ג'ייק המרטש

המפגש עם ג'ייק ג'ילנהול בבית המלון בבוורלי הילס סקרן אותי מאד. אחרי הכל, מדובר באחד הרווקים הנחשקים ביותר בהוליווד, שמשובץ תדירות ברשימות השחקנים הלוהטים שמנפיקה הוליווד בכל פעם שיש ירח מלא. מאז נפרד מהשחקנית ריס וויתרספון לפני קצת יותר משנה, עלו מניותיו של ג'ילנהול בסצנה ההוליוודית, ואיתן גם הכסף שהוא מקבל על כל סרט (על פי ההערכות יש לו בבנק, נכון להיום, 65 מיליון דולר).

אבל תדמית לחוד ומציאות לחוד. אחרי עשר דקות איתו בחדר קשה שלא להבחין שהגבר המסוקס והשרמנטי שיושב ממול הוא למעשה אחד השחקנים הנוירוטיים ביותר בתעשייה. ג'ילנהול, שמבועת מהרעיון שמישהו יבין אותו לא נכון, בוחר לדקלם מנטרות שחוקות במקום תשובות ומתחמק בנחישות משאלות על הוליווד ותהילה - רק תעשו לו טובה, אל תטעו לחשוב שהוא לא שחקן רציני.

"אם אתה עושה את העבודה שלך ואתה לא כל הדברים האחרים, בלתי אפשרי שתהפוך למישהו רע". ג'ילנהול

ג'ייק ג'ילנהול פרץ לתודעה הציבורית כשכיכב בסרט עטור השבחים והאוסקרים "הר ברוקבק" משנת 2005, לצד הית לדג'ר המנוח. אבל רק לפני כשנתיים הוא שדרג את מעמדו גם במדורי הרכילות לסלב מהשורה הראשונה, הרבה בזכות תוספת ה־11 קילו שרירים שהוא ארגן לעצמו לכבוד התפקיד ב"הנסיך הפרסי", שיצא לאקרנים כמעט במקביל להפיכתו לרווק. מאז התקשורת מתעדת כמעט כל צעד שלו, אפילו את כניסתו לראיון הזה. כשאני מציין בפניו שכבר הספקתי לראות תמונות שלו באינטרנט, נכנס לבית המלון בו אנחנו יושבים, הוא מתעצבן. אני ממשיך לנסות.

"אתה יודע מה אני חושב?", הוא נוזף בי כשאני שואל על התרומה של מדורי הרכילות לפרסום ולהצלחה שלו כשחקן, "אני חושב שהייתי שמח להיכנס איתך לשיחה כזאת, אבל מי אתה? אני לא מכיר אותך ואתה לא מכיר אותי, ובאתי לפה כדי לדבר על הסרט שלי".

זה לא חלק מהביזנס?

"אני בביזנס של לשחק דמויות. זה מה שאני רוצה לעשות".

אני מבין, אבל אני שואל איך אתה מתמודד עם תשומת הלב שאתה מקבל? אפשר לשרוד את התהילה מבלי לאבד את השפיות?

"כשאתה בסביבה של אנשים שעושים את העבודה שאתה עושה, את העבודה שאתה אוהב לעשות, זה בלתי אפשרי לאבד את שפיות, או להפוך ללא נחמד. כל פעם שאני עם שחקנים בגיל שלי, שאינם מונעים מהביזנס של 'הציעו לשחקן ההוא את התפקיד הזה' וכאלה דברים, זו נשימה של אוויר צח בשבילי. אני חושב שזה דבר חשוב, וזה מה שאני מעריך באנשים כמו ג'ורג' קלוני למשל, שמקיף את עצמו באנשים טובים ותורם הרבה לקהילה - זה הכל רק עבודה בשבילו. אם אתה עושה את העבודה שלך ואתה לא כל הדברים האחרים, זה בלתי אפשרי שתהפוך למישהו רע או שתאבד את עצמך".

יהודי יותר מכל דבר אחר. בסרטו החדש "קוד מקור"

אפשר בהחלט לומר שג'ילנהול, כעת בן 31, גדל לתוך התעשייה ההוליוודית. אביו, סטפן, הוא במאי טלוויזיה שרק בשנים האחרונות זכה להכרה של ממש, אחרי שביים פרקים בסדרות כמו "המנטליסט" ו"נשות המלחמה", ואמו, נעמי, היא תסריטאית ומפיקה ממוצא יהודי.

למרות שאחד התסריטים הבולטים שכתבה אמו של ג'ילנהול היה על משפחה יהודית חרדית ("עונת הדבורים" מ־2005), בראיונות לתקשורת היא אמרה שהחשיפה ליהדות במשפחתה היתה מאוד קטנה, והיא בחרה להחליף את החינוך לדת אצל ילדיה בחינוך לליברליזם וסוציאליות. למרות זאת, ג'ילנהול עדיין מגדיר את עצמו "יהודי יותר מכל דבר אחר", ואפילו עבר סוג של טקס בר מצווה. "יום הבר מצווה שלי כלל אמירה של כמה תפילות עם אמא שלי וסיבוב חלוקת מזון לבתי מחסה להומלסים", הוא נוהג לומר בראיונות.

את הקריירה שלהם בשואו ביזנס התחילו ההורים של ג'ילנהול כבר בשנות ה־70, כשהם מוקפים בחברים מפורסמים כמו פול ניומן, שהיה הסנדק הראשון של ג'ייק, וג'יימי לי קרטיס. למרות ההתחככות בזוהר, הקפידו ההורים לבית ג'ילנהול לחנך את הבן שלהם לעבודה קשה מגיל צעיר. ג'ילנהול נאלץ לעבוד בחופשת הקיץ מבית הספר על מנת לממן את עצמו, ושימש כמציל בבריכה ושוטף כלים במסעדה.

"כילדים ג'ייק ומגי, אחותו, די סבלו מההורים שלהם, ובמיוחד מהאמא", מספר מקור מקורב למשפחה. "נעמי היתה כל כך מרוכזת בניסיון להצליח בקריירה שלה, שהרבה פעמים הילדים שלה ממש התחננו לתשומת לב מצידה ולא קיבלו. וזה לא שההורים שלהם לא הצליחו למצוא עבודה. הם עבדו יפה, אבל ההצלחה שלהם תמיד היתה מינורית, ואז פתאום בשנים האחרונות הילדים שלהם פרצו קדימה וזכו לתהילה שהם מעולם לא קיבלו, וזה עשה קצת בלגן במשפחה. עד היום יש גם למגי וגם לג'ייק, אבל במיוחד לג'ייק, הרגשה שהם לא מספיק טובים וצריכים להוכיח את עצמם".

הראשונה ממשפחת ג'ילנהול שזכתה להכרה והערכה של התעשייה ההוליוודית היתה דווקא אחותו של ג'ייק, מגי, שקיבלה את התפקיד הראשון בסרט של אבא, אבל אחר כך צברה מועמדויות לאוסקר ולגלובוס הזהב על משחקה בסרטים כמו "אביר שחור" ו"המזכירה".

• את הראיון המלא תוכלו לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"