דמוקרטיה ללא פוליטיקה?! נפלאות הטכנוקרטיה
כמו במדינת הפילוסופים של אפלטון, כך גם המריטוקרטיה נשלטת בידי מומחים. הטכנוקרטיה לוקחת את הרעיון צעד אחד קדימה ומעניקה את הכוח למהנדסים. האויב: שוק חופשי
באחד הטורים הראשונים שלי קישרתי בין משל המערה של אפלטון למושג "מריקטוקרטיה". הפעם אני רוצה לדבר על מושג שהיה גם תנועה אידיאולוגית בשנות ה-30 של המאה ה-20 - טכנוקרטיה. כלומר, שלטון הטכנולוגים. שלטונם של מדענים, מהנדסים ומומחים.
נחזור בקיצור על משל המערה של אפלטון. יושבת קבוצה של בני אדם בתוך מערה. האנשים אזוקים זה לזה, לקירות ולרצפה. מימיהם לא ראו דבר מלבד קיר המערה. ואני מוסיף: הם לא ראו צבעים חוץ משחור, חום ולבן של צללים. לא ראו תלת מימד ולא היו בחוץ אף פעם.
ימין ושמאל כלכלי
מי רוצה סדר ומי אנרכיה?
ד"ר אושי שהם - קראוס
הימין אמור לתמוך במדינה חזקה, נכון? אז מדוע אנשי ימין שמרנים רוצים שוק חופשי? השמאלנים, לעומת זאת, מזוהים עם חופש מוחלט. אז מדוע הם תומכים בכמה שיותר התערבות ממשלתית בכלכלה? אושי שהם - קראוס עושה סדר בבלגן
אני מוסיף כיד הדמיון כדי להמחיש. נניח שהוא שומע קול של כלב. דבר ראשון הוא מחפש קיר כמו קיר המערה. כי כלבים בעולמו נמצאים על הקיר, צבעם חום, הם דו מימדיים. מה שאנחנו היינו מכנים בשם צללים. כך נראה כלב בשבילו. ואז מלמדים אותו שכלב מוחשי שחי מחוץ למערה הוא "חזק יותר", הוא מקור לצל.
אמת ושקר - לא נושא להכרעה דמוקרטית
כשמלמדים ילדים, מצחיקים אותם באמירה ש"יש יישים שהיישיות שלהם יותר יישית מהיישיות של יישים אחרים", כלומר שהיישיות (העוצמה היישית) של חפץ מוחשי חזקה יותר מזו של צלליתו למשל. הנושא הזה נקרא בפילוסופיה בשם אונטולוגיה, או בעברית תורת היש, והוא לא קשור אלינו יותר בטור הזה.האיש, אם נחזור למשל, מבין שחבריו חיים חיי שקר. הוא יורד חזרה כדי להציל אותם, אבל הם לא מבינים מה הוא אומר. הם הורגים אותו. איך הם עושים את זה? הרי הם קשורים! אמרנו כבר, זה משל. המשל ידוע מאוד. כל מי שלמד פילוסופיה מכיר אותו. יש לו הרבה פירושים והרבה השתמעויות. הוא רלוונטי למה שמכונה "תורת האידיאות" של אפלטון, שאליה לא נכנס כאן. חשוב לציין שלפי תפיסתו של אפלטון קיימת אמת אובייקטיבית. יש משהו שאליו ניתן להגיע, או לפחות ניתן לשאוף אליו והמשהו הזה הוא אמיתי.
ולכל מי שמעוניין לדעת איך קשורה הגעה לאמת עם ארוטיקה, יחסי מין (בין גברים) והיופי כשלעצמו - מוזמן לקרוא את הדיאלוג היפיפה "המשתה" של אפלטון. אבל מה שחשוב לנו הוא התפקיד של הפילוסוף והוא ההגעה בכוח המחשבה לאמת והבאת האחרים אליה.
ממש כמו האיש במערה. בנמשל שלנו, השמש היא האמת והיא מקור הצלליות והאיש הצליח להיחלץ מעולם אפל. הדבר הזה מתאים עם תפיסת המדינה של אפלטון. חס וחלילה לא דמוקרטיה. הרי לא סביר שנצביע על אמיתותו של נושא. אמת ושקר אינם נושא להכרעה דמוקרטית.
פקידי האוצר - הפילוסופים החדשים?
ומכאן, במדינה של אפלטון שולטים יודעי האמת - הפילוסופים. הם חיים במין קומונה הדוקה. ללא ילדים פרטיים אפילו ומושלים לטובת אנשי החברה כולה. מכאן אפשר למתוח קו מושגי מעניין אל שני מקומות שונים: אל המריטוקרטיה ואל הטכנוקרטיה.המריטוקרטיה היא המדינה הנשלטת בידי מומחים. הרבה פעמים זה נאמר באופן שלילי. משהו כמו: ראו, הדמוקרטיה בורחת לנו מבין האצבעות. המומחים משתלטים לנו על ההכרעות. ככה למשל בעניין תקציב המדינה וחוק ההסדרים.
האם חוק ההסדרים לגיטימי? הרי הוא עוקף דמוקרטיה. מומחי האוצר מכניסים כל מני סעיפים שעוקפים ומבלבלים את חברי הכנסת. רע מאוד! זה על חשבון הדמוקרטיה. אבל רגע, אולי, יגיד לנו אפלטון שמומחי האוצר הם הפילוסופים החדשים. אולי הם יודעי האמת? אולי חלק מחברי הכנסת לא מבינים כלום בכלכלה. (ואכן, רבים מהם לא מבינים דבר בכלכלה). מי צודק? נרשה לכל קורא להישאר עם דעתו.
טכנוקרטיה. בשנות ה-20 פעל בארצות הברית כלכלן מעניין ממוצא סקנדינבי. האיש נקרא טורסטיין ובלן. וכתבי האיש הזה, או במיוחד ספרו משנות ה-20 "על המהנדסים ושיטת המחירים" - השפיע במיוחד על קבוצת אנשים. אחד מהם האוורד סקוט נחשב לאבי התנועה הטכנוקרטית.
ומהי טכנוקרטיה? טכנוקרטיה היא סוג של מריטוקרטיה. מדינה שנשלטת על ידי מהנדסים. הטכנוקרטים לא מתנגדים לחופש, אבל הם מתנגדים לדמוקרטיה של השוק החופשי. הם חושבים שאנשי העסקים מזיקים לאינטרסים של רוב המדינה. ועל כך בטורים הבאים.
ד"ר אושי שהם-קראוס, סוציולוג ופילוסוף של הכלכלה. מלמד בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. הוא חוקר של מדינת הרווחה החדשה. ספרו "בודריאר וסימולקרת הכסף – על כסף, שוקי הון ומשברים פיננסיים" יצא לאחרונה לאור בהוצאת רסלינג. ניתן לפנות אליו במייל: ushik42@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
אפלטון
צילום: ויז'ואל/פוטוס
ד"ר אושי שהם-קראוס
מומלצים
