10 סימנים באוזניים שמעידים על בעיות אחרות בגוף

ללא שמיעה - אין מוזיקה, אין שומעים את הקול של האנשים האהובים עלינו וגם לא את אותות האזהרה מפני אויבים מתקרבים. כולנו קשובים לתפקיד שממלאת האוזן הפנימית שלנו בשמיעה, אך נוסף על יכולתן הברורה לעבד את גלי הקול, האוזניים שלנו משחקות תפקיד בשליחת מסרים הקשורים לבריאותנו. הנה כמה מהם מתוך הספר "סימני גוף" (הוצאת אריה ניר):

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

1. אפרכסות אדומות

בכל פעם שאנו מסמיקים גם האוזניים שלנו - כמו הפנים ויתר חלקי גופנו הגלויים - הופכים לארגמניים. אך אוזניים אדומות יכולות לשמש גם סימן אזהרה לכך שהגיעה העת להסתתר מהשמש. כיוון שהאוזניים שלנו נוטות לבלוט מחוץ לגוף, הן קו החזית לכוויות שמש.

אוזניים אדומות יכולות להצביע על דלקת באוזן וגם על מחלות כמו ספחת או חזזית ורודה. 

הן גם יכולות להצביע על מצב הנקרא תסמונת האוזן האדומה, שבה, פשוטו כמשמעו, אוזן אחת הופכת לאדומה, חמה ולפעמים כואבת. פעולות שונות כמו נגיעה באוזן, הטיית הצוואר, לעיסה, התעטשות או שיעול עלולות לעורר את תסמונת האוזן האדומה, המשפיעה בעיקר על ילדים וצעירים.

ללא קשר לגיל, התופעה קשורה לעתים קרובות לכאבי ראש של מיגרנה המשפיעים על אותו צד של האוזן האדומה.

2. שעוות-יתר

אם אתם מוצאים לעתים שעווה מרוחה על הכרית שלכם קרוב לוודאי שזהו סימן בריא המעיד על כך שהאוזן שלכם מנקה את עצמה.

שעוות האוזן מגינה על האוזניים מפני מים, פטריות ומפני כמות גדולה מאוד של חיידקים. היא גם לוכדת אבק ולכלוך החודרים לאוזניכם או אפילו חרקים ויצורים זעירים אחרים. אבל אם האוזן שלכם מפרישה כמויות גדולות של שעווה זה יכול להיות סימן אזהרה לכך שתזונתכם מכילה פחות שומן מהנחוץ.

עודף שעווה גם יכול להצביע על כך שאתם נלהבים מדי לנקות את אוזניכם. ניקוי אגרסיבי יכול להביא להצטברות שעווה בתוך האוזן. החדרת חפץ בלתי גמיש לאוזניכם, כמו מקלות לניקוי אוזניים או אפילו זרת, עלולה לנקב את עור התוף שלכם ולהחדיר חיידקים מסוכנים, נגיפים ופטריות.

3. הפרשה נוזלית מהאוזן

כמו שעוות האוזן, הפרשה נוזלית מהאוזן יכולה להצביע על כך שהאוזן מנקה את עצמה, אבל גם להצביע על כמה מצבים שללא טיפול עלולים להידרדר לבעיות חמורות יותר. למשל, הפרשה מהאוזן שאינה כרוכה בכאב עלולה להצביע על דלקת בדרכי הנשימה או על דלקת חיידקית, נגיפית או פטרייתית של האוזן.

אם ההפרשה מלווה בכתמי דם פנו מיד לרופא או גשו לחדר המיון. ייתכן שזה סימן לגידול באוזן החיצונית או בתעלת האוזן התיכונה. אם לאחרונה ספגתם חבטה בראשכם או עברתם ניתוח ראש, ייתכן שההפרשה היא סימן לדלף של נוזל עמוד השדרה, העלול לסכן חיים.

אם יש לכם הפרשה צהובה כמו מוגלה, שלעתים מדיפה ריח לא נעים, היא יכולה להצביע על עור תוף מנוקב לצמיתות או על דלקת כרונית של האוזן התיכונה, שעלולה לגרום בין היתר לאובדן השמיעה.

4. אוזניים מעקצצות

אוזניים מעקצצות הן סימן לאלרגיה או לבעיות עור כמו גָרָב או ספחת. אוזניים מעקצצות יכולות גם להצביע על ניקוי אוזניים תכוף מדי הגורם להן להתייבש ולהיחשף לכל מיני חיידקים ופטריות שאורבים מן הצד. למעשה, הגורם הראשוני לאוזניים מעקצצות הוא שאינכם מייצרים מספיק שעוות אוזן.

עקצוץ באוזן יכול להיות גם סימן מוקדם של אוזן של שחיין (דלקת אוזן חיצונית), מצב שבו חיידקים או פטריות פגעו בתעלת האוזן החיצונית. סימנים מאוחרים יותר כוללים הפרשה צהובה, לעתים בעלת ריח לא נעים, וכאבים.

רגישות לרעש יכולה להיות תגובה לאנטיביוטיקה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

5. אוזניים מלאות

האם אתם מרגישים כאילו מילאו את אוזניכם בצמר גפן? הסימן מוכר גם בשם "אוזן של מטוס" או ברוטראומה, פגיעה הנגרמת משינוי מהיר בלחצים. היא נפוצה בקרב טייסים, צוללנים, מטפסי הרים וחובבי רכבות הרים.

אותה תחושה יכולה להצביע על כך שהאוזן מלאה בעודף שעווה, בפיסות של צמר גפן או אפילו בחרק לא רצוי.

במקרים רציניים יותר, האוזן המלאה עלולה להצביע על כמה בעיות, כולל דלקת האוזן התיכונה, הפרעה במפרק רקה-לסת וכולסטיאטומה.

אוזניים סתומות יכולות גם להצביע על מחלת מנייר, הפרעה של האוזן הפנימית העלולה לגרום להתקפי סחרחורת תקופתיים, לאובדן שמיעה ולצלצולים באוזניים.

6. צלצולים באוזניים

האם אתם שומעים מוזיקה אבל אין איש בסביבה? אם כן, יכול להיות שאתם חוֹוים סימן של טיניטוס, מצב שבו "שומעים" צלצולים או צלילים אחרים שאינם באים מן הסביבה. 

הטיניטוס עשוי להיות זמני בהתאם לגורם הבסיסי שגרם לכך, לעתים בשל חשיפה מוגברת למוזיקה רועשת, אך רוב האנשים סובלים ממנו כל חייהם. רבים מאיתנו מתנסים בטיניטוס בשלב זה או אחר בחיינו. עבור חלק מאיתנו יהיה זה עוד אחד מסימני הזקנה המרגיזים.

גם צלצול באוזניים עלול להצביע על עודף שעווה או על חדירת גוף זר לאוזן. לעתים הצלצול באוזניכם יכול להיות תגובה למשהו שאכלתם או שתיתם, כמו אלכוהול או קפאין, או תרופה כלשהי, בייחוד אספירין או כל תרופה אחרת נוגדת דלקת שאינה מכילה סטרואידים וכן סוגים של אנטיביוטיקה.

טיניטוס עלול גם להצביע על דלקת באוזן או בסינוס, על הפרעת מפרק רקה-לסת, על טרשת של האוזן או על מחלת מנייר. סימן זה גם יכול לשמש צלצול אזהרה למספר רב של מחלות שאינן קשורות לאוזן, כולל אלרגיות, אנמיה, תת-פעילות בלוטת התריס, יתר לחץ דם, התקשות של העורקים ואפילו פציעת ראש.

7. רגישות לצליל

רגישות קיצונית לצליל עשויה להיות תופעה המבשרת טיניטוס. המעניין הוא שאנשים עם בעיות שמיעה מגלים לעתים רגישות-יתר לצלילים מסוימים.

רגישות לרעש יכולה להיות תגובה לאספרטיים, הממתיק המלאכותי, כמו גם לאנטיביוטיקה, לנוגדי כאבים ולתרופות נגד אלרגיות. היא גם יכולה להצביע על חסר במגנזיום.

כשגם קולות רגילים מטרידים אתכם, סימן שאתם סובלים מפגיעת ראש או מצליפת שוט, וכן מדיכאון או מתסמונת דחק פוסט-טראומטית.

רגישות לרעש גם יכולה לרמוז על כמה הפרעות רפואיות, כמו דלקת כרונית של האוזן, הפרעות אוטואימוניות מסוימות, מחלת ליים, הפרעה במפרק רקה-לסת, או שיתוק על שם בל, שהוא סוג של שיתוק פנים.

8. לשמוע קולות שאחרים אינם שומעים

אם אתם מתחילים לשמוע שירים שאין מנגנים, זה עלול להיות מפחיד למדי. כמובן, כולנו שמענו שאלה הסובלים מסכיזופרניה שומעים, לעתים קרובות, קולות, תופעה הנקראת הזיות שמיעתיות.

בשמיעת קולות יש כדי להצביע על בעיות חמורות אחרות כמו שיטיון של גופי לוי או שיטיון של מחלת פרקינסון.

9. איבוד שמיעה הדרגתי

ירידה בשמיעה אינה נחלתם של "אנשים זקנים" בלבד. הידרדרות הדרגתית בשמיעה עלולה להופיע גם אצל אנשים צעירים ויכולה להצביע על טרשת האוזן.

נשים לבנות צעירות בנות המעמד הבינוני נמצאות בסכנה הגבוהה ביותר ללקות בטרשת האוזן, ושינויים הורמונליים במשך ההריון עלולים להחמיר את המצב.

הידרדרות הדרגתית בשמיעה יכולה לשמש סימן אזהרה לכך שאתם עובדים או מבלים במקומות רועשים מאוד. ביקורים תכופים במסעדות רועשות או עבודה במפעל טיפוסי - די בהם כדי להרוס עם הזמן את שמיעתכם.

איבוד שמיעה הדרגתי ואִטי עלול להצביע על כמה בעיות רפואיות שמתפתחות לאטן, כולל תת-פעילות של בלוטת התריס, דלקת מפרקים שגרונתית, סוכרת ומחלת כליות.

אובדן שמיעה באוזן אחת - בייחוד אם יש לכם גם צלצולים באוזן וסחרחורת - עלול להצביע על גידול על העצב האחראי לשמיעה.

10. איבוד שמיעה פתאומי

חירשות פתאומית מוגדרת כאובדן שמיעה באוזן אחת המתפתח בתוך 72 שעות או פחות. אחד מכל שלושה אנשים הסובלים מחירשות פתאומית מתעורר עם חירשות באוזן אחת. אצל יתר הסובלים מחירשות פתאומית, הסימן הראשון של אובדן שמיעה הוא קול נפץ או צלצול באוזניים.

סוג זה של אובדן שמיעה נפוץ ביותר בקרב אנשים בגילים 60-30 ולעתים קרובות מלווה גם בסחרחורות. בשליש מהמקרים השמיעה חוזרת לעצמה, ובשליש נוסף היא משתפרת קלות. למרבה הצער, שליש מהאנשים נותרים חירשים באוזן אחת.

איבוד שמיעה פתאומי יכול להיות סימן לכמה בעיות חמורות באוזן, כולל מחלת מנייר וגידול על עצב השמיעה. הוא גם יכול להצביע על מחלה אוטואימונית של האוזן הפנימית. 

לעתים קרובות לאנשים עם בעיה זו סימנים אחרים בנוסף לאיבוד השמיעה, כמו כאב ראש קל, חוסר קואורדינציה, טיניטוס או תחושה של מלאות באוזן.

איבוד שמיעה פתאומי יכול להצביע גם על בעיות כלליות חמורות כמו טרשת נפוצה, אנמיה חרמשית, דלקת חיידקית או נגיפית, זאבת אדמנתית וסרטן.

מעשנים עלולים לסבול מאובדן שמיעה ב-70% יותר מאלו שאינם מעשנים, והחיים בקרבתם של אנשים מעשנים מכפילה את סיכוייכם ללקות באובדן שמיעה.

• סימני אזהרה נוספים והפרק המלא על מערכת השמיעה בספר "סימני גוף" מאת ד"ר ג'ואן ליבמן-סמית וז'קלין נרדי איגן, הוצאת אריה ניר.