כמו קדאפי ואסד, נשיא תימן שבה את עצמו

"נשיא תימן היה יכול להפסיד בכבוד ולהשיג עסקה עבורו ועבור בני משפחתו ולחיות בגלות, אבל הוא לא עשה זאת. בדומה למנהיגי לוב וסוריה נדמה שהוא שבוי ברטוריקה של עצמו. פוליטית, הוא חי על זמן שאול וסיכויו לשרוד נמוכים", כך סבור ד"ר יורם קהתי, מומחה לתימן, לנוכח ההתפתחויות הדרמטיות ב-48 השעות האחרונות ומה שמסתמן כנפילתו של מנהיג שלישי בעולם הערבי מאז פרוץ ההתקוממות. 

שלשום נפצע הנשיא, עלי עבדאללה סאלח, במתקפת פגזים על ארמונו, בה נהרגו 11 בני אדם. סאלח אמנם פרסם הקלטה בה כינה את התוקפים "פורעי חוק", אולם לא נראה בפומבי. גורמים בצנעא מסרו מאוחר יותר כי הוא סובל מפגיעות רסיסים וכוויות בראשו, צווארו וחזהו.

אמש (שבת) מסרו גורמים סעודיים כי נשיא תימן נמצא בדרכו לממלכה לצורך טיפול רפואי. ספק אם לנוכח ההתנגדות העזה לשלטונו, יוכל סאלח לחזור לארצו בזמן הקרוב וקיים סיכוי גדול מאוד ששלטונו, הנמשך זה 33 שנה, מגיע בשעות אלה לסיומו. רשת אל-ג'זירה דיווחה כי עם עזיבתו הפך סגנו של סאלח, אבו-רבו מנסור האדי, לנשיא בפועל ולמפקד העליון של הצבא.

עשן מארמונו של סאלח אחרי מתקפת הפגזים (צילום: EPA)

לדברי קהתי, מומחה לתימן מהמכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי וסגן מנהל מרכז המידע שבמרכז למורשת המודיעין בגלילות, המשבר בתימן התחיל עוד הרבה לפני הטלטלה בעולם הערבי, אך ההתקוממות הביאה את המצב לנקודת רתיחה. "סאלח התמודד בשנים האחרונות עם מצב כלכלי קשה ועם מצב ביטחוני רעוע אף יותר. הוא הצליח לעשות זאת באמצעות ברית עם ראשי השבטים, אולם זו נשחקה מאוד מאז פרץ גל ההתקוממויות".

אל-קאעידה, החות'ים והבדלנים מהדרום

"נוצרה מעין אופוזיציה משולשת: אל-קאעידה, השבט החות'י השיעי שנתמך על-ידי איראן וכן בדלנים מדרום תימן שדורשים אוטונומיה", מסביר קהתי. אך נראה שהקש ששבר את גבו של סאלח, היה איבוד התמיכה לה זכה בתוך השבט שממנו הוא בא - שבט חאשד. "אחד מראשי החמולות בשבט הזה, סאדק אל-אחמר, הסיר את תמיכתו בנשיא והפך לראש האופוזיציה. זה גם האיש שעומד מאחורי מתקפת הפגזים". אל-אחמר זוכה לגיבוי מהגנרל העורק מוחמד עלי מוחסן, אך לדברי קהתי ייתכן שחלקים נרחבים יותר בקצונה הבכירה כבר אינם סרים למרותו של הנשיא.

"אל ג'זירה והאינטרנט חשפו האזרחים לאופציות אחרות" (צילום: EPA) 

"סאלח בייש את המתווכים מהמפרץ שהציעו לו את הסכם הפרישה, בכך שחזר בו כמה פעמים ברגע האחרון. זה הכעיס את אל-אחמר וראשי השבטים האחרים. הרטוריקה של סאלח לא עובדת יותר, בדומה למצב בסוריה ובלוב. הוא באמת חושב שאם הוא יעזוב - אל-קאעידה יתפוס את השלטון, אבל זה לא מדוייק. מרבית המפגינים הם לא תומכי אל-קאעידה. הטיעונים שלו כבר לא משכנעים", מסביר קהתי. "לזה צריך להוסיף את המימד התקשורתי. בדומה למצרים, תוניסיה וסוריה – התושבים התפכחו והגיעו למסקנה שהמשטר לא מספק להם תמונה אמיתית על מצבם. 'אל-ג'זירה' והאינטרנט נותנים לאזרחים נקודת מבט אחרת".

אז מה בעצם צפוי בתימן אם האפשרות שסאלח לא ישוב אכן תתממש? בהחלט תיתכן גלישה למלחמת אזרחים, כיוון שבתימן אין גוף שמאחד את כולם ויש המון נשק ותחמושת. כרגע אין תחליף מוגדר לסאלח כיוון שהסכם הפשרה לא נחתם ולכן ייתכן מאבק כוחות פנימי, גם בשורות האופוזיציה".

"התהליך שעובר המזרח התיכון יימשך עוד הרבה מאוד זמן, אנו נמצאים רק בראשיתו ונראה אותו גולש למדינות ערביות נוספות. זאת רק שאלה של זמן", מסכם קהתי. "הסיבות שהביאו לטלטלה הן בבסיסן חברתיות-כלכליות. אחרי שנים ארוכות, אנשים גילו שקיימות גם אופציות אחרות, לרוב מחוץ לעולם הערבי. מקור ההתמרמרות הוא בכך שהם ראו במו עיניהם מקומות עם תנאי חיים טובים יותר".