אירועי הנכבה: הכתובת הייתה על ה-Wall

באופן לא מפתיע, מיהרו בסוריה ובלבנון לגנות את ישראל על הירי הקטלני בגבולותיה. ראש ממשלת לבנון היוצא, סעד אל-חרירי, דרש "לבוא עם ישראל חשבון על הפשע שביצעה" וסוריה כינתה את הפעולות "נפשעות". שר החוץ המצרי, נביל אל-ערבי, שנבחר אמש (יום א') למזכ"ל הליגה הערבית, אמר כי "הדיכוי הציוני שבוצע נגד ההפגנות הלא אלימות והתרבותיות מבטא אי ההבנה השינויים באזור". אולי לא נעים להודות, אבל יש לא מעט בקביעתו של אל-ערבי.

המזרח התיכון שלאחר הפלתו של נשיא מצרים חוסני מובארק, הוא מזרח תיכון אחר, שלא מעט בו נקבע, או לכל הפחות מתוכנן, בפומבי – בפייסבוק ובטוויטר.

כל גולש יכול להתעדכן ביוזמות השונות, לחוות את דעתו ובעיקר להצטרף אליהן. זהו אחד השינויים האדירים המתחוללים באזורנו. במובן הזה, האירועים היום לא היו סודיים ולא היה צריך להפעיל מודיעין מיוחד כדי להבין את שעתיד להתרחש. די היה לחפש ברשת, לקרוא בעיתונות הערבית או אפילו באתר זה, שפרסם אתמול את מתווה הנסיעה המתוכנן של המפגינים בלבנון ובסוריה.

מי שעקב אחרי דיווחי התקשורת, יכול היה לראות כיצד כל השבוע האחרון היה למעשה בניית ציפיות לקראת אירועי היום. בפייסבוק החלו להתגבש קבוצות כבר לפני מספר שבועות בקריאה "לפתוח באינתיפאדה שלישית ביום הנכבה".

גם בשטח הלא וירטואלי היו התארגנויות. ביום שישי לפני שבוע נערכה הפגנה סוערת מול שגרירות ישראל בקהיר שבה נשרפו דגלי ישראל והושמעו קריאות לגרש את השגריר ולבטל את הסכם השלום. המארגנים כינו את אותו היום "יום השישי של ההכנה" לקראת אירועי "יום הנכבה".

ביום שישי האחרון נרשמו הפגנות קשות יותר – בקהיר, בכראמה ובעמאן שבירדן, וכן דווח על התארגנות של אוטובוסים במצרים ובלבנון. לזכות המצרים והלבנונים ייאמר שהם נערכו מבעוד מועד ופרסו כוחות לקראת אירועי היום. ואמנם, צבא לבנון ירה לעבר המפגינים ובגבול המצרי לא התחוללו אירועים משמעותיים. למרות כל זאת, הופתעו אצלנו מהיקף ההפגנות.

אחת מקבוצות הפייסבוק שהתארגנו לקראת "יום הנכבה" (צילום מסך)

הכל היה כתוב על קיר הפייסבוק או צויץ בטוויטר, גם האינטרס מאחורי האירועים. לא מעטים ציינו היום בישראל (ולא רק בה) כי לנשיא סוריה בשאר אסד יש אינטרס להסיט את הלהבות מהדיכוי הקטלני בארצו לכיוונה של ישראל, ולפיכך הוא העומד מאחורי ההפגנה בגבול. קשה לקבוע אם ידו של אסד אמנם הייתה בדבר, אולם את הרצון להסיט את תשומת הלב לעבר ישראל הוא לא מסתיר. מאז פרוץ המהומות נגדו ניסה אסד כמה פעמים לטעון כי ישראל אחראית הפגנות. בינתיים הטיעון לא תפס.

במקביל ללהבות באזור מג'דל שמס, התלהטו הרוחות בגבול סוריה-לבנון. עשרות משפחות נסו על נפשן מעיירת הגבול תלכלח, מפני הכוחות הסוריים המנסים לדכא את ההפגנות שהשתוללו בה.

המשפחות נסו לכפר וואדי ח'אלד בצדו הלבנוני של הגבול. הצבא הסורי דלק אחריהן ופתח באש שממנה נהרגו מספר בני אדם. בנוסף, צעירים סורים הסתערו על מוצב של משמר הגבול הסורי וחטפו ממנו ארבעה חיילים סורים לצד הלבנוני. מאוחר יותר שלושה מהם הוחזרו בחיים, לצד גופתו של הרביעי.

הדבר ממחיש עד כמה סוערות הרוחות בסוריה ועד כמה ממתין אסד להזדמנות להסיט אלינו את האש. די בתגובה לא נכונה מצד ישראל לתהלוכה הבאה שתתארגן דרך הפייסבוק מלבנון או סוריה כדי לסבך את המצב ולספק לאסד את התירוץ.

במזרח התיכון של היום, אינטרנט הוא לא רק "אווירה". הוא כלי עבודה לכל דבר שכבר סייע בתיאום ובהוצאה לפועל של הפגנות שהפילו שני נשיאים ושעימן מתמודדים עוד ארבעה מנהיגים לפחות - בסוריה, לוב, תימן ובחריין.