אני לא אוכלת בשר, למה זה מפריע לך?
בבוקר הלכנו לראות אריות, פילים בפארק קרוגר, ראינו את "חלון האלוהים", התלהבנו מאותם דברים. אז הייתי אחת מהם, אשה רגילה. אבל בערב כל הרושם הטוב שעשיתי עליהם פשוט נמחק בשנייה, כשאמרתי להם שאני לא אוכלת בשר
הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים
בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
המארחים שלנו מתחילים להכין את הצלעות, הסטייקים, ועוד כל מיני שמות איברים של חיות שאני מעדיפה לשכוח. על השולחן כלי נירוסטה עגולים, כמו של כלבים, בהם מושלכים בזה אחר זה בשרים מתובלים ונוצצים. המארחים שלנו אוהבים בשר. הם אוחזים בידיים משומנות בבשר ומביטים בי ברחמים. "נו, תנסי את זה... את חייבת לאהוב את זה. אי אפשר שלא... את לא אוהבת בשר כי לא הכינו לך אותו כמו שאני מכין".
כולם, כולל בן זוגי דאז, מביטים בשניצל הצמחוני ובתירס על האש שלי ומרחמים עליי שאין לי את תאוות הבשרים הזאת.
רק בבוקר הלכנו לראות אריות ופילים בפארק קרוגר, ראינו את "חלון האלוהים", התלהבנו מאותם דברים. אז הייתי אחת מהם, אשה רגילה. אבל בערב כל הרושם הטוב שעשיתי עליהם פשוט נמחק בשנייה, כשאמרתי להם שאני לא אוכלת בשר. מיד הפכתי למשביתת שמחות. הם אוכלים בידיים משומנות בתאווה שלי מעולם לא היתה ולא תהיה בגלגול הזה. הם מביטים בי, בפרסונה נון גראטה שעל השולחן, כאילו אני פוגעת באיזו אידיליה משפחתית.
נהנים לדעת שלא אכלנו משהו חי (צילום: Shutterstock)
יש משהו אצל אוהבי בשר, שאין להם את היכולת להבין איך זה שמישהו לא אוהב בשר. זה נתפש כנכות קולינרית. כל בחורה צמחונית שיצאה עם בחור והודיעה לו שהיא לא אוכלת בשר קיבלה את המבט הזה של - את מבעסת! אחריה תגיע השאלה "מה, גם לא עוף?" מרגע הישמע תשובה שלילית, משהו בקשר ישתנה. את הופכת להיות ארנבת אוכלת חסה וגזר, כאילו שזה מה שצמחונים אוכלים בלבד. ושוב המבט המאוכזב הזה שלו, מפנים שאין לו פרטנרית לבשר. מסתבר שכמו בגמרא, גם לבשר צריך חברותא. רק קרניבור יכול להסביר מדוע אינו יכול להניח לצמחוני לאכול את מה שטוב לו. ומדוע הצד המואר הוא הצד שאוכל בשר? חשבתם על זה שלא רק שאנחנו לא סובלים, אנחנו נהנים לדעת שלא אכלנו משהו חי?
כשאני רואה בשר אני רואה יצור חי נושם
מאחר שיש לי זיכרון טוב, אני לא שוכחת שהגוש בשר הזה היה פעם פרה או תרנגול. "השכחה האכזרית" הזו שכותב עליה ג'ונתן ספרן פויר בספרו "לאכול בעלי חיים" לא קיימת אצלי. יש לי זיכרון מעולה, מבורך ומקולל, רציף, אחיד, שמבין שיש קשר בין פרה שמתבוססת ברפש שלה, או עגל בסטלה של הורמונים, לבין הבשר ברוטב ריחני על צלחת. מבחינתי, כשאני רואה בשר אני רואה יצור חי נושם. אין לי את המסוגלות הזאת לנתק את הבשר החתוך משאר הגוף.
מגיל צעיר האכילו אותי בשר. אנחנו משפחה שאוהבת בשר. אחיינים שלי רוצים לדעת תמיד למה אני לא אוכלת בשר וכל הזמן שואלים שאלות. אבל אני יודעת שאם אומר להם את האמת שלי יש סיכוי שאני יכולה לשכוח מהירושה. אמא שלי ידועה בדיוק של קצבית, בו היא פורסת בשר. תמיד כשנכנסתי למטבח והיא הכינה בשר, משהו בפעולה הזו לא נראה לי הגיוני. אחרי שהיו לנו כלבים חתולים עוד יותר לא הבנתי מה ההבדל. ובכלל מה ההבדל בין לשחוט עוף או לשחוט דולפין? הדם אותו הדם. יום העצמאות הוא יום עצמאות שלנו אבל יום אבל לפרגיות.
בספר "לאכול בעלי חיים" יוצא ג'ונתן ספרן פויר כבלש השניצל הראשון לברר על מקורות הגידול של בעלי החיים ומגלה דברים קשים על התעשיה החקלאית. הוא לא מגיע לכתוב את הספר על תקן של מחנך, אלא על תקן של מי שרוצה להאכיל את בנו ורוצה ללכת כמה שיותר רחוק ולחפש את מקורות אותו שניצל. הוא רק מציב זרקורים ומאיר את אותו חלק שאנחנו שוכחים, את החוט המקשר בין הסבל של החיה, תנאי הגידול שלה, פיטומה בהורמונים, ועד שהיא מגיעה לשולחן עטופה בפרסומת של אשה מלאה במקומות הנכונים המפרסמת חזה עוף.
איך זה שצמחונים שאני מכירה ואנוכי, כשאנחנו רואים מישהו אוכל בשר אין לנו את הדחף הזה להביט בו בעיניים מרחמות על קרניבור ולומר - איך אפשר, בן אדם? לסטייק סינטה המדמם הזה היתה פעם נשמה? למה אוהבי בשר אינם יכולים לעשות אותו הדבר לצמחונים ולהניח להם?
לצאת עם בחור שאוהב בשר ולראות אותו מזמין שקדי עגל, ביצי שור, מוח טלה, נראה לי לא הגיוני. אין מה לספר על שיטות השחיטה הומניות. יש מוות הומני? לראות משאיות עולות בעליות של ירושלים ובהן תרנגולות דחוסות בכלובים, זה מה שאני רואה כשאני רואה שניצל. יש לי עדיין את החוט המקשר הזה.
אז תניחו ללא אוכלי בשר. תמחקו את המבטים המרחמים. תנו לנו לאכול בשקט. בחייאת דינקום, רדו לנו מהשניצל הצמחוני ומהכרובית בשיפוד. ההבדל בינינו הוא שבניגוד אליכם, לא קיבלנו את "מתנת" השכחה.
לפנייה לכתב/ת 
