כצפוי: פישר הותיר את הריבית במשק על 3.25%
הסיבה העיקרית להשארת הריבית על כנה היא החשש מהמשך התחזקות השקל מול הדולר והאירו. לפי הודעת בנק ישראל, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עמדה על 4.1%. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות ממשיך להיות גבוה, וב-12 החודשים שהסתיימו במאי עלו מחיריהן ב-15.3%
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שב ולקח הערב (ב') פסק זמן בהעלאות הריבית, והודיע על השארת הריבית לחודש יולי ללא שינוי, ברמה של 3.25%.
ההחלטה להשאיר הריבית ללא שינוי באה אחרי 10 העלאות ריבית שביצע בנק ישראל מאז יציאת המשק מהמשבר, בחודש ספטמבר 2009, בשיעור מצטבר של 2.75%.
החלטת הריבית של פישר תואמת הפעם את התחזיות המוקדמות של מרבית הפעילים בשוק ההון. יחד עם זאת, הדעה הרווחת בשוק ההון היא כי מדובר בהפוגה זמנית בלבד, וכי במהלך 12 החודשים הבאים יעלה בנק ישראל את הריבית בשיעור מצטבר של 1% נוסף.
את ההחלטה להשאיר את הריבית בחודש הקרוב ללא שינוי קיבל הנגיד פישר למרות שחלק גדול מהנתונים הכלכליים תומך דווקא בהמשך העלאתה: האינפלציה בפועל, המחושבת 12 חודשים לאחור, חורגת מתחום יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה (1%-3%) כבר חמישה חודשים רצופים, והיא מסתכמת כעת ב- 4.1%.
האינפלציה הצפויה ל- 12 החודשים הבאים, כפי שמעריכים האנליסטים במשק, נמצאת כבר שנה סמוך מאוד לגבולו העליון של תחום יעד האינפלציה. מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, המודד את השינויים בחוזי שכירות חדשים, עלה בחודש שעבר ב- 1.1% נוספים. מחירי הדירות בפועל, שאינם כלולים במדד המחירים, עלו ב-12 החודשים האחרונים, עד חודש אפריל, בשיעור מצטבר של 15.3%.
גם הפעילות המואצת במשק תומכת בהעלאת הריבית: ברבעון הראשון של השנה צמח המשק בשיעור שנתי גדול-יחסית של 4.7%, בהמשך לצמיחה בשיעור שנתי של 7.6% ברבעון האחרון של השנה שעברה; בחמשת החודשים הראשונים של השנה עלההמדד המשולב למצב המשק ב- 2.3%; שיעור האבטלה במשק ירד באפריל לשפל היסטורי של 5.8% מכוח העבודה האזרחי.
למרות מקבץ נתונים זה, החליט, כאמור, הנגיד פישר להשאיר את הריבית ללא שינוי, בין היתר על רקע אי הוודאות הגדולה בכלכלה הגלובלית, הנובעת מהמשך הדריכה במקום של המשק האמריקאי וממשבר החובות שמאיים על גוש היורו.
אולם הסיבה העיקרית להשארת הריבית ללא שינוי היא החשש של פישר מהמשך התחזקות השקל מול הדולר והיורו. מאז העלאת הריבית בחודש שעבר, התחזק השקל מול סל המטבעות ("שער החליפין האפקטיבי") בשיעור של 1.3%.
בבנק ישראל מודעים היטב לעובדה שהעלאה נוספת של הריבית בארץ ללא ביצוע מהלך מקביל בארצות הברית ובאיחוד האירופי מגדילה את פערי הריביות בין השקל לבין הדולר והיורו. כתוצאה מכך גדלה האטרקטיביות של השקל בעיני המשקיעים הזרים - דבר שגורם להתחזקותו של המטבע הישראלי ולפגיעה ביצואנים, ודרכם בכלל הפעילות במשק.
בתגובה
אברהם נובוגרוצקי, יו"ר ועדת כלכלה בהתאחדות התעשיינים: "אני מברך על החלטת בנק ישראל החודש שלא להעלות את הריבית. העלאות הריבית הקודמות הביאו לפגיעה מיידית בכושר התחרות של היצוא הישראלי, אשר רושם ירידות מדאיגות בחודשיים האחרונים:.
נשיא להב, עו"ד יהודה טלמון: "אי העלאת הריבית לחודש יולי הוא הצעד הנכון והמגזר העסקי שמח על כך. אין זה הזמן לעשות צעדים, שיזרזו את ההאטה שיעצרו את ההתפתחות החיובית במשק בחודשים האחרונים".
אורי גרינפלד, פסגות: "מעריכים כי בנק ישראל ישמור על קצב העלאת ריבית מתון יחסית והריבית בעוד 12 חודשים תגיע לרמה של 4%-4.25%".
יניב פגוט האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "הותרת הריבית ללא שינוי היא החלטה מתבקשת, נוכח ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית בשבועות האחרונים המציבים תמרורי אזהרה בולטים לגבי קצב הצמיחה הגלובלית עם דגש על התפתחויות שליליות במשבר החוב באירופה והידרדרות בקצב הפעילות הכלכלית בארה"ב. במקביל, לא חלה התבהרות במצב הגיאו-פוליטי המקומי, גורמים אלו לבדם מחייבים יתר זהירות בהשמשת נשק ההידוק המוניטארי ומחייבים את בנק ישראל להתנתק לתקופה קצובה מהמלחמה באינפלציה על מנת לייצב מציאות תומכת צמיחה".
יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו: "פישר ראה כמו כל האנליסטים כי קצב עליית האינפלציה יורד באופן יחסי, ולכן, החליט להותיר את הריבית על כנה. החשש העיקרי שמנע העלאה נוספת החודש בשיעור הריבית הוא חשש שמא המשך העלאות הריבית ידחפו את המשק להאטה כלכלית. בנוסף, בחודש האחרון ראו בבנק ישראל חולשה מהותית בשוק ההון וגם התייצבות של שער הדולר סביב רמת 3.45 שקלים, שני נתונים שתומכים במשנה זהירות והמתנה למדדים נוספים שיסמנו את המשך התפתחות תוואי האינפלציה".
לפנייה לכתב/ת 
