מקרה מובהק של דפוס התנהגות

הסיפור מתחיל עוד בספר הקודם של קונלי, "המשורר". שם הכרנו את ג'ק, עיתונאי שאחיו השוטר התאבד ואולי בעצם לא. ג'ק חקר את העניין, התעסק עם סוכנת אף.בי.איי בשם רייצ'ל, ובסופו של דבר חשף רוצח סדרתי שמסתובב

 עם הכינוי "המשורר". כידוע לכולנו חוץ מלג'ק, once you go רוצח סדרתי you can't go back, וג'ק - גם אם הוא עדיין לא יודע את זה - עומד להיות העיתונאי ההוא שתמיד מסתבך עם רוצחים סדרתיים.

בספר הנוכחי כבר נגמרו לג'ק האחים, אבל הוא בכל זאת מוצא דרך לשחק בבלשים. דקה לפני שמפטרים אותו הוא מחליט לכתוב כתבה על בחור בן 16 שהרג בחורה, ואיזו הפתעה: מי שבאמת הרג את הבחורה הוא דווקא מישהו אחר, והמישהו הזה – עוד הפתעה! – הוא רוצח סדרתי. מה שאומר שיש לו עכשיו את התירוץ המושלם ליצור קשר עם סוכנת האף.בי.איי/ האקסית המיתולוגית שלו, ולנסות לתפוס את רוצח סדרתי מספר 2. עכשיו באמת קשה לנחש מה הוא יעשה בספר הבא, אבל למי אכפת? לא צריך הפתעות כשיש אקשן ומתח שבאמת גורמים לנו לקרוא עד הרגע האחרון ממש.

• הדחליל, מייקל קונלי, הוצאת מודן
  

במאחורה כתוב שזה רומן מתח פסיכולוגי; בפנים יש רומן, לעיתים פסיכולוגי, אבל איפה המתח?

ניק הוא עורך דין אנגלי שכותב את הסיפור כמכתב לבת זוגו. הוא מתאר איך פגש שתי בחורות רוסיות במוסקבה, מבטיח שעוד מעט יקרה משהו, שעוד מעט הוא יגלה משהו, שעוד מעט הן יגרמו לו לעשות משהו. בקיצור, הרבה טיזינג עם שלג ברקע. מפתה כמו אשתו של סנטה קלאוס בביקיני. 

• טיפות שלג, א.ד. מילר, הוצאת פן וידיעות ספרים
  

אם חד־הורית יפנית פוגשת את האקס שלה, ומפה לשם הוא מת. השכן הגאון שלה מתנדב לעזור לה בבירור העניין, וגאון אחר שלמד עם השכן עוזר לבלש שחוקר את המקרה. מה יוצא? מאבק בהחלט מתוחכם בין שני גאונים. למרות אמצע קצת חלש, הספר תופס תאוצה לקראת הסוף ושוב מצליח להפתיע.

• נאמנותו של החשוד X, קייגו היגשינו, הוצאת כנרת זמורה ביתן