליושבי התחנה, להתכופף לחלקו התחתון של שלט הפרסומת לסרוק את הברקוד באמצעות המצלמה, משל היה פחית של ד"ר פפר בסופר הקרוב לביתי בדרך מהעגלה לשקית הקניות, ולקבל בחזרה את המידע המרתק שכל כך חשקתי בו, או "להכיר אותנו מקרוב", כפי שהציע לי השלט.

העולם האינטראקטיבי של הפרסום שונה מאוד מהתחזיות שמראים לנו סרטי המדע הבדיוני ובהם שלטי החוצות עוקבים אחרינו, קופצים אלינו מכל פינה, שולחים מאולם הקולנוע הולוגרמה של כריש שיטרוף אותנו באמצע הרחוב, מחמיאים לנו על הגזרה בחנות הבגדים או יודעים לפנות אלינו בשמנו הפרטי ומציעים לנו בדיוק את המוצרים שאנחנו צריכים באותו רגע. בינתיים יש תהליך קצת שונה. המפרסמים היצירתיים בעשור השני המאה ה-21 שולחים אותנו לעבוד. מה קרה? למה שהם יתאמצו, אם יש אינטרנט.

הפרסום ברדיו מעביד

אף לא היה שולח אותנו בפרסומת ל"צמיגי בודניוק - חפשו אותנו באזור חיוג 09" - סביר שהיינו מקבלים הכוונה קצת יותר ספציפית לבית העסק, שבחיים לא ניסע אליו רק בגלל פרסומת. אך מי שמאזין לרדיו האזורי כבר רגיל לשמוע ששולחים אותו לחפש בגוגל את בלנדר הפלאים, מדרסי הקסם, המגה-מברג, ואטמי האוזניים המכושפים. אם בחוברת של האשראי לא חיפשנו אותם - ויש בה כ-30 עמודים, למה שנחפש אותם באינטרט, שיש בה קצת יותר - בערך 34 עד 37 עמודים. או מיליארדים. או טריליונים. אני לא זוכר את המספר המדויק. ואם לא בגוגל - שולחים אותנו לחפש בפייסבוק את הפרסומת שהרגע ראינו בטלוויזיה.

לידעת המפרסם: הציפור תמיד תנצח

אין כיף גדול יותר מלשוטט באינטרנט, בשביל חברות שרוצות לדחוף לנו מוצרים לגרון. ואפילו יותר כיף זה להוריד בשבילן אפליקציות, באמת. יתכן שלא כל המפרסמים מודעים לזה, אבל כשמישהו יושב עם הסמארטפון שלו ורואה פרסומת בתחנה, כנראה ש"יווו! אני יכול להוריד לזה אפליקציה ולסרוק ברקוד!" הוא לא מה שיעבור לו בראש. הייתי מהמר יותר על "זהו, אני צריך לפגוע בחזיר עם הקסדה, והוא יפול על החזיר הקטן".

מוטורולה XOOM: מושלם? לא. ממכר? לגמרי >>